"ומהרריה תחצוב נחושת" - זה שם הכנס המחקרי השלישי שייערך בין 12-11 ביולי בפארק תמנע שבערבה. בכנס יציגו החוקרים את תוצאות המחקרים העדכניים בתמנע וכן מחקרים נוספים העוסקים בנחושת במרחב, כולל ממצאים מהחפירות האחרונות. המאורע יתקיים לרגל פרסום הספר MINING FOR ANCIENT COPPER העוסק בנחושת בעולם העתיק.
ביום הראשון של הכנס יצא סיור ערב מודרך בעקבות חידושי המחקר באתרי הפארק בהדרכת החופרים, וביום השני יתקיימו מושבי הרצאות באולם האזורי של חבל אילות, בסמוך ליטבתה. בין הנושאים: המהפכה במחקרי תמנע והחזרה לתקופת המקרא, חידושים במחקרי הערבה ואזורים סמוכים, גיאולוגיה, תיירות, והנגשת הידע ממחקר לתיירות.
תמנע: פארק מצוקים ציוריים מהיפים בתבל
אז מה יש בפארק תמנע שהופך אותו לאזור כל כך מרתק מבחינה גאולוגית? ובכן, מדובר בפארק מרשים הממוקם בשוליים המערביים של הערבה הדרומית, בבקעה דמוית פרסה התחומה במצוקים תלולים. הבקעה מהווה "חלון גיאולוגי", החושף נוף עוצר נשימה, מעשה ידי הטבע, ביניהם סלעים רבים ומגוונים ומינרלים בעלי חשיבות כלכלית - במיוחד נחושת ומנגן.
מעבר ליופי הטבעי, מעניין לגלות את סיפורם של הסלעים שבאזור המספקים הצצה אל ההיסטוריה הגאולוגית שלו, ומאפשרים להתבונן אל העבר ולהבין תהליכים טבעיים שהתרחשו כאן במשך מליוני שנים. במקום נמצאים שרידי מכרות נחושת מהקדומים בעולם, אשר יחד עם שימור יוצא דופן של אתרי הכרייה וההפקה, מציבים את פארק תמנע כאחד האתרים החשובים ביותר ללימוד תולדות הנחושת, וכמוקד משיכה לחוקרים מרחבי העולם.
כבר באלף החמישי לפנה"ס, עפרות הנחושת המצויות בבקעה משכו אנשים לאזור. מאז ועד התקופה המודרנית כרו שם את תרכיזי הנחושת מן הסלע, והפיקו מהם את המתכת. שיטות הכרייה, כלי הכרייה וטכנולוגית ההפקה, התפתחו והשתכללו במרוצת הדורות, כפי שמעידים השרידים והממצאים הרבים באתרי הבקעה.
בעשור האחרון פועלת בתמנע משלחת ארכאולוגית רב תחומית של אוניברסיטת ת"א. ממחקרי המשלחת עולה כי עיקר פעילות הכרייה וההפקה של נחושת בתמנע, התקיימה במשך כ-500 שנים במהלך המאות ה-13 עד ה-9 לפנה"ס. תקופה זו החלה עם ניצול עפרת הנחושת ביוזמה של פרעוני הממלכה החדשה במצריים. אחרי עזיבת המצרים התעצמה פעילות הכרייה וההפקה שנוהלה בידי השבטים המקומיים, הגרעין של ממלכת אדום המקראית. שיא ההפקה – במהלך המאה ה-10 לפנה"ס – תקופת ממלכת דוד ושלמה שלפי המקרא שלטה באזור הזה. עדויות מהחפירות החדשות מצביעות על קשר מובהק עם אזורי ההר, השפלה והחוף של ארץ ישראל, והן מעלות מחדש לדיון את שאלת "מכרות המלך שלמה" וחשיבותם לשגשוגה של ירושלים בימי תפארתה.