גן לאומי ירקון (יח``צ: רט"ג)
לצעוד כמו רואים. פארק לאומי ירקון | יח``צ: רט"ג
הירקון: לא רק פיקניקים

פיקניקים אאוט? מסלולי הליכה אין? אוקיי, עוד חזון למועד, אבל נראה כי יותר ויותר מטיילים מגלים את נפלאות השיטוט לצד הירקון והאתרים הרבים שפזורים לצדו. אפילו גן לאומי ירקון, על שני מתחמיו הגדולים (מקורות הירקון ותל אפק) מארח מטיילים שמגיעים הנה בכדי לצעוד בין מופעים מענגים של טבע, מורשת, היסטוריה וארכיאולוגיה. כל אלו פרוסים על שטח עצום של כ-13,000 דונם. ועוד לא דיברנו על טיולי האופניים השווים בהחלט, שמתחילים באזור נמל תל אביב ומגיעים עד אזור ראש העין, כאשר הנחל המתפתל הזה מלווה את הרוכבים כל העת. בקיצור, הפיקניק, הזוּלה והסתלבט יחכו. המקום שלהם מובטח, זה ברור, אבל כעת אנחנו בענייני רגליים, סנדלים ומה שביניהם.

דוגמה מצוינת לכך מספק מסלול הליכה חדש, קצר ומהנה במתחם תל אפק. הוא מתחיל את חייו לא הרחק מהכניסה לגן הלאומי, בקרבת בריכת החורף. משם הוא מטפס מעלה, מתעקל על גבעה נמוכה ומגיע עד תיאטרון רומי קדום. רוב הסיכויים שמרבית המבקרים באתר, בעודם שרועים בניחותא על מחצלותיהם לצד המים, לא מודעים לקיומו. אבל כעת זה לא משנה. כמו הורים יהודיים טובים, שימו את הילדים במרכז התיאטרון, וטפסו אל המושבים הגבוהים. תנו להם לשיר, להעלות מחזה. משהו. זה כיף אדיר – להם ולכם. לאחר מכן צועדים בקארדו – רחוב מימי הרומאים, שעדיים ניכרים בו "מזכרות" מן העבר – מתוואי מעוגל של בסיסי חביות שהכילו סחורות ועד לשרידי מבנים וחנויות.

שביל הליכה מוקף צמחייה בתל אפק (צילום: דוד רבקין)
מסלול הליכה חדש במרכז תל אפק | צילום: דוד רבקין



מכאן מגיעים אל היהלום שבכתר – מבצר אנטיפטריס העצום, שמשקיף אל נופי מישור החוף והשפלה, ומספק לילדים מסגרת הולמת למשחקי אבירים, כובשים ומה לא. סיבוב קטן, מקיפים את המבצר ויורדים לכיוון האגם המלאכותי הגדול שמנצנץ בשמש ועושה נעים בלב. זהו רמז לבריכות החורף המפוארות שעיטרו את האזור בימים לא כל-כך רחוקים. את מימיו הוא מקבל מערוץ צר ומקסים שכיף לשבת לצדו ולהשיט אוניות בדמות עלים שנשרו אל הקרקע.

אם חילוץ העצמות הזה עדיין לא הספיק לכם, אתם מוזמנים לעיין במפה ובדפדפת שקיבלתם בכניסה לאתר – בין אם במתחם זה ובין אם במתחם מקורות הירקון, ולבנות לעצמכם מסלול מודולרי. כדאי מאוד לפקוד את בריכת הנופרים, השוכנת בין שני המתחמים ועטופה בצמחייה עשירה ותמיד מפתיעה מחדש. ויש את בית הבטון ההיסטורי, מפעלי המים המנדטוריים, בריכת לבנון הירקון – שחושפת ערכים אקולוגיים מעניינים, טחנת הקמח הנושנה אל-מיר, גשר הרכבת ומבנה הפילבוקס הדומם והמרשים, ושלל הפתעות נוספות.
איך מגיעים: הגעה לתל אפק מכביש 483, הגעה למקורות הירקון מכביש 40. כרטיס הכניסה לגן הלאומי תקף לשני המתחמים.

