אם האוניברסיטאות מוכנות להיפרד מהמבחן הפסיכומטרי שמהווה כלי הקבלה העיקרי למערכת ההשכלה הגבוהה בעשורים האחרונים?

בשבוע שעבר הכריזה אוניברסיטת תל אביב על שיטת קבלה חדשה עוקפת פסיכומטרי, שתאפשר למועמדים להתקבל למספר מצומצם של חוגים על בסיס ציוניהם בקורסים אקדמיים שיילמדו באינטרנט.

השיטה שהציגה האוניברסיטה מפתה במיוחד, משום שהיא מאפשרת למועמדים להתחיל ללמוד לתואר מרחוק, ואם יצליחו — להתקבל באופן רשמי. בשלב זה מדובר בניסוי שהאוניברסיטה עורכת, ולא במסלול חלופי מרכזי למבחן הפסיכומטרי, אך ייתכן שבעתיד הוא יוכל לשמש כאלטרנטיבה. התנאי לכך הוא שהמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והאוניברסיטאות יסכימו לשחרר את אחיזתן במבחן הפסיכומטרי שיצרו בשנות ה–80 כתנאי הקבלה המרכזי.


בשנים האחרונות נוצרו כמה סדקים בשלטון הפסיכומטרי: מסלולים מיוחדים המאפשרים קבלה רק על סמך הצטיינות בבחינות הבגרות, מכינות אקדמיות ותוכניות למצטיינים מהפריפריה. עם זאת, האוניברסיטאות המשיכו להגן על מעמדו של המבחן ככלי הקבלה העיקרי אליהן, למרות הביקורות שהוטחו בו על כך שהוא מהווה חסם בפני קבוצות וגורם לפערים בחברה.

ואולם עד כה כל הניסיונות להציב אלטרנטיבה משמעותית למבחן הפסיכומטרי נכשלו, ורק חלק קטן מהסטודנטים מצליחים להתקבל לאוניברסיטאות במסלולים שעוקפים את המבחן. במכללות, סיכויי הקבלה עם ציון פסיכומטרי נמוך יותר — או ללא מבחן כלל — גבוהים יותר.

בפועל, מעמדו של המבחן כבר נמצא בירידה. מספר הסטודנטים שניגשים למבחן פוחת בשנים האחרונות. בחמש השנים האחרונות ירד בכ–15% מספר הנבחנים (נבחנים חוזרים נספרו כמספר הפעמים שניגשו למבחן) מ–77.7 אלף נבחנים ב–2010 — מספר דומה ל–2005 — ל–66.3 אלף נבחנים ב–2015.

הירידה במספר הנבחנים נרשמה במקביל לעצירת הגידול במספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות, אך שיעורה היה גדול יותר. למספר הנבחנים בפסיכומטרי ולמעמד המבחן ככלי קבלה לאקדמיה יש משמעות כספית גדולה במיוחד — שמתבטאת בהכנסות המרכז הארצי לבחינות  ולהערכה, האחראי מטעם האוניברסיטאות על פיתוח וביצוע מבחני המיון. גם מכוני ההכנה הפרטיים למבחנים, הגובים אלפי שקלים בעבור קורסי הכנה למבחן ממועמדים למוסדות ההשכלה הגבוהה, לעתים על חשבון דמי הפיקדון שקיבלו לאחר השחרור מהצבא, רושמים הכנסות של מאות מיליוני שקלים, לפי הערכות.

״אין סיבה לדחוף ציבור שלם להשקיע 300–400 מיליון שקל בקורסים לפסיכומטרי ולכפות עליהם מס שלא חייבים בו״, אומר פרופ׳ עמי וולנסקי, לשעבר המדען הראשי במשרד החינוך, ומי שעמד בראשית שנות ה–2000 מאחורי שיטת קבלה חלופית למבחן הפסיכומטרי. ״המחיר של המבחן הוא לא רק כלכלי״, אומר וולנסקי. ״מדובר גם בהשחתת זמן על למידה שאינה משקפת התפתחות אינטלקטואלית. מי שלומד לפסיכומטרי אינו מרחיב את הידע שלו בהיסטוריה או במתמטיקה, אלא לומד משהו שיש לו ערך מוגבל מאוד בפיתוח עולמו״.

מלבד מכוני ההכנה לפסיכומטרי, מאחורי המבחן עומדת מערכת שלמה. מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה נמסר כי עלות המבחנים נגזרת מהעבודה הרבה הכרוכה בפיתוחם וקיומם, הכוללת בין השאר ״פיתוח, עריכה, תרגום, תשלום לבקרים, בוחנים, משגיחים ומעריכים, תשלום בעבור חדרי בחינה, הדפסת טופסי הבחינה ושינועם, בדיקה ודיווח על הציונים, טיפול בנבחנים עם צרכים מיוחדים ועריכת מחקר מלווה״, תהליכים שייתכן שהיו נמנעים אילו נוצר תחליף למבחן.

