ההיסטוריה של עם ישראל נקשרת עמוק למדבר. נדודי בני ישראל במדבר נמשכו לפי המסופר בתורה ארבעים שנה, מתום יציאת מצרים ועד לכניסתם לארץ כנען. בלשון חז"ל מכונים אלו שיצאו ממצרים ולא זכו להיכנס לארץ המובטחת - "דור המדבר".

חג הפסח הוא חג בו מציינים את המעבר מעבדות לחירות ואת נדודי בני ישראל בדרכם לארץ המובטחת, וטיול בנגב ובמדבר ארץ ישראל הוא דרך מיוחדת לציין זאת במסגרת המשפחתית. "המדבר הפך בעשורים האחרונים לאבן שואבת לחובבי טיולים נהגים ורכבי שטח חניכי תנועות הנוער ומשפחות רבות וגם לשביליסטים שהתאהבו במדבר ונשבו בקסמו", אומר יום חמו, מנהל מרכז חינוך והדרכה ברשות הטבע והגים.

לכבוד חג הפסח אספנו עבורכם את המסלולים האהובים ביותר שביקור בהם יעביר חוויה אמיתית ועמוקה של החג:

שמורת טבע נחל אוג

נחל אוג (ואדי מוכלך) חוצה את מדבר יהודה לרוחבו ויוצר בדרכו שני קניונים מרשימים – מערבי בקמר מר-סבא ומזרחי במצוק ההעתקים בואכה ים המלח. בקניון המערבי נמצאים שרידי מנזר מהתקופה הביזנטית. בבקעת ים המלח מגינה השמורה על נופי הבתרונות המיוחדים של סלעי חוואר הלשון.

מסלול הטיול בנחל אוג תחתי הוא מסלול המתאים למשפחות ולא קשה במיוחד. עם זאת, חשוב לציין שההליכה במסלול משלבת מדי פעם חלקים מאתגרים מעט משום שכוללים טיפוס על סולמות ושימוש ביתדות. אך זה הבונוס של המקום, משום שיוצר עניין וחוויה ועניין בעיקר לילדים. מדובר במסלול קצר ומעגלי שמאפשר נוף מדברי בראשיתי אינסופי, הליכה בין נקיקים ומצוקים מרתקים ולא מעט צל. מיני לונה פארק טבעי מומלץ.

נחל אוג (צילום: ארז דגן)
נחל אוג תחתי הוא מסלול המתאים למשפחות ולא קשה במיוחד | צילום: ארז דגן

היכן

חניון נחל אוג בקיבוץ אלמוג

מתי

חול המועד

מנזר אותימיוס

מנזר אותימיוס הוא מהחשובים שבמרכזי נזירות מדבר יהודה בתקופה הביזנטית. דרך שרידיו המרשימים המבקרים בו מתוודעים לדופק חיים של מנזר משוכלל, שהעניק לנזיריו אפשרות להתבודד ובה בשעה סיפק שירותים לעולי רגל בדרכם מירושלים ליריחו. מאגר המים הענקי שבמקום הוא מהגדולים שהתגלו בישראל.

בפסח יתקיים באתר סיור מרתק אל ראשיתה של הנזירות בארץ ישראל, במקום בו הכול התחיל – במדבר של העיר הקדושה, בו ישמעו המטיילים על ראשית הנזירות ועל החיים במדבר. בנוסף, ירדו לבקר בקריפטה (מקום קבורה) של אותימיוס הקדוש שם ישמעו על חיים מרתקים ומעשי ניסים, כולל עליה למבנה הכנסייה החרבה להציץ בפסיפס הייחודי ששרד מהכנסייה שהייתה במקום, ואף כניסה לבור המים הצמוד אליו והמרהיב ביופיו.

שימו לב- הסיור מתאים לשוחרי תרבות ואוהבי קשב, משך הסיור כשעה ורבע. מסלול קל ואינו מונגש.

מנזר אותיומיוס (צילום: Altosvic, shutterstock)
מהחשובים שבמרכזי נזירות מדבר יהודה בתקופה הביזנטית. מנזר אותיומיוס | צילום: Altosvic, shutterstock

היכן

 מנזר אותימיוס (באזור התעשייה מישור אדומים)

מתי

ימי שישי ושבת באפריל

ללא תשלום נוסף לדמי הכניסה לאתר. חינם למנויים.

