"מבין העומדים בראש 100 בתי הספר הטובים בעולם למינהל עסקים, אין אף לא דקאן מזרח אירופאי אחד, מלבדי", אומר פרופ' אליאן מיהוב, 48, שמוביל מאז ינואר 2013 את אחד מבתי הספר היוקרתיים בעולם: אינסיאד. הוא לא מתלונן, הוא פשוט מציין עובדה שמבדלת אותו ואת המוסד שבראשו הוא עומד מאוניברסיטאות ותיקות ומכובדות כמו הרווארד, סטנפורד, פנסילבניה (וורטון), קולומביה ואחרות. אינסיאד העצמאי ובעל הצביון האירופי ממוקם בשלושה קמפוסים. הוותיק שבהם בעיר פונטנבלו שבצרפת, השני בסינגפור, וקמפוס שלישי נפתח באחרונה באבו דאבי. על אף העובדה שאינו מחובר לאוניברסיטה או מדינה, אינסיאד מדורג במקום החמישי בעולם ברשימה שערך "פיינשל טיימס" לשנת 2014 (יחד עם אוניברסיטת קולומביה), והוא "תחרותי" גם בסכום שהוא מבקש מהסטודנטים — 62 אלף יורו לשנת לימודים אחת שבסופה מקבל הסטודנט תואר MBA.
>>מתלבטים היכן ללמוד? היכנסו לייעוץ מקצועי חינם
מיהוב, כלכלן יליד בולגריה, הגיע למערב אחרי נפילת חומת ברלין ונהפך למטאור אקדמי. את עבודת הדוקטורט שלו עשה אצל בן ברננקי בסטנפורד. לדבריו, הוא מודע לטענות כי אינסיאד הוא בית ספר לעשירים בלבד, וכי הוא מוסד שמשמר את ההגמוניה של האליטות הישנות, נותן השכלה מצוינת רק למי שמסוגל לשלם עבורה, ובכך למעשה תורם להגדלת פערים במקום לצמצומם. הוא מודה שהוא מוטרד מהבועה האינסיאדית. "כרגע 20% מהתלמידים מקבלים מלגה כלשהי, ואני שואף להגדיל את המספר הזה", הוא אומר, "אנחנו גאים בכך שלומדים אצלנו סטודנטים ממספר רב של מדינות, אבל מודעים לעובדה שהרקע הסוציואקונומי של הסטודנטים אחיד מדי. אני לא מאושר מהאמרה: 'אינסיאד הוא עבור הסטודנטים הטובים ביותר — שיכולים להרשות לעצמם'. אני רוצה להפוך את זה ל'אינסיאד הוא עבור הטובים ביותר. נקודה'".
מיהוב מאמין שהדרך להביא גם סטודנטים מרקע קצת פחות מבוסס, מחייבת גיוס כספים למלגות, אבל מתברר שזו לא משימה פשוטה, גם עבור אנשי אינסיאד. אף על פי שבית הספר מתמחה בתחום היזמות, שאליו פונים כמחצית מבוגריו, ולמרות שהוא מתבלט במספר המיליונרים שיצאו משורותיו, מתברר שהבוגרים אינם ממהרים להכניס את היד לכיס. "כשאנחנו פונים אליהם הם שואלים — למה אנחנו צריכים לתרום למלגות?", הוא מספר, "התשובה שלי היא כי מדובר במטרה נאצלת. בהיותנו בית ספר עצמאי לחלוטין המתעקש על תוכנית מצוינת, ולכן יקרה, אנחנו תלויים בשכר הלימוד ובתרומות החיצוניות. הייתי רוצה ש־50% מהסטודנטים ייהנו ממלגה. נדמה לי שזה לא יעד ריאלי, אבל אני עובד במרץ כדי להגדיל את מספר המלגות". עם זאת, הוא מדגיש כי הלימודים הן השקעה מצוינת בעתיד של הסטודנט. "בוגר אינסיאד מוצא עבודה בקלות בשוק העולמי, ושכרו בדרך כלל מוכפל אחרי התואר", הוא אומר, "אני מסכים שמדובר בסכום גבוה, אבל גם שיעור התשואה להשקעה גבוה מאוד".
מגדל בבל מודרני
בשנה האחרונה הצליחו להתקבל ללימודים באינסיאד 26 מועמדים מישראל, ומיהוב הגיע הנה, בין השאר, כדי לפגוש סטודנטים פוטנציאליים נוספים. גם הוא, כמו דקאנים רבים אחרים רוצה את המצטיינים ביותר מישראל. לאינסיאד יש כמה יתרונות משמעותיים: אירופה קרובה לישראל, את התואר רוכשים בשנה אחת (מה שמאפשר לקחת פסק זמן קצר יחסית משוק העבודה), וההתמחות של בית הספר היא יזמות על כל סוגיה — עסקית, טכנולוגית, מסורתית או חברתית. יתרון נוסף ומעניין הוא הפיזור הגיאוגרפי של הסטודנטים. אחד מעקרונותיו החשובים של בית הספר משמר את מגדל בבל המודרני. "אנחנו מקבלים כל חצי שנה 300 סטודנטים לקמפוס הצרפתי, ועוד 200 לקמפוס בסינגפור", מסביר מיהוב, "מדובר בסטודנטים מ־90 לאומים, אבל לא יהיה מצב שבו יותר מ־10% מהסטודנטים יהיו בני אותו לאום. חשוב לנו שבית הספר לא יהיה תחת דומיננטיות של תרבות זו או אחרת כי הגיוון והכרת העולם על חלקיו השונים מייצרים חשיבה בינלאומית יצירתית, והבנה עסקית טובה יותר של הסביבה הגלובלית. כדי שזה יקרה, צריך להתחיל בין כתלי בית הספר עצמו".