״צריך להודות שהמבחנים הפסיכומטריים הם משאבת כספים גדולה מאוד, וזה מונע מהמערכת ליצור שינוי בשיטה״, אומר יו״ר התאחדות הסטודנטים, רם שפע, שבירך השבוע על הודעתה של אוניברסיטת תל אביב. ״הפסיכומטרי אינו מתאים לכולם ופוגע בקבוצות של אנשים, ולכן צריך למצוא אפיקים נוספים לקבלה לאוניברסיטאות ולמכללות. המהלך של אוניברסיטת תל אביב מייצג הזדמנויות טובות יותר לקבוצות נוספות להתקבל לאקדמיה. זהו מהלך אמיץ של אוניברסיטה שאומרת שהיא מוכנה לקלוט סטודנטים לא רק דרך המסלול הרגיל״.

הנגשת האקדמיה לקהל רחב יותר

ההודעה של אוניברסיטת תל אביב על שינוי שיטת הקבלה ללימודים עוררה עניין רב באקדמיה ותגובות רבות, רובן חיוביות. שר החינוך, נפתלי בנט, הצהיר כי ״זו הזדמנות אדירה לשילוב אוכלוסיות שעד כה מצאו את עצמן מחוץ לספסלי האוניברסיטה״, אך כשנשאל על ידי TheMarker אם יפעל לשינוי שיטת הקבלה למוסדות ההשכלה הגבוהה, או לפחות יבחן את הנושא, בחר לא להגיב.

מספר הנבחנים במבחן הפסיכומטרי באלפים 2009-2015

למרות התגובות החיוביות, היו כאלה שתהו עד כמה אוניברסיטת תל אביב רצינית. ״ההצהרה של האוניברסיטה נחמדה, אבל הכוונה שלה עדיין לא ברורה. לא ידוע כמה תלמידים יוכלו להתקבל במסלול החדש, וייתכן שהוא יאפשר רק לכאלה שקיבלו ציונים גבוהים במיוחד בבגרות או בקורסים המקוונים לדלג על הפסיכומטרי״, אמר בכיר במערכת. ״למה הקורסים מקוונים? אפשר היה גם לאפשר להתחיל את לימודי המבוא לקורסים השונים באוניברסיטה ולקבל אותם באופן רשמי אם יצליחו בהם״.

נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ׳ יוסף קלפטר, אמר ל–TheMarker כי התוכנית החדשה התחילה ממהלך לשינוי שיטות ההוראה, תוך אימוץ של קורסים דיגיטליים. "התחלנו להעלות קורסים ללמידה מקוונת וראינו שכך אנחנו מנגישים את האוניברסיטה לסטודנטים בכל הארץ, ואולי אפילו בעולם. אחר כך חשבנו שאולי אפשר ללכת צעד נוסף, וכאן הגיעה תוכנית הקבלה החדשה. חשבנו שכך ניתן למועמדים גם טעימה של החיים באקדמיה ובקמפוס, ומי שיצליח יוכל לקבל קרדיט אקדמי״.

לדברי קלפטר, המכהן גם כיו״ר ועד ראשי האוניברסיטאות, בשלב זה המסלול החדש לא יחליף את המבחן הפסיכומטרי: ״יש לנו ניסיון רב שנים בשיטת הקבלה המבוססת על ממוצע ציוני הבגרות וציון הפסיכומטרי כגורם שמנבא הצלחה אקדמית — אבל אנחנו יודעים שהשיטה הזאת יוצרת גם הטיות. לכן, בעשר השנים האחרונות אנחנו מפעילים תוכנית שמאפשרת לתלמידים מצטיינים מהפריפריה להתקבל ללימודים גם ללא פסיכומטרי, ועם סיוע כלכלי וליווי אנחנו רואים שהם מצליחים לסיים את הלימודים. אנחנו בודקים אם גם הצלחה בקורסים של האוניברסיטה יכולה להיות מדד להצלחה עתידית".

במערכת ההשכלה הגבוהה תהו אם ההכרזה של אוניברסיטת תל אביב נועדה בין השאר להגדיל את מספר הסטודנטים, על ידי פנייה לקהל חדש שלא היה מצליח להתקבל אליה באמצעות הפסיכומטרי. קלפטר אומר: ״הרעיון בא מכיוון אחר, שנוגע לתחרות הגלובלית ולרצון שלנו להתאים את הלימודים באוניברסיטה למאה ה–21. אין לי ספק שהיא יכולה להגדיל את מספר הסטודנטים, אבל זאת לא היתה המטרה העיקרית, אלא גיוון של שיטת הלמידה והנגשת הלימודים לציבור. האוניברסיטאות האחרות יבחנו את היוזמה ויבדקו את האפשרות לאמצה בדרך זו אחרת בהמשך".

