>> רוצים ללמוד עבודה סוציאלית ומתלבטים היכן? היכנסו לייעוץ חינם
המכללה האקדמית ספיר מנסה להציג צדדים חיובים של העוסקים במלאכה החשובה במסגרת מסלול הלימודים של עבודה סוציאלית בינלאומית המכשיר סטודנטים להשתלבות בארגוני סיוע בינלאומיים הפועלים באזורי מצוקה, אסון ומלחמה. הסטודנטים מתעסקים בסוגיות חוצות גבולות שמאפיינות הן את ישראל והן מקומות אחרים ברחבי הגלובוס. 14 סטודנטים לומדים השנה במסלול לעבודה סוציאלית בינלאומית במסגרתו יצאו הסטודנטים בשנה השלישית ללימודיהם לשליחות של שלושה שבועות בהודו ואתיופיה וחוו באופן פרקטי את המקצוע שלמדו, סטודנטים אחרים בחרו לטוס לאנגולה לשליחות של חצי שנה וסיפרו לנו על החוויה שעברו.
"הביקוש לעבודה סוציאלית עולה משנה לשנה"
"הביקוש לעבודה סוציאלית עולה משנה לשנה והסיבה לכך היא שעדיין סטודנטים מחויבים לקדם את העולם הערכי שהוא הבסיס של עבודה סוציאלית, שואפים לחברה שוויונית עם ערבות הדדית. בנוסף, היום באקדמיה יש דרישה של לסטודנטים לתואר ראשון לצאת עם מקצוע ביד ולכן העבודה הסוציאלית עונה על הצרכים האלון", אומרת ד"ר מירב גורדופסקי, ראש בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר.
"המסלול הוקם לפני 6 שנים לאחר שזיהינו את הצורך להכשיר סטודנטים שיתעסקו עם סוגיות בינלאומיות שגם מתאימות למדינת ישראל כמו עוני, פליטים, סוגיות בריאות בינלאומיים והחלטנו להקים מסלול שיכשיר את הסטודנטים מבחינה אקדמית מבחינת הרקע התיאורטי וגם יעניק להם התנסות מעשית בארצות היעד", היא מוסיפה.
לדבריה, בתחום העבודה הסוציאלית ישראל עדיין רחוקה בתחומים ושירותים מסוימים שהיא מעניקה על מנת לסייע לאזרח. "ישראל אמנם נחשבת כמדינת רווחה אך גם כאן יש שירותים שבכלל לא מוכרים, למשל הנושא של מעורבות של הקהילה בחברה הוא דבר שפחות מבוסס ולעומת זאת בהודו ואתיופיה אלו נושאים שמפותחים".
באתיופיה תחום העבודה הסוציאלית הוא מקצוע גברי
אשד אשר לומדת במכללת ספיר במסגרת המסלול לעבודה סוציאלית בינלאומית מספרת ל-mako שעברה הכשרה מעשית גם במתקן סהרונים שם נחשפה לבעיות שאיתה מתמודדת אוכלוסיית הזרים מאפריקה שכלואה במקום.
במסגרת השליחות למדינה זרה, נחתה אשד באדיס אבבה במטרה להכיר את תחום העבודה הסוציאלית מנקודת מבטם של אנשי המקצוע באתיופיה והן מבחינת האוכלוסייה עצמה, "בהכשרה למדנו שיטות עבודה שקיימות באתיופיה וגם לימדנו אותם את שיטות העבודה שקיימות בארץ, גישות לטיפול בטראומה וגישות נוספות שלמדנו במהלך הלימודים". בשונה מישראל רב העובדים הסוציאליים באתיופיה הינם גברים, 80% מהסטודנטים באוניברסיטה הם בנים ולכן גם במקצוע רב אנשי הצוות הינם גברים.
העבודה הטיפולית אמנם התרחשה ללא מילים אך אשד מדגישה שהיא תרמה לה יותר מכל, "הנערות אינן דוברות אנגלית ולכן דיברנו רק עם אנשי המקצוע במרכז, זו הייתה פעילות מעבר למילים באמצעות שירים, משחק ותנועות שניסינו ללמד אותן". ההבדל המשמעותי בתחום העבודה הסוציאלית בין ישראל לאתיופיה היא בתחושת הקהילתיות, "במדינות מערביות יש דגש על האינדיבידואל ושם בכפרים דרכי העזרה לאנשים מגיעים דרך הקהילה", היא מוסיפה "הקהילה תאמץ ילד שאיבד את הוריו כדי שהוא יישאר בסביבה הקרובה שלו", היא מספרת.
