מאות מועמדים ללימודי רפואה בישראל מנסים את מזלם להתקבל לאחד ממוסדות להשכלה גבוהה בכל שנה, אך החומה בה הם נתקלים הולכת וגובהת מדי שנה. עלייה בדרישות הקבלה, מבחני מיון ללא שקיפות וגם אלפי שקלים שהם נאלצים לשלם לאורך כל תהליך הקבלה. 

יוני גורדון (הפרטים האמיתיים שמורים במערכת) אחד המועמדים ללימודי רפואה, מספר שלאחר עמל רב הכולל שנתיים של שיפור בגרויות, ו-5 מבחני פסיכומטרי, הוא עומד כעת ברף הציונים הנדרש - והגבוה מדי לטעמו. "הציונים יצאו כבר מזמן מפרופורציה, ובכל שנה הם ממשיכים לעלות, בקרוב מאוד נגיע למצב שבו יידרש ציון לא ריאלי רק בכדי להגיש מועמדות".

בחינות הקבלה לרפואה הולכות ומתייקרות

בארץ קיימות 2 תוכניות לימודי רפואה: התוכנית ה-6 שנתית והתוכנית ה-4 שנתית. ניתן ללמוד את התוכנית ה-6 שנתית באוניברסיטה העברית, באוני' תל אביב, בטכניון ובבן גוריון. לכל אוניברסיטה רף שונה ואופן חישוב ציונים שונה.

בן גוריון: לשלב המיונים יתקבל מועמד עם ציון 735 (תעודת בגרות + פסיכומטרי) ובתנאי שהוציא מעל 680 בפסיכומטרי.

טכניון: ממוצע בגרויות ופסיכומטרי - 93.7, כלומר ממוצע בגרויות של 115 ופסיכומטרי 737 בכדי לעבור את הרף.

אוניברסיטת תל אביב: סכם של 718.21, כלומר ממוצע בגרויות גבוה יידרש ל-737-740 בפסיכומטרי בכדי לעבור את הרף.

האוניברסיטה העברית: פסיכומטרי 740 וממוצע בגרויות גבוה.

לסקר המלא


"בכל שנה ושנה הרף עולה ועולה ולא ניתן להעריך סיכוי מעבר בתחילת הרישום לאוניברסיטה. הציונים הנדרשים הם רק בכדי לעבור - ולו בנקודה. כלומר להיות בתחתית 'שרשרת המזון' של המיונים, ולא להתברג במקום ריאלי", אומר יוני. "אין, לצערי, רף או דרישה ברורה של האוניברסיטאות לגבי ציון נדרש, הן משתמשות בכלים שונים ובחישובים שונים על מנת לחשב את ה'סכום' של כל מועמד - וזה לגמרי נזיל וכל שנה ושנה משתנה רק בסוף ההרשמה, בהתאם למספר הנרשמים".

ניתן ללמוד את התוכנית ה-4 שנתית לבעלי תואר ראשון בממוצע 80 ומעלה. אך נדרשים מספר קורסי ליבה בממוצע גבוה יותר. את התוכנית ניתן ללמוד בבר אילן, ובת"א. לאחר הוכחת הציונים - המועמדים נדרשים לעבור מבחן ידע GRE ומבחני מיון קוגניטיביים ואישיותיים. כל אוניברסיטה דורשת מהמועמדים ללימודי רפואה לעבור את בחינות המו"ר או המרק"ם, כאשר אוניברסיטת בן גוריון דורשת גם שני ראיונות קבלה אישיים. בחינות המו"ר והמרק"ם מורכבות משני חלקים: בחינה בכתב בה המועמד מתבקש להשיב על שאלות אישיות, על חוויות שעבר בחיים וכו'. בחלק השני מתקיימים ראיונות אישיים, וסימולציות מול רופאים או שחקנים מקצועיים.