רקטור המכללה האקדמית עמק יזרעאל, פרופ׳ עליזה שנהר, מתבטאת בתקיפות נגד הבחינה: ״במערכת ההשכלה הגבוהה מעולם לא קיימו דיון אמיתי ולא שאלו מה ההשלכות של הפסיכומטרי — הכלכליות, למשל. צעירים נשטפים בפרסומות של מכוני הכנה למבחן ומשלמים להם הרבה כסף, לפעמים יותר משכר לימור שנתי. אלה קורסים שמעמיקים את האי־שוויון. אם משרד החינוך חושב שהקורסים האלה כל כך חשובים, אז למה הוא לא מכניס את ההכנה לפסיכומטרי כחלק מתוכנית הלימודים? אנחנו מאמינים שהשכלה אקדמית אינה רק לבעלי יכולת״.

"הסרת חסמי כניסה לאקדמיה תועיל למשק"

לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, הקבלה לאוניברסיטאות ולמכללות תהיה על בסיס תעודת בגרות, והפסיכומטרי כלל אינו מוזכר בו. למרות זאת, הוא הצליח להשתרש ב–30 השנים האחרונות בהליכי הקבלה למוסדות ההשכלה הגבוהה, וכיום המועצה להשכלה גבוהה מחייבת גם מכללות, שכלל לא היו קשורות ליסוד המבחן הפסיכומטרי, לקבל סטודנטים בהתאם לציון הנבחנים בו.

המבחן היה אמור לאפשר לאוניברסיטאות לקבל את המועמדים הטובים ביותר — מי שסיכויי ההצלחה שלהם גבוהים במיוחד. עם השנים, התפתחה סביבו תעשייה של מכונים פרטיים שמציעים קורסי הכנה.

ציון ממוצע במבחן הפסיכומטרי ב-2015

בתחילת הדרך האוניברסיטאות יצרו את הפסיכומטרי כדי לתת מענה לביקוש העצום ללימודים בהן בתקופה שבה פעלו בישראל שמונה אוניברסיטאות בלבד. אך מאז מערכת ההשכלה הגבוהה התרחבה ושינתה את פניה, ואחרי פתיחת עשרות מכללות ציבוריות ופרטיות נרשם זינוק במספר הסטודנטים, וההיצע בעבור הסטודנטים גדל באופן משמעותי. באחרונה, הצמיחה במספר הסטודנטים במערכת נבלמה, ובאוניברסיטאות נרשמת ירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון, וגם ירידה בביקוש לחוגים מסוימים, כך שגורמים במערכת ההשכלה הגבוהה תוהים אם עדיין יש צורך להשתמש בכלי מיון לקבלה ללימודים.

לתהייה הזאת יש גם סיבה כלכלית. תקציב האוניברסיטאות תלוי בשכר הלימוד של הסטודנטים הלומדים בהם, והוא משפיע על גודל התקציב שהן מקבלות מהמדינה — כך שירידה במספר הסטודנטים תפגע בהן. למרות זאת, הפסיכומטרי הוא עדיין שיטת הקבלה הנפוצה ביותר ברוב תחומי הלימוד בישראל.

״ההסתמכות של המועצה להשכלה גבוהה והאוניברסיטאות על הפסיכומטרי אומרת שאין להם אמון במבחני הבגרות״, אומר עו״ד ד״ר רענן הר זהב, הפועל בתחום ההשכלה הגבוהה ומחבר הספר "דיני ההשכלה הגבוהה". ״אם האוניברסיטאות פיתחו את הפסיכומטרי בתקופה שבה הן לא עמדו בביקוש של מספר המועמדים שרצו ללמוד בהם, אז למה היום, כשיש עודף היצע, עדיין צריכים אותו?

"הפסיכומטרי הוא עוד מחסום בפני הכניסה לאקדמיה, שקיים אף שבשנים האחרונות מדינות המערב קבעו שיש להגדיל את שיעור ההשתתפות במערכת ההשכלה הגבוהה, בין השאר בשל התועלת למשק, אבל המל״ג לא פועלת בנושא. אני מבין שיש צורך להשאיר את הפסיכומטרי ככלי מיון בפקולטות מבוקשות, כמו למשל ברפואה, אבל צריך להוריד את המחסומים בשאר התחומים שבהם יש היצע״.