פארק (גן לאומי) הרודיון

בהרודיון קרא המלך הורדוס תיגר על איתני הטבע. במאה הראשונה לפני הספירה יצר הבנאי הגדול  את אחד המבנים הנועזים ביותר בעולם הקדום. בפסגת ההר בגבול מדבר יה.ודה, באתר שבו ביקש לימים להיקבר, הוא בנה ארמון קיץ, ולמרגלותיו – פלא אדריכלי המעורר השתאות גם בימינו.

בחג הפסח מתקיימים בהרודיון סיורים מודרכים, מופע קרבות גלדיאטורים שבמהלכו יוכלו הילדים להתנסות בקרב חרבות וכמובן מפגש תיאטרלי בתיאטרון. הסיורים יכללו גם עלייה במסדרון הקשתות המונומנטלי, סיבוב בנקודות העניין שבארמון ההר, ירידה למערכת בורות המים וצפייה במיצג החדש והמרהיב שבחדר המלכותי.

סיורים מודרכים יֵצאו מהכניסה לאתר בשעות 10:00–16:00 (בכל שעה עגולה). 
ההצגה בתיאטרון תתקיים בשעות 11:00,12:30, 14:00.
נוסף על כך תתקיים פעילות יצירה לילדים במשך כל שעות הפעילות ובתשלום סמלי (תשלום במזומן בלבד). אפשר לצאת לסיור עצמאי באתר עם מערכת הדרכה קולית (ללא תשלום).

הרודיון - 3 (צילום: דניאלה תורגמן)
בחג הפסח מתקיימין בהרודיון סיורים מודרכים. גן לאומי הרודיון | צילום: דניאלה תורגמן

היכן

 גן לאומי הרודיון

מתי

בימי ראשון עד רביעי 17-20/4 בשעות 10:00–16:00.
ללא תשלום נוסף על דמי הכניסה לאתר. חינם למנויי מטמון.

גן לאומי עבדת

אתר גן לאומי עבדת הוא למעשה שרידיה של עיר שהתקיימה כאלף שנה – מהתקופה הנבטית הקדומה עד התקופה הביזנטית, והיא אתר ארכיאולוגי מן החשובים בנגב. העיר משתרעת על גבעה גבוהה ובולטת מעל ערוץ נחל צין. היא נקראה על שמו של המלך הנבטי עבדת השני, והוא קבור בה. בהיווסדה הייתה תחנת דרכים ב"דרך הבשמים" הקדומה, ושגשגה בעיקר בתקופה הביזנטית. לאחר רעידת אדמה עזה בשנת 630 והכיבוש הערבי בשנת 636, דעכה העיר ולבסוף ננטשה.

גן לאומי עבדת (צילום: יניב כהן רשות הטבע והגנים)
שרידיה של עיר שהתקיימה כאלף שנה. גן לאומי עבדת | צילום: יניב כהן רשות הטבע והגנים

בטיול באתר תוכלו לראות מבני מגורים ומבנים ציבוריים שבהם התנהלו חיי התושבים, שהיו אנשי מדבר שהסתגלו בצורה מדהימה לחיים בתנאי הקשים: מערת הכוכים, בית אמידים – בית דו-קומתי עם בור מים גדול, מגדל תצפית ומתקני איסוף מים. כמו כן, לרגלי העיר, ליד החניה, התגלתה באר בעומק שישים מטר לצד בית מרחץ רומי, השלם ביותר שנתגלה בישראל, מצודה, כנסיות, מערכת אחסון שאפיינה את ההסתגלות לחיים בתנאי המדבר ועוד ממצאים רבים ומרתקים.

בימים אלו נחנך שביל הגיתות בעבדת המחבר בין ארבע גיתות יין, אשר אחת מהן עברה תהליכי שימור ושחזור לצרכי המחשה. השביל הינו מעגלי ואורכו כשלוש שעות. הוא מתחיל מהכניסה הנמצאת למרגלות ההר, בה נמצאת שתי גיתות, עובר במעלה ההר סביב כל האתרים המרכזיים של עבדת, וחוזר חזרה לנקודת ההתחלה.

גן לאומי עבדת (צילום: מנו גרינשפן באדיבות רשות הטבע והגנים)
שביל הגיתות מחבר בין ארבע גיתות יין. גן לאומי עבדת | צילום: מנו גרינשפן באדיבות רשות הטבע והגנים

היכן

גן לאומי עבדת - נוסעים בכביש 40 בקטע שדה בוקר—מצפה רמון. ליד סימן ק"מ 120 פונים לגן לאומי עבדת.

