מי אתם, ישראלים שטסים עם אוכל לחו"ל? ובכן, מתברר שיש לא מעט. בעיקר שומרי כשרות, אך גם צמחונים, טבעונים, כאלה שסובלים מאלרגיות או כאלה המקפידים על דיאטות מחמירות. כל אלה מוצאים את עצמם ממלאים טרולי בשימורים וטונה. מצאנו כמה אנשים שלא מוכנים לסמוך על מסעדות מקומיות ודוכני אוכל רחוב בארצות הניכר ולוקחים איתם אוכל מהבית בלי לחשוב על האובר ווייט.
אור אסולין (33, לוד) נוהג לטוס מראש ליעדים בהם יש אוכל כשר, אך כשהוא מגיע ליעד מאתגר שבו קשה יותר למצוא חותמת רבנות על המוצרים - הוא מוציא את הטרולי וממלא אותו במזון משומר שקל לנייד ממקום למקום. "לפני שבוע חזרתי מטיול באוסטריה עם חברים והגענו בזמן חג של האוסטרים כשהכול היה סגור. נערכנו לזה מראש והצטיידנו בקופסאות שימורים, שניצלים קפואים, קבנוסים ומנות חמות כמיטב המסורת".
כשנגמר האוכל, הוא ממלא את הטרולי חזרה במתנות לילדים ("אני לא יודע איפה אנשים אחרים שמים את המתנות שלהם"). טיפ הזהב מבחינתו שהרבה לא יודעים, הוא להקפיא מראש שניצלים ולקחת לחו"ל. בשדה הם עדיין קפואים, וכשמגיעים לדירה או למלון הם כבר מופשרים ומוכנים לאכילה, מכניסים ישר למקרר ואוכלים במשך כמה ימים. בנוסף, הוא אומר, יש מוצרים שאפשר לקנות בכל מקום כמו קטשופ היינץ שמשתלב לא רע עם הטונה, וממליץ להביא מחבת קטנה לבישול וצלייה.
"ידוע שאוכל הוא חלק חשוב בחוויה בחו"ל, לחוות את העיר דרך הטעמים שלה, אם זה דוכן נקניקיות ברחוב או ערמונים חמים", אומר אסולין ומוסיף, "אבל לנו כשומרי כשרות יש את החוויה שלנו בחו"ל, אנחנו חווים את הארץ דרך הקבנוסים, המים החמים מהתחנת דלק למנה חמה וקרקר זהב עם ממרח טונה".
לא בונים על מנות גורמה
"כל נסיעה שלנו כוללת היערכות מראש", מספרים גם רעות ונאור צימרמן, מהיישוב נגוהות, "זה מתחיל בבחירת היעד, אם זה יעד פשוט יותר שיש בו מסעדות כשרות, או מזרח אירופה שתהיה יותר מאתגרת, למרות שבדרך כלל זה לא שיקול מבחינתנו. זה ממשיך בבחירת דירה עם מטבח, ומשם לאריזת מזוודה עם אוכל וכמה כלים. אנחנו מנסים לחשוב איך ייראו הארוחות שלנו ומתכננים בהתאם את האוכל, אנחנו נעזרים ברשימות המוצרים הכשרים של חב"ד ושל צוהר שעשו עבודה מדהימה, ויש גם קבוצות פייסבוק וואטאספ עם המון מידע על אוכל ומוצרים כשרים".
מה אתם לוקחים איתכם בדרך כלל לנסיעות של כמה ימים?
רעות: "המטרה היא לא להיסחב עם המון דברים, גם בגלל עלות המשקל וגם כי לא כיף להיסחב עם אוכל. אבל בכל מקום שאנחנו מגיעים בעולם אנחנו משתדלים לקחת דירה עם מטבח, מתארגנים על סיר בינוני, מחבת, קרשי חיתוך - אחד לחלבי ואחד לבשרי, כפות וקופסה או קערה, ולמדנו שמאוד נחמד לקחת איתנו טוסטר קטן, או אפילו לקנות שם בסופר. אירופה למשל מלאה בנהרות אז אנחנו מטבילים את הכלים החדשים במעין 'מקווה' ומקסימום משאירים את הכלים למטיילים אחרים או תורמים לבית חב"ד".