המבחנים שעלותם 1704 ש"ח (ב-2016), מתייקרים בכל שנה ומתבצעים אחת לשנה בלבד, כך שמועמד שלא צלח מבחן מיון לשנה מסוימת, הפסיד שנה. בנוסף, המבחנים מתבצעים בחודשי יוני-יולי כך שהתשובות מהאוני' מתקבלות בחודשי אוגוסט - נובמבר (ועד שבועיים לאחר תחילת הלימודים). אי הוודאות לגבי תחילת הלימודים ומיקומם, בעל השפעה כלכלית רבה לתכנון קדימה, אבל זה לא הכול. "המבחנים אינם שקופים, ואין קבלת משוב על תפקודנו במבחנים. מה גם שהראיונות לא ממוסדים, כל מועמד עובר ראיון אחר, איתי לדוגמא, שוחחו 2 פרופסוריות על התוכי שאני מגדל כרבע זמן מהראיון", מוסיף יוני.


לסקר המלא

אפשר לנסות רק פעמיים בחיים

טל עמיעד, סטודנט ללימודי רפואה ובעל תואר שני בפסיכולוגיה קלינית וחינוכית, המתפרנס בין היתר מהכנת מועמדים למבחני המיון, מסביר כי למרות שהמרכז הארצי לבחינות והערכה אומר שאין צורך לעבור הכנה לבחינות מו"ר ומרק"ם - בפועל מי שעובר הכנה מקבל ציונים יותר גבוהים. "המבחנים הללו הם יחסית חדשים, בעבר היו מרכזי הערכה קבוצתיים ושאלון קבלת החלטות. בשנים הראשונות של המבחנים הפסיכומטרים, המרכז הארצי לבחינות והערכה גם הצהיר שאין צורך לעבור הכנה לקראתם". 

עם מה מתמודדים המועמדים במבחני המרק"ם והמו"ר?
"השנה הכניסו למבחנים שחקנים מקצועיים כי זה הופך את ההתמודדות ליותר ריאלית. הם עושים סימולציות של מצבים שונים כמו לדוגמא לשכנע חולה שמאושפז בחדר לעבור למסדרון כי צריכה להיכנס במקומו חולה סופנית, או להיות עו"ס שנפגש עם אבא אלים שרוצה לראות את הילדים שלו. או למשל מורה שנפגשת עם אימא, שהילדה שלה שמנה ומאוד חשוב לה המראה והמשקל והיא מונעת ממנה אוכל, והמורה צריכה לספר לה שהילדה שלה לוקחת אוכל מילדים אחרים. 

כל הסימולציות הללו באות לבדוק יכולות תקשורת בין אישית והתמודדות עם סיטואציות מורכבות. בכל יום יש תרחישים אחרים ומשתנים. הבעיה היא שגם האנשים שמעריכים אותך מתחלפים כל יום, לכל אחד מהם יש גישה שונה ויחסי אנוש שונים, כך יוצא שהמועמדים מתקבלים בגלל פקטור של מזל. אפשר לומר שמכל שיטות המיון הקיימות זוהי השיטה הרעה במיעוטה".

איך אפשר להתכונן למבחנים כאלה?
"הרבה מאוד אנשים ניגשים ללא הכנה אבל למי שבוחר בהכנה יש יתרון כי הוא יודע לקראת מה הוא הולך ויש לו כלים מקצועיים איך להתמודד איתם. מבין המועמדים שמגיעים אליי, יש שניגשים בפעם הראשונה ויש כאלה שניסו לבד פעמיים או שלוש ולא צלחו את המבחנים. העובדה שמועמד יכול לעלות בשנה אחת מ-180 ל-240 בגלל שעבר הכנה למבחנים מעידה על טיב המבחנים והדיוק של ההערכה שלהם. ההכנה למבחנים יכולה להסביר חלק לא מבוטל מפער של 60 נקודות אבל לא את כולו. לדעתי זה רק מחזק את העניין של מהימנות הערכה. מה גם שלמרות שהמרכז הארצי טוען שאין צורך בהכנה, בפועל מסתבר שההכנה עוזרת. למועמדים שמגיעים אליי אני נותן הכנה רגשית ועוזר להם לתקשר יותר טוב, להציג את עצמם כמו לראיון עבודה, איך להדגיש צדדים מסוימים ורלוונטיים בתקשורת שלהם, ואיך להצליח לחשוב למרות תנאי הלחץ של הבחינה והסיטואציה הזרה.

