הסוף לשימוש בעט? (צילום: sutter stock)
המידע צריך להפוך לתשובה קוהרנטית שתבהיר למי שתקרא את המבחן שאתם יודעים את החומר באמת | צילום: sutter stock
חרשתם את החומר, עברתם על כל המאמרים ולמדתם בעל פה את כל המושגים – עכשיו רק נותר לעבור את המבחן. בדרך מהראש שלכם את הטופס, המידע צריך להפוך לתשובה קוהרנטית שתבהיר למי שתקרא את המבחן שאתם יודעים את החומר באמת - אבל רבים מאתנו נכשלים בדיוק בשלב הזה, של עיבוד הידע. כדי להקל עליכם את העבודה ולהכין אתכם טוב יותר לאתגר, ביקשנו משני כהן, מתרגלת בחוג לתקשורת וסטודנטית לתואר שני במסלול מחקרי, להסביר איך כדאי לענות על שאלה – במבחן או בעבודה – ומה המתרגלים, שבודקים את הבחינות שלכם, מחפשים בתשובות שלכם.

>> מתלבטים מה ללמוד? הכוונה מקצועית חינם

הסבירו את מושג הבסיס שלכם -  לרוב תתבקשו לבצע ניתוח על בסיס תיאוריה או מושג. כדי לכוונן את עצמכם ולהבהיר מה אתם מחפשים, כדאי להגדיר בכמה שורות את המושג או התיאוריה לאורה אתם מבצעים את הניתוח. פעולה כזו תעזור לכם לחפש את התוצאות שלה בתוך הטקסט ותקל עליכם להתכתב עם התיאוריה ולהצדיק אותה. 

 כתבו לקורא הפשוט - “הרבה פעמים סטודנטים שוכחים או מתעלמים מהבסיס התיאורטי לתשובה שלהם וקופצים מיד למסקנה – לפני שביססו אותה על משהו", מספרת כהן. “למשל, אם מאמר מדבר על מרכז ופריפריה, סטודנטים מדברים על היישומים שלו מבלי להתייחס להבדלים בין המקומות ומשאירים לקורא את כל הפרשנות". המצב הזה מתיש את הקורא, ממנו מצופה להשלים פערים, וגם מפספס את מה שאנחנו מנסים להראות לבודק המבחן: אנחנו יודעים את החומר! בנוסף, הרבה פעמים המבחנים באים לבדוק בדיוק את היכולת הזו של הפרשנות ובמקרה כזה – אנחנו משאירים אותה למישהו אחר. “כתבו כאילו מי שקורא את הדברים שלכם הוא קורא פשוט ולא מלומד”, מבהירה כהן. "זה לא אומר להלאות בכל פרט קטן, אבל בוודאי להתייחס לבסיס של התיאוריה כך שגם מי שלא בקיא בה היה יבין אותו".

 שימוש מלא במודלים – "כשמשתמשים במודל או תיאוריה לניתוח, חשוב להתייחס לכל האספקטים שלהם ולא לפספס מושגים עיקריים בהם. כך, למשל, אם למדתם מודל שמציג 5 היבטים – ודאו שאתם מתייחסים לחמשתם במהלך התשובה שלכם ושההתייחסות שווה, פחות או יותר”, אומרת כהן. התייחסות כזו תבטיח לכם נקודות ותראה על הבנה של החומר, בעוד התעלמות מקטגוריה או פרמטר תוריד נקודות – גם אם התייחסתם לכל שאר הקטגוריות באותו המודל. “אם הרחבתם על מושג עיקרי אחד – זה לא אומר שלא פספסתם שלושה", מסבירה כהן, “התייחסו לכולם בתשובה ואל תוותרו עליהם: הרחיבו, דברו על כל אספקט של המודל".

 ותרו על המריחות - כיון שלרוב מבחנים מוגבלים במקום, המתרגלים פוגשים מריחות בעיקר בעבודות. כך או כך – המריחה מיותרת: “כשאתם מורחים הקורא לא מבין את מה שאתם מנסים לומר ואם אתם באמת יודעים את החומר, אבל חוזרים על אותו הדבר במילים אחרות רק כדי למלא את העמוד – אתם מורחים וזה לא מומלץ. אם כתבתם משהו -  הוא הובן כבר בפעם הראשונה והחזרה מיותרת".