נחל אלכסנדר: סתלבט עד הים

לעיתים, במיוחד אם אתם גרים באזור המרכז, טיולים אל מקומות רחוקים משכיחה מהזיכרון כי גם בלב הארץ יש מסלולים מהנים – קלים, יפים ובעיקר, לא מחייבים (כן, הכוונה לכאלו שדורשים סנדלים). נחל אלכסנדר הוא אחת הדוגמאות הבולטות. רוכבי אופניים, הולכי רגל וגם בטלנים כרוניים ימצאו בו את מבוקשם, בין אם בצעידה או ברכיבה לצד גדותיו המטופחים, ובין אם בפיקניק מושקע לצד חורבה קדומה בין תחת עצי אקליפטוס גבוהי ורחבי צמרת. הכל הולך כאן, ובעיקר שילוב של הדברים. הרי אתם קרובים לבית, שום דבר לא בוער, ושום פקק לא ממתין לכם בדרך חזרה.

נחל אלכסנדר - שיטת אלכסנדר (צילום: יותם יעקובסון,אורלי גנוסר, גלובס)
קחו את הזמן והתענגו על מה שיש לנחל הזה להציע. נחל אלכסנדר | צילום: יותם יעקובסון,אורלי גנוסר, גלובס



אז קחו את הזמן והתענגו על מה שיש לנחל הזה להציע. ויש לא מעט. בראש ובראשונה, בחלקו המזרחי יותר מצוי פארק מטופח, עם מדשאות ופינוקים, באזור המכונה "קטע נחל לדוגמה". זוהי אכן דוגמה לשיקום מוצלח שנערך כאן לפני מספר שנים – הוכחה כי הכל בידיים שלנו, אם רק נרצה בכך.

אחרי שעה ארוכה של נינוחות נעימה אפשר לדלג מכאן ברכב לחלקים המערביים יותר של הנחל, או פשוט ללכת או לרכוב לאורכו. במרכז הדרך ממתין לכם גשר הצבים. נכון שהצבים הרכים  חיים ברוב חלקי הנחל, אך נראה שדווקא כאן הם נאותים להציץ, לתפוס חרופ בשמש על סלע מזדמן, ובכלל – לגרום למבקרים לפלוט צווחות התפעלות. הגשר עצמו חודש לא מזמן, וכיום מדובר במתחם מטופח שמספק תצפיות יפות.

ועוד מילה אחת על הצבים המיוחדים הללו: מבנה גופם שטוח, ברגליהם מצויים קרומי שחייה, ראשם מותאם היטב להוצאת העיניים והנחיריים בלבד מחוץ למים - לצורך נשימה וסריקת הסביבה, וצווארם גמיש וארוך באופן מעורר השתאות. אגב, זו הסיבה שבעת סכנה אין הם נזקקים לכנס את גפיהם וראשם אל תוך השריון – הם פשוט מוסווים היטב במים, ובמיוחד במים בעלי קרקעית בוצית. ומדוע בעצם זכו לשמם? בשל שולי השריון שלהם, העוטים אפידרמיס רך ונראים כמעין שמלה הנמשכת מעבר לשריון הקשיח.

עוד מערבה, ואתם כבר מגיעים לממלכת הפיקניקים, המצויה לצד חורשות רחבות ידיים, כאלו שתמיד יש בהן מקום לכולם. אם אתם בעניין – מומלץ להגיע ולטפס אל חורבת סמארה הסמוכה, השוכנת בראש גבעה גבוהה. זוהי תחנת מכס מהמאה ה-19 שפעלה בשירות האימפריה העות'מאנית. באותם ימים, נהגו להתקבץ כאן בכל קיץ ערב רב של סוחרי אבטיחים מכל אזור השרון. כיום, אתם מוזמנים לתפוס פינה גבוהה ולקבל מנה גדושה של נוף מלמעלה. מראה הים כלול בחבילה.
איך מגיעים: הגעה לקטע המשוחזר של נחל אלכסנדר מצומת העוגן שעל כביש 4. אל חלקו המערבי של הנחל ניתן להגיע גם מכביש 2.

נבי סמואל: נעים להכיר

רבים מאלו שמטיילים באזור ירושלים נוטים לדלג על הפנינה היפה הזו, שכל כולה שיר הלל לנוף, למורשת, ושוב לנוף. בלבו של גן לאומי נבי סמואל שוכן מבנה הקדוש לכל הדתות, שבו, על פי המסורת, נקבר לא אחר משמואל הנביא. וכך, בני שלוש הדלתות הגדולות מגיעים הנה בכדי לשאת תפילה, כאשר הכל נעשה באופן הרמוני, אלו לצד אלו. והנוף... כל אזור צפון ירושלים ניבט מגבעה גבוהה זו, המתנשאת לגובה של כמעט אלף מטר מעל פני הים. זהו נוף בניחוח קדום, שחלקים ממנו נראים תנ"כיים למהדרין.