יש מבחני מיון שבהם קיבלה את פני המועמד סיטואציה לא פשוטה כמו שחקן אלים ותוקפני, כי רצו לראות איך הוא יתמודד עם זה. הבעיה היא שהמבחן קריטי להצלחה של המועמד ואם הוא לא יעבור אותו הוא ייאלץ להמתין שנה. רוב המועמדים שופכים אלפי שקלים על הפסיכומטרי והבגרויות ומשקיעים שנתיים להגיע לרף, והמבחן הזה הוא המדרגה הקובעת ביותר - גם בתוכנית השש שנתית וגם בארבע שנתית. בטכניון המבחנים מהווים מאה אחוז מציוני הקבלה, ובאוניברסיטה העברית ובתל אביב הם מהווים 75 אחוזים".

 
לסקר המלא


לדברי יוני, מועמדים לבן- גוריון יכולים להתמיין רק פעמיים בחייהם. הם מנופים ע"י מבחן ממוחשב ללא מגע יד אדם פעמיים - וכך נסתם עליהם הגולל. "הובלתי מאבק בנושא בעזרת מכתב שנשלח לכלל בעלי התפקידים, ממספר רב של מועמדים. זכינו לתגובה קרה וכעוסה שאומרת 'ככה זה היה, וככה יישאר'. פניתי אף למועצה להשכלה גבוהה, וכרגע הנוהל המקומם בבדיקה בלשכה המשפטית של המל"ג".

"הבעיה עם הראיון שהוא לא מובנה, מעבר לעובדה שהוא פגיע להטיות של מראיין ומרואיין, זו שיטה לא מהימנה להעריך בני אדם", אומר טל, "אין סולם אחיד ונכון להערכה וזו נטו התרשמות".  

21 אלף שקלים רק לתהליך הקבלה

לפני שמועמד מתחיל לשלם ללימודים באוניברסיטה שאורכים מספר שנים, יש להכין לא מעט מזומנים לתהליך ההכנה. עלות כל מבחן פסיכומטרי היא כ-600-700 שקלים, כאשר קורסי הכנה עולים אלפי שקלים. אם המועמד זקוק לשיפורי בגרויות, הוא ייאלץ להירשם לקורסים או לשכור מורה פרטי ולרכוש ספרי לימוד לבגרויות, דבר שנע בין מאות לאלפי שקלים. הרשמה בכל שנה ל-4 אוניברסיטאות שונות תעלה 1,800 שקלים (רישום לכל אוניברסיטה תעלה כ-450 ש"ח). בנוסף, מבחני מיון לא קוגניטיבים עלו בשנה האחרונה כ-1704 ש"ח. באוניברסיטת תל אביב, במידה ואין למועמד בגרות בפיזיקה, כימיה, או מתמטיקה, יש להוכיח ידע במקצועות הללו, וכל מבחן עולה כ-400 ש"ח. האוניברסיטה גם מציעה קורס למבחן בעלות של אלפי שקלים.

"עד כה, רק בשלב הזה, הוצאתי כ-21,000 ש"ח עבור 5 פעמים פסיכומטרי, 2 קורסי הכנה, שיפור בגרות בתנ"ך והיסטוריה, רישום ל-4 אוניברסיטאות 3 שנים ברציפות, מבחני מיון לא קוגנטיבים – וכל זה מבלי לחשב את העלות האגבית לתקופה של שנתיים ויותר שבה לקחתי 'הפסקות' רבות מחיי ולא עבדתי או עשיתי משהו מועיל לחברה" אומר יוני. "נוכחתי לדעת שמועמדים רבים נופלים בפח של כל מיני תוכניות לימוד שהאוניברסיטאות מנגישות לכאלה שחלומם להיות רופא - כמו תוכנית 'מגמה מדעית' בטכניון, שהבטיחה לשווא הקלה בתהליך הזה ונסגרה השנה. סטודנטים רבים בתוכניות הללו מרגישים מרומים. ברור לי שכל הבעיות הללו נובעות מצוואר בקבוק במספר הכיסאות הפנויים בכל מחזור בלימודי רפואה, הנגזר ממספר תקנים נמוך עד מאוד למתמחים ורופאים בארץ".