בחול המועד פסח יחלו גם סיורי שקיעה רומנטיים במקום

גן לאומי שבטה

גן לאומי שבטה הוא אתר מורשת עולמית, שמציג לראווה שרידים מרשימים של עיר ביזנטית, שהתקיימה בלב אזור מדברי ללא מקורות מים טבעיים. הכנסיות המפוארות, הרחובות ובתי המגורים מעוררים השתאות גם בימינו. הגן לאומי משתרע על 1,420 דונם וגם הוא, יחד עם עבדת וממשית, נמצא על תוואי דרך הבשמים. השטח המיושב של שבטה הקדומה משתרע על כ-90 דונם.

שבטה (צילום: דורון ניסים)
גן לאומי שבטה הוא אתר מורשת עולמית | צילום: דורון ניסים

ייחודהּ של שבטה, היא העובדה שהעיר לא ננטשה ביום אחד בשל הרס לאחר מלחמה או רעידת אדמה, ולכן שרדו הבתים במקום, והארכיאולוג יזהר הירשפלד איתר בשבטה 170 יחידות מגורים. היישוב עצמו, ננטש אי שם במאה ה-9 לספירה בצורה מסודרת ומדורגת על פני תקופה. לא ברור למה ומדוע, אך ישנן מספר תיאוריות המסתמכות לרוב על שינוי כלכלי, דרכי מסחר ופרנסה. זו הסיבה גם שהארכאולוגים לא מצאו ממצאים זעירים, שכן כשהאוכלוסייה עוזבת את בתיה באופן מוסדר, יש זמן לארוז חפצים ולארגן הובלה כמו שצריך עם איזה חמור טוב ועגלת עץ נוחה.

גן לאומי שבטה (צילום: אורית בורטניק רשות הטבע והגנים)
בעיר התגלו 170 יחידות מגורים | צילום: אורית בורטניק רשות הטבע והגנים

היכן 

נוסעים לבאר שבע וממנה ממשיכים בכביש 40 לכיוון צומת טללים. בצומת ממשיכים מערבה בכביש 211 לכיוון ניצנה. לאחר נסיעה של כ-15 דקות מגיעים לשלט המפנה שמאלה לשבטה. פונים ונוסעים כ-3 ק''מ, בצומת הפונה לבסיס ממשיכים ישר, ולאחר כ-2 ק"מ נוספים מגיעים למגרש החנייה של גן לאומי שבטה.

מתי

 האתר פתוח, אך השהייה במקום מותרת בשעות האור בלבד.

המסלול בשבטה אורך כשעתיים ומתאים לכל המשפחה.

כביש 10

החל מאוגוסט 2011 כביש 10, הצמוד לגבול מצרים סגור ברוב ימות השנה בשל סדרת פיגועים שאירעו בכביש. לאחרונה הוחלט לאפשר פתיחה שלו למטיילים אחת לחודש, וגם בחג הפסח תתאפשר כניסה. באווירת החג וסיפור יציאת מצרים - זה בדיוק הזמן להגיע לביקור ולהנות מתצפיות מדבריות מרהיבות, שמספקות מבט להר הנגב ולסיני.

לאורכו של הכביש מספר מסלולים מיוחדים ונקודות תצפית. מימין לכביש, ניתן לראות את גדר המערכת ולצידה גושי בטון ענקיים. מאחוריהם, ניצבות עמדות השמירה של הצבא המצרי והנוף היפהפה של מדבר סיני. משמאל לכביש יש מדבר פראי עם סימנים רבים של חיות בר, ועל הגבעות והפסגות שלאורך הציר - מפוזרות תצפיות אבטחה מאולתרות המאוישות על ידי חיילי צה"ל. לציר המדובר ניתן יהיה להיכנס ולצאת משתי נקודות מרכזיות: הר חריף או מהיישוב עזוז. בכניסה, ימתינו למטיילים חיילים שמלבד לברכם לשלום - יעניקו להם גם מספר דגשים להתנהלות נכונה ובטוחה במהלך נסיעתם בכביש.

