"אנחנו לא נהיה תל-אביב לעולם, ואנחנו גם לא רוצים להיות תל-אביב", אומר בביטחון איציק עוזר, מנהל הפיתוח העסקי והתעשייה בהרל"י - הרשות לפיתוח ירושלים. "ירושלים היא עיר מאוד מיוחדת. לאנשים שלא מגיעים לירושלים יש תפיסה שהיא נמצאת מעבר להרי החושך, אך מי שמגיעים מבינים שהתפיסה לגבי ירושלים ממש לא פוגשת את המציאות".
עוזר יודע על מה הוא מדבר. כמי שעוסק בפיתוחה האינטנסיבי של עיר הבירה בשנים האחרונות, הוא גם מקדיש לא מעט זמן בהסברה וניפוץ מיתוסים - שאין להם לדידו אחיזה במציאות. נראה שהתעקשותו של עוזר על הצגת העובדות משתלמת, כיוון שצמיחתה האדירה של העיר מבחינה עסקית וטכנולוגית בשנים האחרונות, מרשימה ואף מוערכת בעולם.
בירושלים יש כיום כ-600 חברות טכנולוגיות, 12 אקסלרטורים (מאיצי יזמות) והאבים (מרחבי עבודה ושיתוף), 18 קרנות השקעה, 350 אירועים בשנה הקשורים לעולם ההייטק וכ-14,500 עובדות ועובדי הייטק, כולל כאלה מאוכלוסיות להן ההייטק אינו מסלול מובן מאליו, הכוללות חרדים וערבים.
"במחקר בינלאומי שנערך על ידי חברת סטרטאפ קומפוס", מספר עוזר, "נבדקו אקוסיסטמים במעל 200 ערים ברחבי העולם. החברה מפרסמת רשימה של 50 הערים המובילות בעולם מהבחינה הזו, כאשר בשנת 2015 ירושלים התברגה במקום ה-35. הדו"ח ציין שירושלים היא אחת משמונה הערים המובילות בעולם שיש להן סיכוי להיכנס לרשימת 20 הגדולות בעוד שנתיים, כשכל זה נעשה בכלל לפני המכירה של מובילאיי, שאני מזכיר לך שצמחה בהר חוצבים בירושלים. אם הם היו מחכים חודש, אני מעריך שירושלים הייתה עולה למקום ה-14 ואולי אפילו בעשירייה הראשונה".
המספרים האלה מרשימים עוד יותר כשמסתכלים חמש, עשר או עשרים שנה אחורה – כשהעיר התמודדה בתחילת המילניום עם בריחה מאסיבית של מוחות וחברות.
"עד התפוצצות בועת ההייטק בשנת 2000, ירושלים הייתה אחת הערים המרכזיות בארץ בה פעלה תעשיית ההייטק", מספר עוזר. "הייתה לנו כאן את אינטל, טבע ומאות חברות בינלאומיות שפעלו מהעיר. החל משנת 2000 היינו עדים לנטישה דרמטית של חברות ומוחות את העיר, כאשר רוב העסקים הטכנולוגיים נדדו למרכז הארץ. בירושלים נותרו כ-250 חברות, אך לא הייתה פריחה של חברות חדשות. לכך נוסיף את המצב הביטחוני הרעוע באותה תקופה ונגיע למצב בו יש קיפאון תעשייתי ומצב שהעיר לא הכירה קודם".
למרות הקושי, חזון ירושלים כבירת הסטארטאפ של אומת הסטארטאפ – לא שכח. "בירושלים יש תשתית כמעט מושלמת להתפתחות תעשייתית", ממשיך עוזר. "לכן, הבנו שהגיע הזמן לתיקון ולהשקעה באפיק הטכנולוגי, ולפני כחמש שנים משרד לירושלים ומורשת יחד עם הרל"י ועיריית ירושלים, חיפשו לראות איך אפשר לעודד את התעשייה הטכנולוגית בעיר".
למה בעצם כדאי למשקיעים ויזמים לבוא לעיר?
"כי בירושלים יש יתרון יחסי מובנה שמורכב משלושה דברים – אוניברסיטה מחקרית מאוד טובה, שני בתי חולים מחקריים המובילים בארץ ובעולם, וכן תעשייה יציבה שכבר קיימת. שלושת הגורמים האלה מאפשרים התפתחות של חברות טכנולוגיות בעיר".
עוזר מספר שמשרד ירושלים ומורשת והרל"י עשו עבודה מחקרית שנמשכה מספר חודשים לא מבוטל, שאפשרה להם לזהות פערים תשתיתיים הקיימים בין ירושלים לבין ערים שנחשבות אטרקטיביות יותר, כמו – ניחשתם נכון – תל אביב.