הם אוהבים לטייל בעולם, עם או בלי הילדים, מסעות קצרים או ארוכים, אך הם יודעים כי כל מסע כזה של יציאה מהארץ מצריך תכנון קפדני. הם מכינים מראש אוכל מוכן ומבושל כמו חזה עוף, פרגיות ושניצלים ומצטיידים בפסטרמות, נקניקים, גבינות שונות, תבלינים, טורטיות ולחם פרוס ושומרים הכול בצידנית. את השאר - פירות, ירקות, אורז ושמן זית - מוצרים שאפשר לקנות בכל מקום מבלי לחשוש מבעיות כשרות, הם לרוב קונים בסופר גדול מקומי ומייעדים לכך יום קניות אחד מרוכז, כדי לא להפוך את כל הטיול למרדף אחר אוכל.
לא קשה להפוך כל טיול כזה למבצע צבאי מוקפד?
"לאחרים זה נראה כמו משהו נורא מסורבל, אבל זה עניין של תפיסה. כמו שמתארגנים על בגדים מתאימים לפי העונה והיעד, ככה אנחנו עם האוכל. אבל ברגוע, אנחנו לא בונים על מנות גורמה, בסוף זה שניצלים ופתיתים".
הטחינה שהצילה אותי
נוסעים רבים הסובלים מאלרגיות המגיעים לחו"ל, צריכים גם הם להצטייד במזון מותאם, בין אם זה צליאק שמצריך התארגנות על תחליפי לחם, רגישות ללקטוז או אלרגיות תזנותיות אחרות - תמיד כדאי שיהיו תחליפים ומזון זמין בתיק על כל צרה שלא תבוא. אם אתם מקפידים על דיאטה דלת פחמימה או נמנעים ממזונות מסויימים - כדאי להכין מראש רשימה של דברים שיעזרו לכם לעבור את הטיול בשלום בלי "ליפול" על דוכני מזון מהיר, בהיעדר אוכל אחר.
"פעם הייתי לוקחת איתי מזוודה שלמה של מנות חמות ושימורים גדולים. היום למדתי לקחת שימורים קטנים שאפשר לזרוק בלי הרבה שאריות, חטיפי אנרגיה ואת מוצר הזהב שלי - טחינה בבקבוק לחיץ", מספרת מיטל, בת 31 מפתח תקווה. היא טסה הרבה, יחסית, רק לאחרונה חזרה מטיול של שלושה שבועות בקוסטה ריקה והצטיידה היטב בשימורי קטניות כמו תירס ושעועית, חטיפי אנרגיה, קרקרים, תבלינים, כלים רב פעמיים ופריט הדגל מבחינתה שהפך לה את הטיול לחוויה קולינרית מושלמת - בקבוק טחינה לחיץ.
"זה שדרג לי את הארוחות פלאים", אומרת מיטל, "אפשר לשים את זה על ירקות או על כל ארוחה מאולתרת. בכל מקום שהגעתי קיבלתי תגובות גם של ישראלים וגם של תיירים שזה גאוני. כשעזבתי השארתי לקבוצת ישראלים את הטחינה שנשארה לי והם התלהבו ממש".
למה את לוקחת איתך אוכל?
"בעיקר מטעמי כשרות, כדי שתמיד יהיה לי משהו לאכול כי את לא יודעת איפה תתקעי ואם יהיה שם אוכל זמין, אבל גם מטעמי חיסכון. אי אפשר כל יום לאכול 3 ארוחות בחוץ, בטח כשנוסעים לתקופה ארוכה או אם זה יעד מאוד יקר, אז לפחות שארוחה אחת ביום אוכל לחסוך. פירות וירקות אפשר לקנות בכל מקום, וכשאת מטיילת כל יום במקום אחר, זה נוח שיש לך תמיד אוכל בתיק. בפארקים, למשל לא כדאי להיתקע בלי אוכל, יש תורים ארוכים ודוכני מזון יקרים ועדיף להתארגן מראש.
"כשהייתי בפראג היינו במקום מרוחק מאזור של אוכל, אז במקום לנסוע מלא זמן עד סופר או מסעדה פשוט ישבנו על שולחן שמצאנו, פתחנו ארוחה עם כל מה שהיה לנו בתיק לאכול, תירס, טחינה, קרקרים, חטיפי אנרגיה, אכלנו וחזרנו לטייל. ככה את יכולה להמשיך את היום רגועה".