המקום: הכי קרוב לאמצע שומקום, למעשה. כדי להגיע לבית באבירים, הממלכה הפרטית שהקימו רוני וטל רונן ביישוב הקהילתי אבירים בגליל העליון, צריך להתאמץ. להרחיק מהמרכז, להתפתל בין כבישים צדדיים, לא להתבלבל בצומת בכניסה לכפר פסוטה ולהמשיך בשביל צר עד לשער המסיבי של המתחם. אלא שברגע שהוא נפתח, מבינים שהמאמץ השתלם: הבית באבירים לוקח את כל מה שידעתם על צימרים ומנסח אותו מחדש, והפעם בסטייל.
החדרים: חדרים? התכוונתם לסוויטות. שש כאלה יש בבית באבירים, והן מציעות עולם ומלואו. אנחנו קיבלנו את הסוויטה הצפונית: מתחם סגור ומגודר המציע פרטיות מרבית, כזאת שמאפשרת להתנתק באמת מכל הרעש שבחוץ. מה יש כאן? חצר מרוצפת עם צמחייה עבותה ומיטות שיזוף, בריכה אקולוגית של מי מעיין צלולים ומטוהרים, לשכשוך ולשחייה קלה, האט טאב מחומם עם שמנים ארומטיים וגם סאונה מצוחצחת – והכל פרטי לגמרי. בחדר עצמו, מבנה עץ יפהפה המחולק למספר אזורים, יש את כל מה שצריך לסופשבוע של אסקפיזם: מיטה רחבת ידיים, ג'קוזי פתוח עם ראש מקלחת (ומוצרי אמבט מושחתים של לאוקסיטן), מטבחון מאובזר עם עוגיות, פירות, תה ומכונת אספרסו, פינת ישיבה, טלוויזיה וסרטים והרבה טעם טוב – מצרך נדיר בדרך כלל במקומות שחורטים על דגלם רומנטיקה.
מה עושים: נחים, כמובן. האזור כולו מתפקע מרוב מסלולי טיול, תצפיות על לבנון השכנה, כפרים דרוזים עם אוכל מצוין, מרכזי מבקרים ביקבים ואטרקציות בטבע – אבל לבית באבירים באים בעיקר כדי לשכוח את העולם ולספוג קצת שקט. חלק יעשו את זה עם ספר על שפת הבריכה או במרפסת של המבנה המרכזי, חלק ילכו על מרתון סרטים ויתאבנו בתוך הפוך. אנחנו מצאנו את עצמנו מכרסמים טונות של ענבים ומחפשים את המיקום הכי טוב להשקיף ממנו על השקיעה. 100 מטר ימינה מהכניסה לצימר, אגב.
מה אוכלים: אז ככה: מבחינת ארוחת הבוקר, אין מה לדאוג. חדר האוכל נמצא במבנה המרכזי במתחם, מסוג המקומות שראיתם תמיד בכתבות על טיולי כפרים בפרובאנס. הכל כאן נבחר בקפידה – מהשולחנות ועד הסכו"ם – ומהווה תפאורה אלגנטית ונינוחה לארוחת בוקר קלאסית ומבוצעת היטב. גבינות, לחמים, ריבות, מוזלי, חביתות מושקעות, קפה איכותי ומיץ תפוחים סחוט וגם סלט מתפצח מטריות – כל המרכיבים המתבקשים נמצאים כאן, והם אולי לא מוגשים כחלק ממבחר מסחרר, אבל האיכות וההקפדה מפצים על הכל. לגבי ארוחת הערב תצטרכו להיות יותר יצירתיים: אנחנו למשל הגענו ביום ראשון, בו מרבית המסעדות באזור סגורות. מי שיפקוד את האזור בימים אחרים יכול ליהנות ממבחר מרשים של בתי אוכל, כולל הרבה בשלנים ביתיים המארחים אצלם בסלון, ויש גם אפשרות לתאם שף פרטי בצימר עצמו.
מדד השכנים: האמת, אין לי מושג. אם הם היו שם, לא הרגשנו אותם ולא פגשנו בהם והיינו מרוצים. בני אדם זה אוברייטד, כידוע.
שורה תחתונה: למי שהתייאש מקלישאות הצימרים הישראליות, מחפש משהו איכותי ומוכן לפתוח את הארנק.
מחירים: סוויטה צפונית ודרומית 2200 שקל ללילה (באמצע השבוע), אירוח לילה שלישי 1900 שקל; אירוח סוף שבוע 2 לילות – 4,400 שקל, אירוח לילה שלישי 1,900 שקל; סוויטה 1 – 1900 שקל לילה באמצע השבוע, 3,800 שקל בסוף שבוע; סוויטה 2 / 3 – 1500 שקל ללילה באמצע השבוע, 3000 שקל לשני לילות.
*הכתב היה אורח המלון