"פעלנו ביחד והקמנו תכנית שעונה לשם JNEXT (ג'יינקסט) שהמהות שלה היא לייצר גשרים על הפערים התשתיתיים ולמלא אותם בתוכן, כדי שאנשים יבואו להקים את הסטארטאפ שלהם בירושלים". עוזר מציין כי התכנים והתשתיות שנבנו כללו תמריצים כספיים הכוללים מענקים והקלות פיננסיות, ארגון שטחי עבודה מתאימים לחברות קטנות ובינוניות, קיום אירועי יזמות ונטוורקינג וחשיפה לאקו סיסטם הירושלמי, היא מערכת הקשרים החברתיים והעסקיים שיוצרים את המרקם התרבותי-חברתי-עסקי בתחום.
בנוסף, יצרו ברשות קשרים עם משקיעים פוטנציאליים והקימו "כפר הייטק" באוניברסיטה העברית בגבעת רם, כאשר הפכו את המעונות הישנים של הסטודנטים משנות ה-50 למשרדים מושקעים עבור חברות קטנות ובינוניות. "עשינו עוד הרבה מאוד פעולות שמטרתן הייתה לעודד הקמת חברות חדשות בירושלים, ומעבר של חברות וותיקות אליה".
קהילת הייטק עם חיי לילה תוססים
הלהט של עוזר כשהוא מדבר על ירושלים ממש לא מפתיע אותי. כאלה הם ירושלמים, או ירושלמים לשעבר. מדברים בביטחון משולב בגאווה עצומה כשהם מספרים לעולם ובעיקר לישראלים שאינם מתגוררים בעיר, כמה קסומה בירתנו. "ירושלמי שגר בירושלים בעבר אבל לא גר בה היום, מרגיש "ירושלמי בגולה" כי הוא תמיד יישאר ירושלמי", הוא טוען, ואפשר לשער שרבים יסכימו עם האמירה.
הנשמה הצבעונית, המרגשת והעשירה של ירושלים מתבטאת היטב במערכת הקשרים הטכנולוגיים והחברתיים אותם טווה צוותו של עוזר ועוזר עצמו. הוא מתגאה לספר לי למשל על הירתמותן של כל חברות הביו-טכנולוגיה בירושלים להקמת דוכן ירושלמי משותף בכנס הביוטק של ישראל שייערך ביום שלישי הקרוב. "מדובר בחברות המתחרות אחת בשנייה, ועד לפני שלוש שנים לכל אחת מהן היה את הדוכן שלה בכנס הביוטק. אבל - השנה הן החליטו לשווק את פעילותן בירושלים כיחידה אחת. איפה עוד תשמעי על דברים כאלה, שיש הבנה שהקהילה חשובה יותר מאשר כל פרט בפני עצמו? איפה מתחרים ישלבו ידיים למען העיר בה הם פועלים?"
קשה להתווכח עם זה, וקשה עוד יותר כשהמספרים מדברים בעד עצמם. ואולי בעצם, לא צריך להתווכח, אלא פשוט לאפשר לירושלים לזהור במלוא הדרה. לשים את הסטריאוטיפים בצד ולקבל את הפיכתה לעיר צעירה, רעננה ובעלת חיי לילה עשירים ותוססים?
"אחד האקסלרטורים הגדולים בעולם, מאסט צ'אלנג' התמקם בירושלים, בלא אחר מאשר שוק מחנה יהודה. המשרדים שלהם יושבים בצמוד לבאסטות ולדוכנים והאמת שאני קצת מקנא בהם על האווירה המדהימה בה הם עובדים". אבל לעוזר אין מה לקנא מידי, כיוון שהוא מגיע לשוק לעיתים קרובות, כחלק מסדרת אירועי "שוקטק", בהם מתקיימות הרצאות בשוק מחנה יהודה ועוזר מספר כי כמות האנשים שמגיעה לאירועים אלו "מכפילה, משלשת ומרבעת את עצמה. אי אפשר לפתח תעשיית הייטק ולהזניח את תעשיית הבילויים והפנאי, ואין ספק שבירושלים הצמיחות הן מקבילות".
"ההתפתחות הטכנולוגית שלנו – היא של כולם", מסכם עוזר. "יש משהו בירושלים על כל המורכבות שלה, שהופך אותה בעיני לייחודית כל כך. אין אף עיר שיש בה את זה. יש כאן תמיכה קהילתית ורצון של חלקים שונים לסייע אחד לשני – כאשר כולנו אוהבים את ירושלים ועושים ככל יכולתנו כדי לאפשר לעושר, ליצירתיות ולחדשנות שבה לפרוץ החוצה".