"לא ברור לאן הולכים הכספים שמשולמים למבחני המיון, אבל אין ספק שכל התהליך הזה יכול להתנהל יותר במקצועיות", אומר טל, "העובדה שממיינים את האנשים על פי פגישה והיכרות אישית היא קריטית למקצוע, כי לא כל אדם שמוציא ציונים גבוהים יכול להיות רופא, עם זאת יש הרבה מקום לשיפור. אם לדוגמא במבחני המיון יהיו אנשי מקצוע ייעודיים של המרכז הארצי שיישבו עם הרופאים ויסייעו להם בהערכה, או רק מומחים מהמרכז הארצי לבחינות והערכה, הדבר יוריד את ההטייה של המבחנים".

מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר: "מתוקף האוטונומיה האקדמית רשאית כל אוניברסיטה לקלוט לחוגים השונים סטודנטים על פי שיקוליה ומדיניותה. הקריטריונים לקבלה נקבעים בהתאם לרמת הלימודים ולאופי המקצוע. מעבר לכך במקרה של מקצוע הרפואה מספר המתקבלים ללמודים מוגבל מטבע הדברים בשל היקף מקומות ההכשרה המעשית הקלינית. מל"ג וות"ת בשיתוף עם משרד הבריאות עושים מאמץ מתמשך להרחבת מקומות ההכשרה אשר יאפשר את הגדלת היקף הלומדים לרפואה".

 מאוניברסיטת בן גוריון נמסר: "הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב רואה חשיבות רבה להערכה של יכולות לא קוגניטיביות ומאפייני אישיות כחלק מתהליך הקבלה. בית הספר לרפואה בבאר-שבע היה מחלוצי השיטה בארץ ובעולם, מתוך שאיפה לאתר את אלה שיהיו רופאים טובים בעתיד. ניסיוננו והמחקר בתחום זה מדגימים כי שילוב בין שיטות מיון שונות, אובייקטיביות ואחידות יותר (מבחן ממוחשב) עם סובייקטיביות יותר (ראיון אישי), מייצרות את שיטת הקבלה האופטימלית ובידיעה שאין שיטה אידיאלית נטולת פגמים".

 עוד נוסיף, כי הניסיון לימד אותנו כי אלו שאינם מתקבלים לאחר שני ניסיונות, גם לא יתקבלו לאחר השלישי, מה גם שאנו רואים חשיבות רבה באופציה לאפשר לדורות הבאים להתמודד על מקום בכיתה. זאת ועוד: כמערכת המוגבלת במשאביה, איננו יכולים להתמודד עם מספר הולך וגדל מדי שנה של מועמדים שימשיכו לנסות ולהתקבל מדי שנה, חרף דחיות חוזרות.

הדרישות בחו"ל - יותר קלות

הדרישות לקבלה ללימודי רפואה בחו"ל משתנות ממדינה למדינה. במערב כמו בארה"ב, ההיבט המרכזי הוא כסף, ולימודים גבוהים הם מאוד יקרים. לאחר תקופת "pre-med" – מעין תואר מקדים לרפואה – יש מבחני מיון אך הסיכויים הסטטיסטים להתקבל שם גבוהים לאין שיעור מהארץ. רוב הסטודנטים הישראלים לרפואה הלומדים בחו"ל לומדים במזרח אירופה או באיטליה - שם הדרישות לא גבוהות בכלל ולרוב מצריכות בגרות סבירה, מבחן שפה באנגלית או מבחן ידע קל. כל עוד יש באפשרות הסטודנט לשלם לאוני' ולכלכל את עצמו בחו"ל - הוא בפנים.