שנות השמונים באילת. שבע ספינות הקזינו, שממוקמות כמה עשרות מטרים מהמים הטריטוריאליים של ישראל, מלאות עד אפס מקום במהמרים. דילרים הגיעו במיוחד מחו"ל כדי לנהל את ההימורים. לילה אחרי לילה, סכומים אסטרונומיים נשארו על שולחנות הרולטה והג'ק בלק במשך כמה שנים טובות. מיליוני דולרים הולבנו בספינות שחלק מבעליהן היו עבריינים בכירים מהעולם התחתון ואנשי עסקים.
ברשות המיסים ובמשטרה הבינו שבעלי הספינות גורפים הון גדול מאוד והחליטו לעשות סוף לחגיגות. באחת הפשיטות של המשטרה נעצרה גם שוטרת שעבדה במעבר הגבולות והגיעה על פי החשד כדי להמר.
"מה שקרה באילת באותם זמנים היה סדום ועמורה, ממש ככה", שחזר קצין מודיעין לשעבר במשטרה. "ספינות הקזינו היו גרמו לפשיעה ולאנשים רבים לאבד בתים, מכוניות, רכוש, חסכונות, אחרים הימרו על קצבאות הביטוח הלאומי שלהם והגיעו לחרפת רעב. טוב זה לא עשה לאנשים. העסקים בעיר שגשגו בצורה מטורפת, אבל הרבה מאוד משפחות נהרסו".
סגירת ספינות הקזינו לא הביאו לשינוי מהותי בתחום ההימורים בישראל והעבריינים מצאו להם דרכים חדשות. כך, מאות בתי קזינו הוקמו במרכז הארץ, בשרון ובצפון.
במקום לפתח את אילת, הכסף מימן את יריחו
בסוף שנות התשעים הוקם הקזינו ביריחו ובימים בהם היה אפשרי להגיע, המוני מהמרים ישראלים הציפו את העיר הפלסטינית והשאירו בה מאות מיליוני דולרים בשנה. 92 מיליון דולר הושקעו בהקמתו של קזינו "אואזיס" על ידי משקיעים מאוסטריה וחברת קזינו אוסטריה.
"במקום להקים בתי קזינו בישראל תחת פיקוח של הממשלה ושל רשויות החוק, המיליונים שהיו אמורים לפתח את אילת, מצפה רמון, ים המלח או ירוחם (מקומות בהם חשבו להקים קזינו בעבר) נשארו ביריחו. הקזינו שם פרנס אלפי משפחות", אמר בצער גורם פוליטי שהיה מעורב בתוכניות להקמת בתי קזינו בארץ. "ישראלים עקפו מחסומים כדי להמר. בגלל שלא היה פיקוח בתים התפרקו ואנשים נשארו חסרי כל. כל האשמה רובצת לפתחן של ממשלות ישראל שנרדמו במשך כל השנים".
הקזינו ביריחו נסגר אחרי שנתיים בלבד, בראשית האינתיפאדה השנייה. לאורך השנים, כולל ממש לאחרונה, נעשו ניסיונות לפתוח אותו מחדש, גם בסיוע ישראלי, אך זה לא קרה. בשלב מסוים בעלי הקזינו שנסגר אף ניסה להפעיל ספינת הימורים מחוץ לאילת, אך היא לא קיבלה אישור להיכנס לאזור.
מה קורה עם קזינו חוקי בארץ?
לאורך השנים, כל התוכניות השונות שעלו במטרה להפוך את אילת ללאס וגאס נתקעו בגלגלי הביורוקרטיה. פעם אלה היו החרדים שהתנגדו ולאחר מכן הארגונים החברתיים שחששו מפגיעה בחלשים.
"היו תוכניות מוכנות להקמת בתי קזינו במצפה רמון כולל מנחת מטוסים ומסוקים שהוקם, אחר כך היו דיבורים על ים המלח, ירוחם ואילת, אבל כל פעם זה נפל ברגע האחרון משיקולים פוליטיים שונים. שרי תיירות שהבטיחו להקים בתי קזינו באו והלכו וההבטחות התמוססו בכל פעם מחדש. שרים היו מגיעים לאילת, זרקו הצהרות ונעלמו", הסביר בכיר לשעבר במשרד התיירות. "בכל אותן שנים המדינה הפסידה עשרות מיליוני שקלים מהימורים לא חוקיים של ישראלים בארץ ובבתי קזינו בחו"ל".
בעשור האחרון היו דיבורים על כך שמפעל הפיס יפקח על בתי הקזינו, כך שלא כל אחד יוכל להמר. מיליארדים התעניינו בהקמת בתי קזינו באילת תחת פיקוח ממשלתי והיו מוכנים להשקיע בכך סכומים גדולים, אבל גם הפעם הפוליטיקה ניצחה. החלום שאילת תהפוך ללאס וגאס נותר על הנייר בלבד.
ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, תמך לפני כשש שנים בהקמת קזינו באילת שישדרג אותה מבחינה כלכלית. בעת כהונתו כראש ממשלה, נתניהו נפגש עם שר התיירות יריב לוין ודן עמו בסוגיה המורכבת. הרעיון היה שרק בעלי דרכונים זרים יוכלו להמר בבתי הקזינו ולהפוך את העיר למוקד תיירותי בינלאומי. סיעות האופוזיציה התנגדו נחרצות לתוכנית של נתניהו והקימו בלוק חוסם להקמתה.
"ישראל אינה וגאס", טען אז שר החינוך, נפתלי בנט, שהתנגד להקמת הקזינו מנימוקים של מוסר וערכים חברתיים. גם סיעות ש"ס, מרצ, יש עתיד, הבית היהודי והרשימה המשותפת התנגדו למהלך של נתניהו ותוכניות הקמת הקזינו בעיר הדרומית נקברו.
האם בעתיד נזכה לראות קזינו באילת?
"אין ספק שמרבית התושבים באילת תומכים בהקמת בתי קזינו בעיר", אמר חבר מועצה ל-mako. "זה מחויב המציאות, אבל הכל נופל בגלל פוליטיקה. אילת חייבת להיות לאס וגאס אם היא רוצה להתפתח, אחרת אנחנו חוזרים עשרות שנים אחורה".