אולי זו הייתה בהלת הקורונה, אולי זה המשבר הכלכלי שתפס את כולם לא מוכנים ואולי זה היה פשוט יום רביעי, אבל הרחובות מסביב לכיכר השעון ביפו נראו ריקים מתמיד. ובכל זאת, סביב מלון מרקט האוס לא תמצאו חניה. וזה בסדר גמור. אם היה כאן חניון צמוד, משהו מהקסם היה נעלם.
אל דאגה, יש חניה לאורחים, בחניון של חצרות יפו, כמה מאות מטרים משם. בהליכה הקצרה בין החניון למלון, הבנו שגם תושבי המרכז (שאינם תושבי יפו, מן הסתם), יכולים להרוויח מבילוי בלב השוק של יפו. את ההידחקות הצפופה שאין ממנה מוצא והניסיון להבין לאן ללכת כדי לאזן בין העניין שלנו לבין הרצון של הילדים להיות בכל מקום אחר, מחליפה הליכה שלווה ונינוחה. משהו שמתאים יותר לאווירה של המקום, גם עם האווירה הזו מהונדסת כבר שנים לצרכי מבקרים מבחוץ. משהו באווירה המקומית של האזור מתקשה להשתנות.
מרקט האוס עצמו הוא בדיוק מה שמלון בוטיק אמור להיות – קטן, ממוקם בלב העניינים (כך לפחות אני תופס את הצמידות לד"ר שקשוקה) ובכל זאת מציע מספיק אפשרויות למרבית סוגי האורחים. עוד לפני שהגעת לחדר, האווירה מזמינה.
תרצו לשתות? משהו קל, בירה? נשאלנו מיד. הרצון להשקות את האורחים לא נגמר. וזה נחמד מאוד. חששנו שאכזבנו קלות כשסירבנו בנימוס לאלכוהול, אבל ניכר שאנשי הצוות התגברו על כך ומיהרו להציע לנו ערכה ליציאה לים (עם מגבת וכובע) ואופניים לסיורים באזור (כשהם זמינים).
החדר שבו לנו היה נעים מאוד, וכל חפץ בו נמצא בדיוק במקומו. רוצה לומר, הוא לא היה גדול במיוחד. ובעצם, למה שתרצו לטייל בחדר כשיפו מחכה בוץ? סיור מאוחר ומציצני יותר במלון גילה שבקומות תחתונות יותר יש חדרים עם יותר מרחבים, כך שהכל עניין של דרישה.
ההנאה הגדולה הגיעה מהמרפסת. הנוף הנונשלנטי מתחיל בשעון ביפו ונגמר אי שם בחוף הרצליה. בדרך? כל מה שתרצו. כאיש עצל, יכולתי לסיים את חופשתי שם. כל כך הרבה דברים לבהות בהם. שלל פנטהאוזים ובנייני יוקרה שהוקמו או בשלבי הקמה וכל דירה בהם תעלה בוודאי כמו צי קטן של מכוניות מזדקפים מול העיניים. אבל העין נמשכת שוב ושוב לים ואל קו החוף, שמוכר מטיולים קודמים, אבל הפעם יש זמן להתעמק בו יותר, וגם סתם ליהנות מהבריזה.
המציאות מפרה את האווירה הרומנטית. הים הוא הים, אבל המזגן המרכזי של המסעדה ליד גם הוא תופס מקום, והמכוניות, ומשאית פה ושם וגם פועל שעושה את עבודתו. שלל הרעשים של העיר ממלאים גם הם את הנוף ורק הסתגרות בחדר משקיטה אותם. מצד שני, רציתם שקט? סעו לצימר בניצנה. אתם ביפו.
את הערב העברנו בשוטטות שהחלה בחוף הים הקרוב, דרך חושות שמזכירות שלא כל מי שנמצא מול הגלים הוא מיליונר ומעלה את המושבה האמריקאית. זוגתי רבת הפעלים נזכרה שהייתה בעבר מטפלת במוסד בשכונה, שהייתה אז דלה ומסכנה למדי. הזיכרון הזה נראה רחוק אל מול הבתים המשופצים והנאים שעומדים בה עכשיו. זו נראית פיקציה לתיירים, אבל אנשים באמת גרים שם.
המשכנו הלאה אל פלורנטין ואל ארוחת ערב בלתי נשכחת ב-Opa (או בשמה העברי: אופא). אומר בעדינות שלא מדובר במסעדה צנועה בגישתה, אבל האוכל מצדיק את הכל, ואף יותר מכך. זו חוכמה קטנה להתלהב ממסעדה שהוכתרה כאחת המסעדות הטובות בישראל. ובכל זאת, לא היינו מוכנים לשלל הטעמים שהוצפנו בהם ולשילובים המפתיעים. אילו שילובים? אודה שאני לא מצליח להסביר עד עכשיו מה בדיוק אכלתי. לא הקשבתי כמו שצריך לברמנית הסבלנית שהסבירה מה יש בכל מנה. לא הכל נצץ בארוחת הטעימות (הלא זולה, בעליל), אבל מה שכן היה נהדר. בהתחשב בכך שהתפריט משתנה על בסיס יומי ("זו הפעם הראשונה, והאחרונה, שאנחנו מגישים את מנת התפוח הזו") העובדה שהרמה במסעדה ממשיכה להיות גבוה מרשימה מאוד.
אם הארוחה ב-Opa הייתה מעין מסע בין כוכבים גסטרונומי (ולא מאוד משביע, אגב), ארוחת הבוקר במלון הייתה ההפך הגמור בכל דבר, פרט לעובדה שגם היא הייתה מהנה מאוד, ומשכה מבקרים שמחוץ למלון. המטבח, כך נאמר לנו, עדיין מתרגל למציאות החדשה שמכתיבה הקורונה. מנות קטנות ואישיות, ללא בופה.
האווירה הייתה בלתי אמצעית בעליל. חבורת הגברים (והאישה היחידה שהתלוותה אליהם) שחגגה יום הולדת בשולחן לצדנו ניהלה שיחה ידידותית וארוכה עם אחת מנשות הצוות. זו לא הייתה הפעם הראשונה שלהם במלון, והם האריכו בהשוואות לאופן בו התנהלו ארוחות בוקר קודמות, בזמנים נורמליים יותר.
על דבר אחד אי אפשר היה להתווכח, המוצרים נשארו טעימים כשהיו (כל השולחן הסכים), והחומוס עדיין נהדר. בדקתי את הנושא בעצמי. הכל נכון.
למזלנו נשאר עוד זמן לטיול ברחבי השוק ויפו העתיקה, עדיין ריקה משלל המבקרים שממלאים אותה בסופי השבוע. היינו שם לא מעט פעמים בעבר, ובכל זאת נותרה תחושה אחת: לא היינו מתנגדים לבלות עוד לילה באזור.
מחירים
אמצע שבוע - החל מ-620 שקלים לזוג, לינה וא.בוקר.
סופ"ש - החל מ- 915 שקלים לזוג, לינה וא. בוקר.
מרקט האוס, בית אשל 5, תל אביב. טלפון להזמנות: 03-5425555, או באתר.
*הכתב היה אורח המלון