אני מודה: לא קראתי את כל ספרי הטיול. ובכל זאת, בכל פעם שאני אוספת איזה מדריך מסלולים או ספר שמאגד את כל האטרקציות בארץ הקודש, אין לי מנוס מלחשוש שהם מנסים לייפות את האמת, שלא לומר משקרים במצח נחושה. וכשאני יוצאת עם משפחתי לשטח, החששות בהחלט מתאמתים.

כוס יין על עמוד עץ הצופה לנוף (צילום: SXC)
זה מה שתכל'ס רצינו | צילום: SXC
אני בטוחה שזה לא בכוונה רעה, רק שלפעמים האמת הארצישראלית נראית פחות כמו מאגר מים מפכה ויותר כמו ביוב גוסס. ועל כן קבלו את המדריך השלם לתיאום ציפיות בין ספר הטיולים שבידכם לבין המציאות בשטח. או: למה הם באמת מתכוונים כשהם אומרים "קורמורנים".

"אתר צנוע": מה, לא סיפרו לכם ש"צנוע" זה הסלנג החדש ל"מתפרק, מעפן ומלא זבובים"?

"בתיאום מראש": אין שם אף אחד. אף פעם.

מטייל חסר מזל (צילום: istockphoto)
אבל זה מה שקיבלנו | צילום: istockphoto
"להקה של קורמורנים": שתיים וחצי ציפורים צולעות נחתו הרגע במאגר המים (ע"ע) כדי להרוות את צימאונן. רגע, במבט שני אלה לא ציפורים אלא מין חיות כאלה, משהו עם כנפיים ורגליים, זאת אומרת, זוחלים. האמת, אין לנו מושג מה זה הדבר הזה.

"למיטיבי לכת": אם אתם לא בניו של לוחם סיירת, זה לא בשבילכם.

"מאגר מים": במקרה הכי טוב, יש שם ביוב. במקרה הנפוץ – פעם היה פה שביב זרנוק של ממטרה. כבר יובל שיש כאן רק עמק צחיח ומאובנים של דגים מתים.

"הכניסה ללא תשלום": הכי ניסינו, אבל לא מצאנו שום תירוץ הגיוני לקחת מכם כסף בלב הכלום הזה. אבל אל תדאגו, פתחנו חנות מזכרות.

"האזינו לשכשוך הגלים": ועדיף שלא תסתכלו, המים חומים.

"מרבדי פריחה ססגוניים": יש סביונים, חרציות, סביונים, חרציות, מלא עשבים שוטים וסרפדים. המון המון סרפדים.

מבצר יחיעם בגליל העליון
ככה נראות כנפי ההיסטוריה?
"מרגישים את משק כנפי ההיסטוריה"/"חלון הצצה אל העבר"/"מסע אל העולם העתיק": שתי אבנים מלפני 2,000 שנה והרבה חול: ככה פחות או יותר נראה העולם העתיק. וזה לא שאין לנו כבוד למסורת או שאנחנו קטנוניים, אבל אם אתם צריכים להקדיש שעות כדי להבין מה לכל הרוחות מישהו מתקופת התנ"ך חיפש בחורבה הזאת, כנראה שעדיף לבזבז את הזמן שלכם במקום אחר, לא?

"תצפית פנוראמית מרהיבה": נשמע קסום, נכון? אפשר לקבל מבט שלם על כל העמק – מצפון עד דרום כולל מזרח ומערב. מדהים. רק שבפעם הבאה שאומרים לכם לטפס שלוש שעות ברגל בשביל מבט פנוראמי, נסו את התרגיל הבא: הביטו לימינכם. עכשיו שמאלה. מבט אחד קדימה, חצי סיבוב ומבט לאחור. כעת כל מקום שבו אתם נמצאים הוא תצפית פנוראמית.

"גישה נוחה לנכים": יחסית לעינויים בשבי הסורי, נגיד, יהיה לכם ממש נוח.

"אורך המסלול: כ-2 קילומטר": אבל לא ספרנו את הדרך לשירותים, הדרך חזרה, המרחק מהאוטו, הסיבוב בקיוסק, ושלושת הקילומטרים שתצטרכו לחזור אחרי שתטעו בדרך.

"משך הטיול: יומיים": כלומר, בהנחה שבמקום לישון בלילה אתם מעדיפים לגמוע עוד איזה שישה קילומטרים.

"אביגיל השונמית דרכה כאן 500 לפני הספירה"/"שלמה המלך עבר פה בתקופה הביזנטית": ובמילים אחרות: לא היינו שם, אנחנו לא מכירים אף אחד שהיה שם ואין לנו שום דרך לדעת אם השטות הזו בשולי כנפי ההיסטוריה אכן התרחשה. אבל נחשו מה: גם לכם לא.

"חוויה אותנטית במדבר": אין שם שום דבר חוץ ממה שנתן לנו הטבע, וזה עוד נשמע בסדר עד שנזכרים שההברקות האחרונות מבית היוצר שלו היו הזבובים, היתושים, הברחשים והחומיינים הענקיים האלה שהולכים לכם על הפיתה. אבל בלי לחץ, זה אקולוגי.

"מאהל אירוח בדואי": פאטימה צריכה שתעזרו לה עם המים, בשעה שמחמוד יכין לכם פיתה עיראקית ויתמרמר על זה שאין חשמל. לא נורא, אתם לא צריכים מזגן/גוף חימום - תנו לרוחות המדבר/הגליל לגלוש על גופכם ותרגישו איך חיים הכי קרוב לטבע. או הכי קרוב לשכונת הפחונים שהוקמה הכי קרוב לטבע.

"בית הארחה מפנק": יש לנו שירותים.

הצד שלו הצד שלה (צילום: jupiter images)
בית הארחה מפנק עלק | צילום: jupiter images
"כבר 30 שנה מבשלת סוואהילה אבו-סוואהילי את הבמיה שלה על פתיליות שמן": כוך נידח, צפוף ברמות קשות, סוואהילה בעצמה לא מבינה מה היא עושה שם. אבל מה, היא פינקה אותנו בלבנה, אז בסוף החלטנו להכניס אותה לרשימת "עשרת המאכלים הכי אותנטיים מצפון לצפון".

"שברי מנזר קדוש"/"שרידי מקדש עתיק": מישהו שבר פה משהו, זה בטוח.

"הביאו נעליים להליכה": בניגוד לנעליים של בדרך כלל, אלה שאתם לא הולכים איתן.

"הצטיידו בחומר נגד יתושים": או אקמול, או מורפיום - מה שעובד עליכם יותר טוב. כי על הגירוד של היתושים עוד תצליחו להתגבר, אבל הכאבים מהעקרבים יכולים להרוג פיל.

"המקום מאפשר לכם התנתקות אמיתית מהעיר": תפסיקו לנסות, אין קליטה.

"בילוי מהנה לכל המשפחה": אין מצב שאתם יוצאים מפה בלי במבה באוזן, בובה של רובוטריקים בתחת ומוחטה של תינוקות על הסנדלי שורש. אם אתם מצליחים לצאת מפה, כמובן. ולא משנה מה, זה ייגמר בבכי.

>> מה חושבים עלינו מדריכי הטיולים בעולם?