למרות ההתנסות והחוויה הבינלאומית עם סוגיות גלובליות בתחום העבודה הסוציאלית אשד שנמצאת בסמסטר האחרון ללימודיה מדגישה שהיא אינה מתכוונת לעזוב את ישראל כה מהר ולהיות עובדת סוציאלית בארץ זרה, "במסגרת הלימודים אנחנו דנים הרבה על נושא של זכויות אדם וזה תחום שמאוד מעניין אותי. אין סתירה בין סוגיות בינלאומיות לבין סוגיות בוערות ומקומיות בישראל. אני אשמח לעבוד עם קבוצות מיעוט בארץ כמו קהילת האתיופים או הבדואים בארץ ותרום להם מעבר לרצון לעבור למדינה זרה או לטפל באנשים מחוץ לישראל", היא מדגישה.
"שרתי לנערה בת 14 בעברית והיא שרה לי באמהרית"
"זו חוויה משמעותית, מאוד שונה מכל דבר שעשיתי בחיי במיוחד לאור העובדה שהגעתי לאתיופיה במשקפיים של עובדת סוציאלית", אומרת גוני צורף, סטודנטית לעבודה סוציאלית בינלאומית שהוכשרה אף היא במרכז החירום. "הבנות שעברו שבעה מדורי גיהינום נורא חזקות, הדגש שם הוא להסתכל קדימה לעתיד".
"פגשתי נערה בת 14 שהובאה למרכז לפני חמישה חודשים,נערה יתומה שחיה זמן רב כקבצנית ברחוב. היא לא דיברה ולא יודעים למה, היא לפעמים הוציאה מילה אחת או שניים, קשה לה לתקשר עם הבנות והיא סובלת ממחלת עור קשה מאוד", מספרת גוני על חוויה ייחודית שעברה במהלך שהותה הקצרה במרכז, "יום אחד היא ישבה בפינה ובכתה והתיישבתי לצידה והבאתי לה פרח שהיה מונח שם והיא פשוט לקחה את הפרח והסתכלה עליי ומיד השפילה מבט", היא נזכרת. "התחלתי פשוט לשיר לה בעברית והיא שרה לי באמהרית וכך נפתחה והתחלנו לצייר ולשחק ביחד", היא מספרת על החוויה המיוחדת שעברה.
לדבריה, "שיתוף הידע" בין אנשי הצוות במקום לסטודנטיות הצעירות היה הדדי, "סיפרנו להן מה הטכניקות והגישות בישראל וזה היה הדדי, אני בטוחה שזה ישמש אותנו בעבודה לאחר הלימודים. ישראל היא מדינה עם הרבה תרבויות ולמעשה קיבלנו כלים ודרך הסתכלות חדשה ופרספקטיבה חדשה למקצוע", היא אומרת.
גוני מספרת שטרם החליטה באיזה תחום טיפולי היא תבחר לעבוד לאחר סיום לימודיה, "זה מקצוע מאוד משמעותי. החשיבות שלו והצורך בו ידוע לכולם אך ההכרה מסביב אולי פחותה ואני צריכה להיות במקצוע כדי לדעת איך העניינים עובדים", היא מסכמת.
"אנחנו היינו בהכשרה מעשית בשכונת סלאם במרכז בו גרים ילדים בגילאי 6-16", מספרת שיר חרמש (26) שחזרה מהודו. "שיחקנו איתם "משחקים אוניברסלים" שלא מצריכים קשר שפה". לדבריה, יש יוזמות מעניינות בהודו שניתן ללמוד מהן, "יש שם קו מצוקה טלפוני שמאויש 24 שעות ביממה ע"י אנשי מקצוע שנותנים מענה בכל תחום. זהו קו כלל ארצי והמדינה משתתפת במימון שלו", היא מספרת.
זוהר רגב, סטודנטית שהייתה בשליחות בנאגפור בהודו מספרת כי נדהמה לראות את הבדלי התפיסות לגבי מקצוע העבודה הסוציאלית בין ישראל והודו, "ראש בית ספר לעבודה סוציאלית בנאגפור סיפר לנו על ההיסטוריה של העבודה סוציאלית בהודו. שם אין צורך ברישיון כדי להיות עובד סוציאלי, כל מתנדב או פילנתרופ יכול להתהדר בשם "עובד סוציאלי", היא מספרת. רגב השתתפה בפעילות עם הסטודנטים ההודים בה סיפרה על הלימודים בישראל, "הסטודנטים שאלו שאלות חכמות והתעניינו בחיים בישראל ועבודה הסוציאלית בפרט", היא מדגישה.
>> רוצים ללמוד עבודה סוציאלית ומתלבטים היכן? היכנסו לייעוץ חינם