ואם אתם כבר כאן, אז בשום אופן אל תחמיצו טיול בבוסתן הקסום שמצוי בגן הלאומי. מתגוררים בו עצים קשישים, חלקם בני מאות שנים – עצי זית, רימון, שקד, תאנה ואחרים. ההליכה גם תפגיש אתכם עם מעיין חנה, שבריכת מים יפה לצדו. כעת לא נותר אלא לתהות איך פספסתם כזה מקום כל כך הרבה זמן. ואם אתם כבר מכירים – פשוט הגיעו שוב, כי תמיד כיף לחזור לפינה נעימה זו.
איך מגיעים: הגעה מירושלים, בין שכונת רמות לגבעת זאב, או מכביש 443.

פיקניקים נבי סמואל  (יח``צ: דורון ניסים)
אל תדלגו על הפנינה היפה הזו. נבי סמואל | יח``צ: דורון ניסים

מג'רסה: נעים לחזור

במג'רסה כבר הייתם. לפחות פעם אחת, סביר להניח שאף יותר. האם זו סיבה לא להגיע שוב? אתם הרי יודעים שלא, כי טיול במיני-ג'ונגל הסבוך הזה מהווה בריחה אולטימטיבית מטרדות היומיום. ובכלל, להיות מוקף בטבע נטו – עם בריכות מים, וציוץ ציפורים ועושר בוטני – לעולם אינה משעממת, לעולם אינה דומה לביקור האחרון. גם אם מדובר באותו המקום.

זהו טיול מים במלוא מובן המילה. לא טבילת אצבע או שכשוך רגל, אלא ממש הליכה במים. הלגונה היפה הזו, הקרויה בספרי הטיולים חמורי הסבר "שפך דליות", מצויה במזרח הכינרת, ומציעה טיול קצר וקל שמתאים לכל המשפחה. יחד אם הסנדלים, הצטיידו גם בבגד ים. לכו תדעו היכן תזדקקו לו.
איך מגיעים: הגעה מכביש 92, לא הרחק מצומת מעלה גמלא.  

מגרסה גזאל בשארה
טיול מים במלוא מובן המילה. מג'רסה

עמק המעיינות: חדש ומפתיע

עמק חרוד מכונה בפי רבים "עמק המעיינות", מהסיבה הפשוטה שהוא אכן גדוש במעיינות. הם נובעים לצד הגלבוע האדיר ומייצרים סצנות כה יפות עד שלעיתים קשה להאמין שכל היופי הזה רוכז במקום אחד. לעיקר הרייטינג זכו נחל קיבוצים, עין שוקק ועין מודע – הסמוכים אלו לאלו. אבל אליה וקוץ בה – ככל שהפופולריות שלהם נסקה, כך הם גם נפגעו – מפסולת שהושלכה על ידי מטיילים רעי לב ועד לכלי רכב שהגיעו עד לשפת המים והשביתו את שמחת המטיילים, וגם את זו של בעלי החיים.

הפתרון? לאחר תהליכי תכנון ופיתוח קפדניים ומעמיקים, הפך המקום לפני מספר חודשים לפארק הסגור לכלי רכב. ככזה, הוא מטופח יותר, נעים יותר, ובעיקר – חרישי יותר. החבילה המנצחת הזו, של הנחל ושני המעיינות היפים הנובעים אל בריכות צלולות להפליא, יפה היום מתמיד. מומלץ לצעוד כאן ברגל וליהנות מפריחת האביב ומנדידת העופות החולים בשמים, ואפשר גם להביא אופניים מהבית או לשכור במקום. אופציה נוספות כוללות שכירה של רכב חשמלי ידידותי לסביבה, ואפילו של "בר אופן" – מעין רב-אופן למספר אנשים שחבית בירה במרכזו וניתן ללגום תוך כדי רכיבה. זה מצחיק בטירוף.
איך מגיעים: הכניסה למקום (ללא תשלום במשך כל שעות היום) מצויה לא הרחק מגן השלושה (הסחנה), שעל כביש 669. זו סיבה מצוינת לדגום את הגן הלאומי המטופח הזה, שמציע את חוויית המים והפיקניק האולטימטיבית.

קייאקים בנהר אסי בעמק המעיינות (צילום: עדי רם)
בריכות צלולות להפליא. עמק המעיינות | צילום: עדי רם
>> עפים על זה: ענו על חידון העטלף ואולי תזכו בפרס שווה לכל השנה