הוא שבר לה את הלב. אחותי המושלמת, שאספה מסל ה-DNA את כל הדברים הטובים והשאירה לנו רק שאריות, נשארה עם הטעות שלה ועם גבר אחד שלא ידע לסלוח. ודווקא ברגע שהיא הכי הייתה צריכה אותי, גם אני עזבתי אותה.
הדרך לדרום הייתה ארוכה ושותקת. בעלי ניסה להסביר לי אמיתות על גברים ונשים, אבל זה לא ממש עבד לו. "תראי אמא, הנוף מתחיל להתחלף! כבר רואים חום וצהוב במקום ירוק!" שמעתי קול במושב האחורי, אבל הצלחתי לחשוב רק עליה, על אחותי שעזבתי לבד באמצע המדבר העירוני ונסעתי לצימר בנגב לנשנש גבינות עיזים, להתענג על ספא מפנק ולהתמוגג מהנופים עוצרי הנשימה.
הכל התחיל בנסיעה הקודמת להר הנגב. הלילות הקרירים, הנופים והשקיעות האדומות עשו לנו חשק לעוד. כשגילינו את חוות הבודדים בנגב הבנו שפספסנו במשך שנים איזור פראי, מדהים ביופיו ומלא אפשרויות של טיולים, חוויות וטעמים, שבחסות הטיסות לאילת דילגנו עליהם פעם אחר פעם.
בשונה מהביקור הקודם שהיה, איך לומר, בסיסי יותר, הלכנו הפעם על חופשת תענוגות. הצימרים בחוות נאות יכולים למלא טור כמו שלי בקלות: חיות הבית, המחלבה הקטנה והמשובחת, הגדיים הקטנטנים, הנוף המושלם ביותר שאפשר בכלל לדמיין, גֵב המים המשגע שהילדים שכשכו והתענגו בו שעות והצימר המפנק שכל הפריטים שבו הינם מעשה ידיהם של בעלי הבית היו הבטחה לבילוי משפחתי מושלם. גם העובדה שבמכוון אין בצימר טלוויזיה - אלא ספרים ומשחקי קופסא בלבד, בהחלט היו חלק משמעותי מהביחד. זהו, שהם היו ביחד, אבל אני הייתי בליבי איתה.
ארוחת הבוקר בחוות נאות מדבר מתחילה ב"להרוויח אותה": הילדים התעוררו מוקדם בצהלות התרגשות ומהרו לחליבת הבוקר. כשחזרנו, חיכתה לנו ארוחת בוקר שמימית בתוך צידנית ענקית עמוסת כל טוב. מסתבר שהיצירתיות של בעלי הבית לא מסתיימת בבניית אהילים ועיצוב החדרים, אלא מוצאת ביטוי גם במיני ממרחים, מטבלים, ריבות, עוגות, מאפים, סלטים וגבינות (ועוד איזה גבינות) שכולם תוצרת המקום. אבל המוצר הכי שווה מסתתר דווקא במקרר: בקבוק חלב עיזים שכאשר פותחים אותו, מגלים "פקק" עבה של שמנת אלוהית שהופך כל ספל קפה לאושר.
בדיוק כשהתחיל להיות ממש חם (אבל ממש חם, זה הנגב, זוכרים?) קפצנו לנווה מדבר, כדי להתפנן על שילוב מושלם של מרחצאות מקורות, בריכות שחיה מעוצבות, ג'קוזי לוהט ומפנק וספא. בשעה שהילדים עברו מבריכה אחת לשנייה כדי לבדוק איזו חמה יותר, פרגנתי לעצמי פינוק של מסאג', חושבת שוב על כמה היה מושלם אם היא הייתה מסכימה להצטרף אלי לבילוי של שתי אחיות במקום היפייפה הזה, במקום לשבת ולחכות למישהו שכועס יותר משהוא מתגעגע.
כיוון שאני מכירה די טוב את ההיצע של המזנונים בבריכות, גיששתי איפה הכי שווה לאכול באזור כדי לעקוף את דיל הנקניקייה, מלאווח והמבורגר בצלחת פלסטיק. זו הסיבה שכל כך הופתעתי כשנכנסתי למזנון וגיליתי אוכל ביתי שכלל קוסקוס אוורירי כענן, ממולאים מושלמים משובצים בפטריות וצנוברים, בשר בקר וקציצות. מסתבר שאת המזנון במקום מפעילה קבוצה של נשים שהחליטה לחבור ולהפוך את המשאבים שלהן לעוצמה נשית. למי שלא ממש מעניינת אותו עוצמה נשית, אני ממליצה לטעום ולהתמכר.
כשחזרנו לבקתה שלנו הערב התחיל לרדת, וההרים נצבעו באדום שהיווה תפאורה משגעת לשני המארחים שלנו - זוג מקסים שנראה כל כך מתאים למקום, עד שאי אפשר בכלל היה לנחש שפעם הם היו עירוניים, שעזבו את הכל לטובת התחלה חדשה. כמו כל שאר בעלי חוות הבודדים, גם הם החליטו ללכת עד הסוף: מוותרים על החיים הקודמים שלהם לטובת עתיד לא ברור, נאלצים ליישב אדמת טרשים ומדבר ולהפוך אותה לגן עדן קסום, לפסל את העתיד מתוך החול והאבנים. וחשבתי עליה, על אחותי היפה, שכנראה תאלץ בסופו של דבר לוותר על החיים הקודמים שלה לטובת עתיד לא ברור, ולפסל במו ידיה משהו חדש ומסעיר.
כרטיס ביקור:
אמא מתי נגיע? לחוות נאות נוסעים על כביש 40 דרך עוקף ב''ש עד שמגיעים לצומת אוהלים, פונים שמאלה ולאחר נסיעה קצרה רואים את רמת חובב מימין. ממשיכים בנסיעה, עוברים את צומת הנגב (שמאלה לדימונה) ולאחר עוד נסיעה קצרה מגיעים לצומת משאבים. ממשיכים עד צומת טללים ובצומת פונים שמאלה. לאחר נסיעה של שלושה וחצי ק''מ תוכלו לראות שילוט לחווה.
לנווה מדבר פונים בצומת משאבים ימינה.
אמא אפשר שקל? כניסה לנווה מדבר 48-69 שקל.