דווקא השנה, כשהקורונה כבר לגמרי מאחורינו, הגבולות לארץ נפתחו לגמרי וכולם ציפו שהמוני תיירים יגיעו לארץ הקודש, נראה שהדברים מגמגמים. זה התחיל עם כניסתו של שר תיירות חדש לתפקיד בינואר, המשיך עם החשש מביטול פטור המע"מ לתיירים ובקיצוץ בתקציב המשרד, והמשיך במבצע צבאי. בין לבין, דו"ח של מבקר המדינה קבע שאתרי הטבע בארץ לא מספיק נקיים ומוסדרים ולא דיברנו בכלל על יוקר המלונות כאן.
מי שצריך להתמודד עם כל הבלגן הזה ולשכנע כמה שיותר תיירים להגיע לארץ הוא יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת. ואיך נגיד זאת בעדינות? הוא לא ממש אופטימי מהמצב. "בארץ יש מחסור מתמיד של בתי מלון כי לא בנו כמעט", הוא אומר בראיון ל-mako חופש. "בדרך כלל בקיץ מגיעים תיירים פרטיים ומשפחות כי אין מקום לקבל קבוצות. למזלנו היו לנו מעט ביטולים מידיים בגלל המצב הביטחוני. את הפגיעה נרגיש כנראה רק בעוד שלושה חודשים, כי ביטלו קדימה. כרגע יש מספרים יפים של תיירים בארץ".
זה דווקא נשמע די אופטימי. אולי אנחנו בדרך לתייר ה-5 מיליון?
"אנחנו יכולים להגיע לחמישה מיליון תיירים תוך שנה, אבל אין לנו יכולת לגדול מעבר לזה. מה שמונע את הגידול כרגע זה רק אנחנו והתשתיות. אם המדינה היתה מתייחסת לענף כמו שצריך ומבינה שהוא מכניס המון כסף, היינו במקום אחר לגמרי.
"למשל בצרפת יש מקום עם פסל שבוכה פעם ב-4 שנים. 6 מיליון אנשים מגיעים רק אליו. בקפריסין מגיעים יותר מהארץ ואצלנו יש מקומות קדושים לשלוש הדתות. הפוטנציאל שלנו שווה יותר מ-15 מיליון מבקרים בשנה, אבל במקום לרוץ קדימה, הפורום הכלכלי העולמי דירג אותנו לאחרונה כמדינה היקרה ביותר לתיירים. אנחנו מונעים מעצמנו להתקדם, גם דו"ח מבקר המדינה מאשש זאת. ההבנה צריכה להיות שכמו שבתחום הביטחון יש תוכנית חומש כמה שנים קדימה, גם לתיירות צריך".
אז אנחנו צריכים להגיד - "בואו נלמד מקפריסין"
"אין ספק שאנחנו יושבים על פוטנציאל שלא ממשים אותו. אם נתנהל כמו קפריסין, טורקיה או מצרים, נצליח לקבל תקציב שחסר לנו רק מהתיירות הנכנסת. פשוט ככה. אבל ישראל פשוט החליטה שהיא לא רוצה. יש 9.5 מיליון יציאות של ישראלים בשנה, זה חסר תקדים. וכמו שדואגים לזה, צריך גם לדאוג לכניסה לתיירים.
"לדוגמה: פונים אליי סעודים וירדנים כדי לשתף פעולה בתחום התיירות, אבל בכל פעם שצריכה להגיע משלחת שלהם לארץ אנחנו נמצאים בלחץ מטורף שזה לא יעבור חלק ושיקבלו אותם בצורה קשה בנמל התעופה. היחס של המדינה היא 'קודם כל תוכיח לי שאתה לא מחבל'. זה לא סביר. אנחנו צריכים להקל את התנועה של התיירים בין המדינות כאן. אם תיירות היא משאב לאומי צריך להתייחס אליה בהתאם".
"זו בעיה שהתיירות נחשבת כ'משהו נחמד'"
מבין כל הבעיות שניתן ליחס לענף התיירות בארץ, נראה שהמשמעותית מכול, היא יוקר החופשה. לא סתם הרבה תיירים שנוחתים בנמל התעופה רמון מיד עושים את דרכם לסיני או לעקבה השכנות. וזה בזמן שהמדינה היא זו שמשלמת לחברות התעופה שיביאו לכאן את התיירים.
> עד כמה יקרה כאן לישון כאן במלון? בדקנו כמה שעות צריך לעבוד ללילה אחד
"בישראל לוקח 10 שנים לבנות מלון, הממוצע העולמי עומד על שלוש שנים. להקים את המדינה לקח פחות זמן. זה משפיע על המחיר כמובן. הגזירות הן לא משמיים, הם אנחנו. אם היו כאן באמת תשתיות היינו מביאים עוד המון תיירים והמון כסף.
"הבעיה היא שהתיירות נתפסת כתחביב, כ'משהו נחמד', למרות שהיא יכולה להכניס כסף כמו התעשיות הביטחוניות או כמו פעמיים עלות סל הבריאות. ועדיין אנחנו לא מקבלים את היחס האובייקטיבי הכלכלי שלנו".
אז איך דואגים לשנות את התפיסה הזו?
"זה בלתי אפשרי כשכל פעם מתחילים בתוכניות חדשות אחרי הבחירות. אנחנו צריכים להגדיר כלים אובייקטיביים. צריך להגדיר תקציב ולרוץ איתו קדימה הרבה זמן".
היו שנים שהדברים התנהלו טוב?
"היו שנים טובות. בתקופת השר לוין למשל, למרות המצב הביטחוני לא היה ביטול אחד של תיירים, כי זה היה בתקופה שהטרור היה צרה עולמית. במבצע האחרון פתאום קיבלנו ביטולים כמו שהכרנו בתקופות קשות.
"כרגע השר החדש, חיים כץ, אמר שהוא נרתם לעניין המהפך ושהוא רוצה לעשות שינוי עמוק. לדבריו תוך שנתיים הכל יראה אחרת. זה נותן אופטימיות, זה שר שאמר 'האחריות עלי'".
אז יש מקום לאופטימיות
"התיירות בימינו זה צורך אנושי ובסיסי ואנחנו צריכים לספק חוויה תיירותית בהתאם. כשאתה מבין את מקומה של התיירות, אתה מבין שצריך לתת לה את הכבוד הראוי. התיירים יכולים להכניס לנו פרופורציות".