שלושה מוסדות אקדמיים מישראל מופיעים ברשימת 100 האוניברסיטאות החדשניות בעולם של רויטרס שמתפרסם זו השנה השנייה: הטכניון במקום 59, אוניברסיטת תל אביב במקום 89 והאוניברסיטה העברית במקום 94. הטכניון מזנק מהמקום ה-76 שבו דורג בשנה שעברה ואילו אוניברסיטת תל אביב מידרדרת לעומת המקום ה-75 שבו החזיקה בשנה שעברה. האוניברסיטה העברית לא הופיעה בדירוג בשנה שעברה.

מדד רויטרס מתמקד בדירוג המוסדות האקדמיים לפי מחקרים בתחום המדעים המדויקים, פיתוח טכנולוגיות חדשות וסיוע "להנעת הכלכלה העולמית". המדד של רויטרס מסתמך על נתונים אמפיריים בלבד, בניגוד לדירוגי אוניברסיטאות כמו דירוג שנחאי, QS או טיימס, שמצרפים לנתונים האמפיריים נתוני סקרים של אנשי אקדמיה שנתבקשו להעריך מוסדות אקדמיים אחרים.


במסגרת שיטת העבודה של רויטרס, מופו 600 מוסדות אקדמיים וארגונים ממשלתיים שחוקרים מטעמם פירסמו את הכי הרבה מאמרים בכתבי עת מדעיים בין 2009 ל-2014. הרשימה הזו הוצלבה מול המוסדות שהגישו הכי הרבה בקשות לרישום פטנטים בשנים המדוברות לפי דירוג החדשנות של דרוונט. מאוחר יותר צומצמה הרשימה רק למוסדות שהגישו לפחות 70 בקשות רישום לפטנטים עולמיים.

בשלב הבא בהכנת המדד נבחנה תדירות הגשת בקשות הפטנט על ידי האוניברסיטאות וכמה אזכורים נרשמו לפטנטים הרשומים, כמה מבקשות הפטנטים אושרו, איך הפטנטים השפיעו על המחקר לפי ממוצע הציטוטים שלו במחקרים אחרים, שיתוף פעולה עם התעשייה והצלחה מסחרית של הפטנט – וכך נקבע בסופו של הדבר הציון הסופי של המדד האקדמי.

הטכניון הגיש בין 2009 ל-2014 209 בקשות לפטנטים, בתחומי הפארמה, ביוטק, חקלאות ומזון, כימיה ומכשור רפואי ועוד, כ-45.2% מבקשות אושרו. בתחום ההשפעה על הפעילות המסחרית, כלומר האופן שבו פטנט שנרשם בטכניות השפיע על פעילות מחקר ופיתוח מסחרית, זכה הטכניון לציון של 61.9 נקודות, לעומת ממוצע הדירוג שהגיע ל-48.7 נקודות.

 הטכניון - בין 60 האוניברסיטאות החדשניות בעולם

אוניברסיטת תל אביב הגישה בתקופה האמורה 299 בקשות לפטנטים, בעיקר בתחומי הפארמה והביוטק והחקלאות והמזון, ו-43.5% מהבקשות אושרו. ציון ההשפעה על התעשייה של הפטנטים שאושרו הגיע ל-45.4. ברויטרס ציינו גם כי הזרוע המסחרית של האוניברסיטה רשמו עד כה 2,500 פטנטים, ייצרה 100 סטארט-אפים ויצרה יותר מ-550 הסכמי רישוי.

לפי נתוני הדירוג של רויטרס, האוניברסיטה העברית הגישה 284 בקשות לפטנטים כשרק 26.1% מהם אושרו. האוניברסיטה העברית קיבלה ציון גבוה במיוחד של 64.8 נקודות בהשפעה המסחרית של הפטנטים שלה – מה שסייע לה להיכנס לראשונה למדד.

לשם השוואה, אוניברסיטת סטנפורד האמריקאית, שמדורגת במקום הראשון במדד, הגישה ב-2009-2014 621 בקשות לרישום פטנטים, ואחוז האישור לפטנטים היה 38.6%. ציון ההשפעה המסחרית של הפטנטים האלה הגיע ל-114.4.

עוד דורגו בעשירייה הראשונה: המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת טקסס (שכוללת 14 מוסדות אקדמיים במדינת טקסס) ואוניברסיטאות וושינגטון האמריקאיות, ואחריהן אוניברסיטת KAIST מדרום קוריאה, אוניברסיטאות מישיגן מארה"ב, אוניברסיטת פנסילווניה, מכון KU Leuven הבלגי ואוניברסיטת נורת'ווסטרן האמריקאית.

 

כתבה זו פורסמה במקור באתר TheMarker

עוד כתבות שאולי יעניינו אותך:

המונה דופק: עוקץ המוניות של הממשלה - ושי לחג לנהגים

חומת ברלין נפלה - דור חדש רוצה חומת סחר