בטח הקפתם אותה וטבלתם בה יותר פעמים משניתן לזכור, כתבתם עליה שירים או ניגנתם על חופיה, עברתם לגור לידה בתוך אוהל ישן או שסתם קפצתם לאכול ארטיק. בכל אופן, פה כבר הייתם (ואם לא אז יש לנו בעיה שזקוקה לטיפול מיידי). מה שאומר שאתם מודעים ומפנימים את החוק שאומר כי כל טיול שמתבצע ברדיוס של 40 קילומטר מהכנרת צריך לכבד אותה בטבילת סיום. כל זאת בא להגיד, בעדינות, שגם אם הטיול היום לא ייערך על גדות הכנרת - אלא בנחל יבניאל שבהרים ממול - בסוף תיאלצו להשקיע את המאמץ ולהראות לכולנו איזה יפה אתם צפים.
המסלולים הקסומים בנחל ייראו לעיתים כאילו מעולם לא עברה בהם נפש חיה לפניכם. הסבך פרוע ולוחמני, השמש יוקדת מלמעלה והנוף מקשה על הנשימה. אבל הסוף טוב, כי בסוף יש כנרת, ואתם תלכו על המים כמו גדולים. וזה, בעצם, מה שחשוב.
למי שמעדיף ללכת כמה שפחות
גם אם המטרה היא בטן-גב-גלידה בכנרת, שווה להשקיע שעה-שעתיים במסלול קצר של בוקר, לפני שנדחסים להמולת הברביקיו על החוף. מצומת צמח נוסעים על כביש 90 לכיוון גשר, ופונים למנחמיה אחרי אשדות יעקב. מהצד השני של הכפר יוצא כביש בסימון אדום הממשיך עד לשמורת מצפה אלות. אותו מצפה (בעבר "שייח מוזיע'ת"), מהווה אחת מנקודות התצפית המרשימות בארץ שממנה ניתן להשקיף אל עבר עמק הירדן, בקעת יבניאל וכמובן, הכנרת, דרך אינספור מרבדים ירוקים וצהובים.
לא תמיד המצפה הזה היה כל כך אופטימי. לפני שנים רבות מסורת מקומית הביאה למקום תושבים שאשמתם הייתה מוטלת בספק למשפט על ההר. אם נשבעו בחפותם - זוכו; אם שיקרו - הומתו מיד.
היום אתם מוזמנים להישבע או לשקר כמה שמתחשק לכם, כל עוד אתם נהנים מהנוף. אפשר לטייל קצת בשמורה, ברגל, לפני שממשיכים הלאה. המשך המסלול חולף במקביל להר יבניאל ומסתיים במושבה יבניאל שממנה אפשר לרדת ישירות לכנרת, לחדש עלומים (זה לא אני. אלכסנדר פן אמר את זה... "בדרך הזאת או אחרת").
למי שמוכן ללכת קצת יותר
מסלול חביב, על נחל יבניאל עצמו, מתחיל על כביש 767 שבין צומת אלומות ליבניאל, עם הפנייה דרומה לסימון הירוק. לאחר כמעט קילומטר השביל נכנס אל נחל יבניאל וממשיך בתוכו כשני קילומטרים נוספים עד למפגש עם סימון שחור, הפונה מעט שמאלה. הולכים עם הסימון השחור עד לעין פטל הקרוב ואחריו עין כוש, המגיחים מתוך הבזלת. בשני המעיינות הללו ישנם שרידי אמות מים וגם תזכורות להתיישבות עתיקה.
המסלול מגיע תוך זמן קצר על עיקול ימינה, וכ-300 מטרים נוספים יפגישו אותנו מחדש עם הסימון הירוק. פונים שמאלה וממשיכים איתו עד לגשר מעל הירדן ולבית זרע שממנו אפשר להגיע רגלית לצומת צמח ולחוף צמח, במרחק שני קילומטרים הליכה. הטיילת של בית גבריאל שבצומת צמח פתוחה להולכי רגל רוב הזמן, אך קשה למצוא באזור חופי רחצה רגילים שאינם גובים סכומי עתק על הכניסה (כי הכנרת היא של אבאשל'ם, או משהו דומה), אבל תתפלאו מה אפשר לגלות כשמגיעים ללא אוטו והולכים רגלית על הרצועה. תמיד יהיה מקום להשתחל אליו, אל תתנו לאף אחד להתל בכם. הטיול כולו יארך כשבע שעות. צאו בבוקר, כך שבצהריים כבר תהיו עם הרגליים במים.
למי שרק רוצה לצעוד
מסלול קצת יותר ארוך וגם קצת יותר מאתגר מתחיל מערבית למצפה אלות, על המפגש בין השביל הכחול, השחור ושביל ישראל. ההגעה לכאן אינה מסובכת כפי שזה אולי נשמע – אך צריך מישהו שיקפיץ אתכם לתחילת המסלול ויאסוף אתכם בסופו מהכנרת, שכן המסלול אורכי. מקיבוץ כנרת, שעל החוף, עולים עם כביש מספר 767 אל יבניאל, חוצים את היישוב וממשיכים על אותו הכביש לכיוון כפר כמא. ליד סימון הקילומטר השביעי נמצא מסלול רכב בסימון כחול, לצד שמאל. יורדים איתו דרומה, וממשיכים עוד כחמישה קילומטרים עד למפגש עם שלושת הצבעים שדיברנו עליהם קודם. שם נפרדים מהמכונית ועולים עם הסימון השחור אל מצפה אלות. מתרווחים, אוכלים ארוחת בוקר וממשיכים עם המסלול השחור והמפותל אל הירידה לכיוון נחל יבניאל. מנחל יבניאל המסלול ממשיך על השביל השחור, שנפגש בסופו של דבר בסימון הירוק וחוצה את הגשר מעל הירדן. הסיום בכנרת, לאחר כ-13 קילומטרים של הליכה, הוא גרנד פינאלה שאין דומה לו.
פתוחים: תמיד.
משלמים: המסלולים חופשיים, אלה רק החופים שמפשלים בנקודה הזו, ולכל חוף העלות שלו (משתנה בסופי שבוע).
מגיעים: נוסעים על כביש 90 ופונים בצומת כנרת אל כביש 767, ממנו עולים לכיוון יבניאל. -
מצטיידים: המון המון מים, למרות שיש ים למטה. קחו גם גרסה מודפסת של חוק הסדרת מקומות הרחצה, שמאז נכתב, ב-1964, עדיין לא הצליחו להפנים אותו באגם הקטן הזה. הראו את החוק לכל מי שגובה מכם תשלום והציעו לו בידידות ללכת לתפוס שמש במקום לשבת בקופה.