16:30 שדה דב, תל אביב
קצת מוזר להתייצב כל כך מעט זמן לפני טיסה כשבראש תמיד יושב "חוק ה-3 שעות" של נתב"ג, אבל כאן מדובר בטיסה פנים ארצית ועוד משדה דב. באתר של ישראייר ממליצים להגיע שעה ורבע לפני ההמראה ומצאתי את עצמי תוך כ-20 דקות משלים את כל הפרוצדורה המקדימה. עכשיו צריך להמתין ליד שער היציאה (דלת הזזה) עד שיגיע השאטל המיוחל. זה מדהים איך תמיד, גם כשאתה בטוח שהגעת מאוחר מדי לצ'ק אין, תמצא את עצמך שורף זמן בהמתנה בדיוטי. אז זה מה שקרה לי גם הפעם, רק שהדיוטי הסתכם בקפיטריה קטנה.
>>לעוד עדכונים היכנסו לעמוד הפייסבוק של mako חופש
ציניות בצד, ההמראה משדה דב היא כל כך נוחה ונגישה, סוף סוף משהו "שכונה" שעובד לטובת הלקוח, בגלל המהירות היחסית לעומת נתב"ג. ובכלל, איפה עוד תוכלו להמריא עם שקיעה כזו? חבל שנכון לעכשיו ה"שכונה" הזו נסגרת ב-1.7.
יש הרגשה של יום חג בשדה דוב היום. ברוב ימי שני בחודש האחרון הטיסות שיוצאות מכאן מופנות לשדה התעופה החדש - רמון. הרעיון הוא שב-18.3 כל הטיסות יופנו לרמון באופן גורף ועד אז, בימי שני נבחרים עושים החלפה מדורגת עם הצבא, לה למעשה שייך המרחב האווירי כרגע, כך מסביר לי גורם מרשות שדות התעופה. אותם הימים מנוצלים בינתיים כדי לעשות חזרות גנרליות ותיאומים.
17:45 המראה חגיגית
המטוס של ישראייר ממריא בזמן. בפליירים שחילקו לנו מתגאים בכך שיש הסעות בחינם לאילת לרגל החזרות הגנרליות. הטיסה לוקחת כשעה ולפני הנחיתה, הקברניט, עומר פרלשטיין, מציין שהמטוס יחלוף מעל אילת, יסתובב וינחת ברמון מכיוון דרום (בגלל כיוון הרוח או משהו כזה). מהאוויר, אחרי שעשינו את פניית הפרסה, שדה התעופה נראה ממש קרוב לקו המלונות. זוהי הנחיתה השנייה של פרלשטיין באותו יום בשדה החדש והוא טוען שלמרות שלא יצא בפועל מהמטוס, עוד כשראה את האורות של מסלול הנחיתה מהאוויר אפשר היה להרגיש שמדובר ברמה אחרת מהנחיתה בשדה שבאילת.
18:45 נוחתים
מרגע שהמטוס נעצר מול הטרמינל מתרחש משהו לא מאוד רגיל בנוף הישראלי - הכל מתקתק ביעילות. בגלל שצוות גדול של עובדים (רובו מאילת) כבר גויס לעבודה, אך פעילות השדה עדיין מצומצמת, יש הרגשה שכמות נותני השירות גדולה בהרבה מכמות הנוסעים. את המטוס מקיפים מהר עשרות פקחים, מעמיסים, בקרים ומה לא. יש הרגשה כאילו אנחנו המטוס הראשון שנחת כאן וכולם רוצים לקחת חלק בהיסטוריה הזו.
תוך עשר דקות כל הנוסעים יורדים מהמטוס ישר לתוך שאטלים שמסיעים אותם כמאה מטר (באמת) לאיסוף הציוד שמגיע במהירות (זה ממש קרוב ואין לחץ של נוסעים), תוך עוד כ-10 דקות כולם כבר על האוטובוסים שממתינים לקחת אותם לאילת, ואז עוד 20 דקות עד לנקודת הסוף – שדה התעופה בעיר.
19:25 מגיעים לאילת
באותו הזמן, למטוס הריק עולים הנוסעים שחיכו לחזור לתל אביב. העלייה למטוס נעשית ברגל וגם כאן קצב ההתקדמות הוא מדהים. תוך רבע שעה השדה הופך להיות שומם לגמרי. היות והתעכבתי כמה דקות כדי לדבר עם הטייס, כשנכנסתי לאולם הנוחתים מצאתי את עצמי לבד לגמרי במבנה חדש, מרגיש קצת כמו טום הנקס בסרט "טרמינל". כרגע כל העובדים במקום מתכוננים, או יותר נכון ממתינים, להגעת הנוסעים של הטיסה שממריאה ב-21:45.