 ענו תשובה מלאה – התשובה שלכם צריכה לכלול פתיח שמכיל הקדמה לנושא, את הטענה המרכזית שלכם – איתה תתכתבו לאורך כל התשובה וגם דוגמאות שיוכיחו שהבנתם את המאמר. “זה המקום בו יש לכם חופש להראות את הידע שלכם כי כשיודעים לשייך דוגמא לתיאוריה או למאמר מציגים בקיאות והבנה עמוקה של הדברים", אומרת כהן. בנוסף, אם אתם מזכירים מחקר, כדאי לתאר אותו בשורה או שתיים, רק כדי להראות את ההבנה וההיכרות עם החומר.

 מה השאלה – זה אולי נשמע ברור מאליו, אבל כדאי לשים לב מה בעצם שואלים אתכם כדי למקד את התשובה ולהרחיב בנושא הנכון. האם ביקשו מכם לתאר את שיטת המחקר? אולי רצו שתרחיבו דווקא על המסקנות? כך או כך, כדאי להזכיר בקצרה את מה שהמחקר בדק ואת מסקנותיו, כדי להפגין את הבקיאות בחומר. חשוב להרחיב בהתאם למה שנתבקשתם ובהתאם למקום שהוקצב לכם, כשברור שהפרטים החשובים ביותר חייבים להופיע בתשובה.

  הכל יהיה בסדר – תשובה מסודרת תקל על הקריאה עבור מי שבודקת את המבחן שלכם, וגם על העברת המסר שלכם. “יש סטודנטים שמיד מתחילים לכתוב את כל מה שעולה להם בראש וכך מפספסים הרבה פרטים או כותבים תשובה לא קוהרנטית, שקופצת מנושא לנושא". הדרך המומלצת לכתיבת תשובה כוללת כתיבה בצד, בנקודות, את הדברים הכי חשובים בתשובה: “אחרי שתראו מה הדברים שחשוב לכם לומר ואילו דוגמאות אתם רוצים לתת, תוכלו לסדר רגע בצד את המבנה של התשובה ולהחליט ממה תתחילו, לאן התשובה תלך ובמה תסיימו. תכנון כזה יבטיח תשובה מסודרת וקלה לקריאה ולניקוד". בסיום התשובה שלכם סכמו והסבירו למה הטענה המרכזית שלכם התקיימה.

 גם אמריקאיות הן שאלות -  “אני ממליצה להתחיל לענות על השאלות האמריקאיות עם תחילת המבחן", אומרת כהן ומגלה את ההיגיון שעומד מאחורי ההמלצה: “לפעמים אפשר לדלות מהשאלות הללו פרטים ועובדות שיעזרו בשאלות הפתוחות או יעירו את הזיכרון שלכם לגבי פרטים מסוימים". כהן מסבירה שלא צריך להתבייש לכתוב ליד השאלה ראשי פרקים בנושא שהיא בוחנת, כדי לעבד את החומר ולהעלות מהזיכרון עוד פרטים שאולי יעזרו לנו במענה נכון על השאלה. עצה נוספת, נוגעת לתשומת לב לשאלה עצמה: “מרוב לחץ הרבה סטודנטים לא שמים לב אם שואלים מה התשובה הנכונה מבין הארבע או מה התשובה הלא נכונה", היא מגלה, “אל תתביישו למרקר את מה ששואלים אתכם – בעיקר כשהשאלות ארוכות". כשיש במבחן שאלות אמריקאיות, כדאי לענות ראשית על השאלות שקלות עבורכם – ולחזור את השאר בסיום המבחן, אחרי שעניתם על השאר. “אולי תיזכרו בעוד פרטים בזמן הכתיבה", אומרת כהן. ומה לגבי האמונה שאם אחת התשובות אומרת ששתיים אחרות נכונות – היא התשובה הנכונה? “אני רוצה לשבור את המיתוס הזה", מבהירה כהן, “זו לא תמיד התשובה הנכונה ויש אנשים שנופלים גם בזה! כדאי לקרוא את השאלה, למחוק את מה שבטוח לא נכון כדי לצמצם את הבחירה ורק אז לענות".

>> מתלבטים מה ללמוד? הכוונה מקצועית חינם

>> איך ללמוד למבחנים?

>> איך זה להיות סטודנטית בת 39?