כביש 10 (צילום: חדשות 2)
תצפיות מדבריות מרהיבות. כביש 10 | צילום: חדשות 2

שימו לב

  • הירידה לכיוון הגדר אסורה
  • יש לנסוע לאט ובזהירות ולהשמע להוראות החיילים שבדרך
  • יש לתדלק מראש – אין תחנות דלק לאורך הכביש

הר סדום

תחילת האביב, זה הזמן האידיאלי לבקר בהר סדום אז כדאי לנצל את הרגע. אם אתם מחפשים סיבות נוספות, אז קחו את העובדה שמדובר בהר שהוא לא פחות מפלא גיאולוגי העשוי כולו ממלח, כך שמדי פעם מבצבצות שכבות מלח אפורות בהר. מלבד זאת, זהו הר בעל היסטוריה שכן הוא מוזכר לא מעט בתנ"ך, כך שאפשר לשלוף מספר סיפורים שירשימו את כולם.

מסלול הטיול היפהפה עובר בנוף גבעות עגולות ורכות של סלעי חוואר הלשון, בהם תוכלו לראות את שכבות המלח האפורות, להעפיל אל ראשה של כיפה עגולה ובולטת המכונה "הכפתור", ולהביט לעבר בריכות האידוי של מפעלי ים המלח. להמשיך לטייל בין תצורות גבישי המלח המרשימים ולסיים בחיפוש מאובני דגים. כן, היו כאן פעם דגים.

הר סדום (צילום: יעקב שקולניק)
פלא גיאולוגי העשוי כולו ממלח. הר סדום | צילום: יעקב שקולניק

נקודת מוצא 

מכביש 90 (בין סימני ק"מ 193-194) פונים בדרך עפר מסומנת אדום, העולה למישור עמיעז. אחרי כ-2.5 ק"מ, במקום שהדרך המסומנת אדום פונה שמאלה, ממשיכים היישר לפנים בדרך מסומנת כחול, על פי השלט המכוון להר סדום. לאחר כ-1.5 ק"מ חוצים דרך מסומנת שחור, ממשיכים צפונה עוד כקילומטר וחונים במקום ששלט מכוון מזרחה להר סדום (שביל כחול). 

נקודת סיום

למרגלות הר סדום, כביש 90, ליד סימן ק"מ 199 (יש שלט הכוונה: "הר סדום").

קיימת אפשרות גם למסלול מעגלי

שמורת טבע הר הנגב

שמורת הטבע הגדולה בישראל, במרחבים הפראיים שממערב למצפה רמון ומדרומה. השמורה כוללת את חלקו המערבי של מכתש רמון ואת הרי בדד הנישאים מדרום למכתש לכיוון נחל פארן. ברמות הגבוהות צומחת צמחייה ייחודית. זהו אחד המרחבים הגדולים האחרונים שנותרו כמעט ללא פעילות אדם, אם כי חלקים ניכרים מהשטח מוקצים לאימוני צה"ל ברוב ימות השנה.

הר הנגב (צילום: ליאור שוימר רשות הטבע והגנים)
שמורת הטבע הגדולה בישראל. הר הנגב | צילום: ליאור שוימר רשות הטבע והגנים

למרות התנאים המדבריים צומחים במקום עצים, בעיקר אלה אטלנטית, שנשארה כשריד לתקופה גשומה וקרירה יותר, ושקד רמון. אליהם מצטרפים עשבוניים ובני-שיח, שאופיינים לאזור הר הנגב הגבוה –סתוונית רמון, אזובית רמון, כלך רמון, זוגן השיח ולענת המדבר.

בשמורה יש מגוון רחב של בעלי חיים, גם גדולים. היום בעל החיים הבולט בה הוא הפרא – חמור בר שהושב לטבע לאחר שנכחד בארץ לפני כמאה שנה, ועדרים מספר רועים ברחבי השמורה. באזור נחל פארן שבגבולה הדרומי של השמורה יש אוכלוסיית ראמים, ונראים כאן גם יעלים וצבאי הנגב. מן הטורפים יש כאן זאבים, צבועים וקרקלים, וכן עופות דורסים – נשר, רחם, ואחרים. כמובן, המרחב מקיים שפע בעלי חיים קטנים יותר, בעיקר מכרסמים, זוחלים וחסרי חוליות.

הר הנגב (צילום: דורון ניסים, רשות הטבע והגנים)
אחד המרחבים הגדולים האחרונים שנותרו כמעט ללא פעילות אדם | צילום: דורון ניסים, רשות הטבע והגנים

היכן

שמורת הר הנגב משתרעת ממצפה רמון בצפון-מזרח עד צומת ציחור בדרום-מזרח וגבול מצרים במערב.