אז מה יש בשדה החדש?
בשיטוט שלי בשדה הריק אני רואה אולם קליטת נוסעים עם כ-20 דלפקים; אזור להחתמת דרכונים לטסים לחו"ל שכרגע סגור וייפתח עם העברת הטיסות הבינלאומיות משדה התעופה בעובדה (בשבוע הבא תנחת הטיסה הבינלאומית הראשונה ועד סוף מרץ יופנו לכאן כל הטיסות); עשרה שערי טיסה; הדיוטי פרי כולל סטימצקי, בית קפה, ג'ק קובה, וחנות ממתקים; באולם היוצאים יש שלוש חגורות לקליטת מזוודות. בחוץ חנייה גדולה שצמודה לטרמינל למי שרוצה להגיע עם רכב.
הכל כאן מרגיש עדיין כמו תפאורה של שדה תעופה. העובדים הולכים הלוך וחזור ורק מחפשים מה לעשות ואיך לסייע והכל עם חיוך. אם השדה יצליח לשמור על עשירית מרמת השירות והיעילות שלו גם כשיפתח במלואו, דיינו. אפילו חילקו לנו שובר לקפה ומאפה במתנה. בטח יש כאן מצלמה נסתרת איפשהו.
אם ניכנס לדקויות, גם השירותים מאוד משוכללים ונראים ברמה גבוהה, בכיסאות ההמתנה יש שקעי חשמל ו-USB מרובים (כי בכל זאת 2019) ובכלל, העיצוב מרגיש הרבה יותר כמו נתב"ג קטן ומשוכלל מאשר שדה דוב גדול ומיושן. כלומר, הרגשה היא של שדה תעופה "אמיתי".
כרגע, בגלל כמות הנוסעים הדלילה שעוברת כאן, הסעות החינם מספיקות לכולם, אך כשיהיה עומס יעבדו גם מוניות בתשלום של כ-85 שקלים לעיר ואוטובוסים בתעריף של נסיעה עירונית שיצאו כל 15 דקות. אבי, נהג מונית שעומד חסר מעש בחוץ, מתלונן באוזניי שכרגע אין לו עבודה ושלא לגמרי ברור עדיין איך זה יעבוד כשיתחיל ה"בלאגן". נכון לעכשיו, העובדה שאנשים מצליחים להגיע לעיר ביעילות בלי לשלם למונית ספיישל זו הצלחה.
בעתיד, מלבד הטיסות הפנים ארציות, יהיו כ-15 חברות תעופה שצפויות לנחות ברמון ולטוס לכ-40 יעדים. "יש עוד עבודה כדי לשווק את אילת לתיירים", אומר גורם מרשות שדות התעופה. "זה לא קל כי מחירי המלונות מאוד גבוהים. נראה שהטיסות מחו"ל יגיעו בעיקר בחורף בגלל שיקבלו סבסוד ובקיץ יתרכז השדה בתיירות פנים".
21:45 בחזרה למרכז
אני עולה על הטיסה בחזרה לתל אביב בתור רגלי ארוך וממריא במהירות. מחר שדה התעופה המרשים הזה יתרוקן שוב וימתין למופע המרכזי ב-18.3. אם נשפוט לפי החזרה הגנרלית, יש כאן פוטנציאל ענק. הגורם מרשות שדת התעופה טוען בפני שעד עכשיו הכל מתקתק כמו שצריך. "ביום האמת יהיו עוד עובדים, יפתחו עוד עמדות וכל התהליך בשדה יהיה מאוד מהיר", הוא מוסיף. "התקווה היא שתוך 40 דקות נוסע שיגיע לשדה יוכל לשבת במטוס וזה ריאלי". טפו טפו טפו.
טיסות מחיפה לרמון
לתושבי חיפה והצפון יש אפשרות להמריא לאילת גם מחיפה עם חברת ישראייר שמפעילה כיום 4-5 פעמים בשבוע טיסות מאילת לשדה התעופה בחיפה והפוך. הטיסה לאילת ארוכה יותר ב-10 דקות מזו שיוצאת מל אביב (לפי דברי הקברניט).
"עם הפעלת הטיסות הבינלאומית מרמון התדירות של הטיסות מחיפה לרמון צפויה לגדול", אומר גיל סתיו סמנכ"ל שיווק ומכירות של ישראייר. "חלק מהיתרונות של שדה התעופה רמון כשדה בינלאומי הם שהשדה יאפשר לתיירים אשר מגיעים לארץ בטיסות לאוקוסט לקחת טיסת פנים לחיפה ובכך להגביר את התיירות לחיפה".
*הכותב היה אורח של חברת ישראייר בטיסה לשדה התעופה רמון