למרות העובדה שמאיר אריאל מצא שלווה בכל פעם שראה מטוס גדול ממריא דרך דמעה שקופה, ולמרות ששדות תעופה הרבה יותר סקסיים מתחנות רכבת, אני עדיין מוצאת את השלווה שלי דווקא ברכבת ישראל.
פלא שאני מתה על נסיעות ברכבת? במקום להתווכח מי יושב איפה, להזכיר להם לחגור, להזהיר אותם שיפסיקו לריב על המוזיקה, לעמוד בפקקים, לחפש מקום לעצור לפיפי, לתדלק ולהתחנן שהנהגת שלידי תואיל בטובה לתת לי להשתלב בנתיב שבו פונים שמאלה, במקום כל אלו, אני מתפננת על קפה הפוך בכוס נייר, בעוד שני ילדי עסוקים בלסחוט חיוכים וצ'ופרים מחיילים ובנות שירות, שבטוחים שמדובר בצמד מלאכים ולא בסטרסקי והאץ' שרק מדגמנים זוגיות (אילו רק היו רואים אותם באוטו, כשרק חגורת הבטיחות מונעת מהם לתלוש זה לזו איברים פנימיים בידיים חשופות).
עכשיו גם אתם מבינים, למה שמחתי כל כך לבקר עם הקטנים בפארק המדע במכון וויצמן ברחובות. מדובר בשילוש קדוש מהסוג האלמותי שמשלב:
1-אפשרות הגעה ברכבת, 2-מוזיאון מדע, 3-פארק רחב ידיים משגע.
וכך, ביום לח ושרבי במיוחד, מצאנו את עצמנו על הרכבת שהביאה אותנו ממש קרוב ולא פחות חשוב - ממש מהר למכון וייצמן, רק כדי לגלות שהשער לפארק המדע, זה שסמוך לתחנת הרכבת ברחובות, סגור למבקרים ומיועד לעובדים בלבד. חבל. אז לקחנו מונית (כולה 15 ₪ לכולנו) והגענו עד לפתח הגן הקסום.
המדע הופך למשחק ילדים
גן המדע ע"ש קלור, הידוע בכינויו פארק המדע של מכון ויצמן, הוא מקום להורים וילדים שבא להם לבלות יום שלם ולשלב אוויר צח ומדשאות רחבות ידיים עם מתקנים מרתקים שממחישים בענק עקרונות מעולם הפיסיקה, המדע והטבע הבסיסי. המוזיאון, היחיד מסוגו בעולם, הוקם במטרה לקרב בני נוער, ילדים ומבוגרים למדע ולעזור להם להבין תופעות טבע המומחשות בדרך חווייתית מרתקת.
תופעות טבע כגון קרינת השמש, הרוח והמים והופכים למתקני שעשועים שאפשר לטפס עליהם, לעלות, לבדוק, לחקור לבחון ועל הדרך ללמוד: "בורג ארכימדס", מאפשר לילדים להיכנס אל תוך גלגל עצום ותוך כדי הליכה לשאוב בעזרתו מים. מתקן בועות הסבון בנוי ממוטות גדולים שבקצה שלהם צורות גיאומטריות שונות וסגורות, בעזרתן ניתן להפריח בועות ענק מרהיבות. במתקן "קשת בלי ענן", הילדים יכולים להפיק בעצמם קשת מרהיבה ובמתחם האקו ספירה הם יכולים ללמוד על צמחי יבשה, מים ודגים שונים.
הגודל כן קובע
עם כל הכבוד לשני מוזיאוני המדע הנפלאים שיש בירושלים ובחיפה (ויש הרבה הרבה כבוד), הייחודיות של פארק המדע במכון וייצמן הוא דווקא בגודלם של המוצגים ובעובדה שרובם ניצב בחוץ. התחושה היא, שנכנסים לארץ של ענקים. בזמם שבמקומות אחרים עוברים בהליכה מתונה מחדר לחדר, כאן הכיף הוא לטייל ברגל כשעל הדרך מגלים עוד ועוד מקומות ומתקנים מדהימים שאפשר לחקור.
אז טיפסנו, לחצנו, הפרחנו, ניסינו, טעמנו, הרטבנו, טבלנו, קפצנו והקשבנו להרצאות ולהדגמות המעניינות. כשהתחיל להחשיך והם שוב סרבו ללכת הביתה, הזכרתי להם שממתינה לנו עוד נסיעה ברכבת. זה הספיק כדי להקפיץ את השניים אל השער. להביט דרך חלון הרכבת בכל האמהות שמנסות לנהוג, לקלף תפוח ולשמש כבורר בעת ובעונה אחת, בעוד אני מתפננת על הנוף המתחלף, גרם לי שוב לשקול לכתוב שיר תודה לרכבת ישראל ולשר התחבורה.
כרטיס ביקור:
"אמא משעמם לי": פתוח: ב'-ה' 10:00-17:00, ו' 10:00-17:00
"אמא אפשר שקל?...": עלויות: 30 ₪ למבוגר, 20 ₪ לילד. כרטיס משפחתי לזוג הורים וילדים- 90 ₪
"אמא אפשר צ'יפס": מה יש לאכול - מה שמביאים מהבית. יש אין סוף פינות חמד על הדשא לערוך בהן פיקניק משפחתי (בתנאי שזה לא מנגל כמובן). מי שמעוניין לקנח במסעדה - בהחלט מוזמן לגלות את אחד המקומות היותר שווים לאכול בהם אנטריקוט עסיסי: מו ומו בהרצל 177, רחובות, 08-9473073
"אמא מתי מגיעים": כתובת: גן המדע ע"ש קלור, מכון וויצמן למדע, רחובות.