"יש הטיה תרבותית ברורה בפסיכומטרי"

ניתוח תוצאות המבחן הפסיכומטרי בכל שנה מצביע באופן קבוע על פערים בין הנבחנים, בעיקר לטובת גברים יהודים, תושבי המרכז, גוש דן והשרון, כשככל שהמצב הכלכלי של הנבחנים והשכלת הוריהם גבוהה יותר — כך הישגיהם במבחן גבוהים יותר. עוד נמצא כי הציונים של הנבחנים הערבים נמוכים משמעותית משל היהודים, אף שממוצע ציוני הבגרות של התלמידים הערבים שניגשים למבחן גבוה יותר מממוצע הציונים של הנבחנים היהודים.

במשך שנים רבות הוטחה ביקורת על המבחן, בטענה שהוא יוצר הטיה תרבותית שפוגעת בקבוצות בחברה, כמו ערבים, עולים חדשים, יוצאי אתיופיה, תלמידים מהפריפריה, בעלי לקויי למידה ונכים. בנוסף, קיימים חסמים כלכליים שהמבחן יוצר בכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה, בגלל עלות המבחן וקורס ההכנה.

״יש הטיה תרבותית ברורה במבחן הפסיכומטרי, ואני לא משוכנעת עד כמה הוא משקף את היכולת של הסטודנטים״, מוסיפה שנהר. ״ראיתי הרבה מאוד סטודנטים שזכו לתמיכה והכנה במכינות הקדם האקדמיות, שהביאו אותם להצלחה באקדמיה גם ללא פסיכומטרי וללא הכנה לפסיכומטרי״.

״הפסיכומטרי מוטה תרבותית ולכן פוגע בין השאר בתלמידים ערבים ואתיופים״, אומר רם שפע, יו״ר התאחדות הסטודנטים. לדבריו, ״כשלסטודנט יש משאבים כלכליים טובים יותר — הוא משתמש בפסיכומטרי כדי להגיע לאן שהוא רוצה, אבל מי שמגיע ממקום חלש יותר לא יכול לעשות קורס הכנה יוקרתי ולהיבחן במבחן שלוש פעמים. זה מנגנון שפוגע באנשים שמערכת ההשכלה הגבוהה אמורה להיות מקפצה בעבורם. בעבור התאחדות הסטודנטים, חלופה למבחן הפסיכומטרי היא אמצעי להגדלת שוויון ההזדמנויות במערכת ההשכלה הגבוהה״.

מנגד, במרכז הארצי לבחינות ולהערכה טוענים כי הפערים שנוצרים במבחן משקפים את הפערים בחברה, שבאים לידי ביטוי בפסיכומטרי כמו גם במבחנים הבינלאומיים ובמבחני המיצ״ב הנערכים בבתי הספר. "ייתכן ששיטת מיון אחרת תנבא הצלחה אקדמית באופן דומה לבחינה הפסיכומטרית", אומרים במרכז. "אך לרוע המזל עד היום לא נמצאה שיטה שלא רק מניבה חיזוי דומה — אלא גם סטנדרטית, אובייקטיבית, הוגנת ומאפשרת התאמות לנבחנים עם צרכים מיוחדים, מותאמת לנבחנים בשפות שונות, זמינה כמה פעמים בשנה, ושניתן למיין באמצעותה עשרות אלפי נבחנים בשנה במחיר השווה לכל נפש. אם תימצא שיטה כזאת — המרכז יהיה הראשון שיתמוך בה. קבוצות מוחלשות הן מוחלשות בהגדרה כמעט מרגע הלידה. יהיה זה נאיבי לצפות שמבחן הבודק כישורי חשיבה גבוהים וידע באנגלית יבטל במחי יד חסכים שהצטברו לאורך 20 שנות חינוך ויותר. תפקידה של הבחינה הפסיכומטרית הוא לנבא הצלחה בלימודים ולא לתקן כשלים חינוכיים".

״הבחינה הוכיחה את עצמה מעל ומעבר במהלך השנים. עם זאת, ממש אין הכרח להשתמש בה בכל החוגים ובכל המוסדות. בחלק לא מבוטל של חוגי הלימוד ניתן בהחלט להסתפק בציוני בגרות או בנתונים אחרים, כפי שנעשה כיום במספר רב מאוד של חוגים. השימוש בבחינה נחוץ בעיקר במצבים שבהם יש צורך במיון קפדני, למשל בחוגים שבהם הביקוש עולה על ההיצע, בחוגים שבהם עלות הלימודים של כל סטודנט גבוהה מאוד, בחוגים שבהם יש שיעור נשירה גבוה ובחוגים שבהם יש דגש על מצוינות״.

הכתבה התפרסמה במקור באתר TheMarker

לראשונה: כך תתקבלו לאוניברסיטת תל אביב - ללא מבחן פסיכומטרי

כמה יעלה לכם לקבל 700 במבחן הפסיכומטרי?