אינסיאד הוקם ב־1957 על ידי גיאורג דוריוט, פרופסור בהרווארד ומשקיע הון סיכון, יחד עם שני יזמים נוספים, שחשבו שבאירופה של אחרי המלחמה חשוב ללמוד לעשות עסקים משותפים, שיביאו שלום ושלווה אזוריים. בית הספר הוקם מלכתחילה כרשות עצמאית ופרטית, ובשנים הראשונות נדרשו הסטודנטים לדעת לדבר אנגלית, צרפתית וגרמנית. ההשקעה הראשונית הגיעה מלשכת המסחר הצרפתית. ב־1968 נפתחה תוכנית המנהלים הראשונה (EMBA), ומאז 1989 מעניק המוסד גם תארי דוקטור. המשבר הכלכלי של 2008 הביא לירידה במספר הסטודנטים המבקשים להתקבל ללימודי מינהל עסקים, אך מיהוב אומר כי אף ששמע שבבתי ספר אחרים חלה ירידה במספר הנרשמים, אינסיאד אינו סובל מכך.
אחת הביקורות נגד בתי הספר היוקרתיים היא שמינהל עסקים הוא תחום אקלקטי ושטחי, והסטודנטים מגיעים לבתי ספר כמו אינסיאד כדי לרכוש נטוורקינג בהרבה מאוד כסף. "אני מכיר את הטענות האלה והתשובה שלי פשוטה. אם אתה רוצה להיות כלכלן — לך ללמוד כלכלה, אבל אם אתה רוצה לנהל חברה, כדאי ללמוד מינהל עסקים. אנחנו לא נותנים רק תוכן, שיש הטוענים כי הוא אקלקטי. בתי הספר הטובים משפרים את היכולת לפתור בעיות. בהנחה שהתוכן שאתה עוסק בו עונה על צרכים רלוונטיים. יש לנו למשל 18 קורסים על יזמות — נושא מרכזי בעולם העסקי כיום. חשוב לא פחות איך אתה מלמד. כמי שמרצה כבר שנים רבות אני יכול להגיד שרוב הלמידה מתרחשת כשמישהו שואל שאלה בכיתה, ומתפתח דיון. באותן עשר דקות לומדים הרבה יותר מאשר בשעה של מצגת".
אתה מדבר על אקדמיה חדשה מול זו המסורתית.
"אנשים נוטים לחשוב שבאקדמיה החדשה ניתן יהיה ללמוד מהרצאות אונליין או ספרים, אבל כשאתה מקריא הרצאה מול הסטודנטים, גם אם היא אונליין, ולכאורה בפורמט חדש, לא מתרחשת למידה. זו מתקיימת רק כשהכיתה הופכת לזירה אינטראקטיבית".
הבעיה היא שרוב המרצים לא יודעים לנהל שיעור אינטראקטיבי.
"נכון, לכן בית הספר מחויב להביא אנשים שהם לא רק חוקרים טובים, אלא גם כאלה שמסוגלים לייצר זירת למידה חדשה. התלמידים שלנו תובעניים וחסרי סבלנות. אם אתה לא יוצר סביבה מלאת חיים, הם מפסיקים לבוא, או יושבים עם האייפון. בית ספר שרוצה להצליח חייב לשמור על מצוינות מחקרית, ובמקביל על מצוינות ההוראה. בנושא הזה אי אפשר להתפשר".
בתי ספר למינהל עסקים בעולם הואשמו בקידום נסתר של פעילות לא אתית שהובילה בין היתר למשבר 2008.
"מבחינה זו אנחנו קצת שונים. כיוון שאין ממשלה שעומדת מאחורינו, ואנחנו לא מחוברים לשום אוניברסיטה, אנחנו יוצרים את החזון של עצמנו שקובע כי עסקים הם כוח לעשיית טוב. לא שהם לא צריכים להרוויח בראש ובראשונה, אבל מדינות יכולות להתפתח רק בעזרת כלכלה מבוססת־עסקים־פורחים שגם מחזירים לקהילה. כבית ספר למינהל עסקים אנחנו צריכים להיות מסוגלים לכוון בוגרים שחוזרים למדינות שלהם לעבוד בעסקים, או להקים כאלה, בעזרת מצפן כלכלי־חברתי שקיבלו כאן".
איך מייצרים את המצפן הזה?
"מדגישים אותו מכיוונים רבים ושונים: החל משיעורי אתיקה, דרך דיונים, מפגשים עם אנשי מגזר שלישי שמגיעים מרחבי העולם, ועד פעילות שבמהלכה הסטודנטים מגייסים כסף עבור צדקה באחת ממדינות העולם השלישי. בית הספר מציע תוכניות לימודים בתחומי יזמות חברתית, קיימות, ותחום חדש שאינו מוערך דיו לדעתי שנקרא ניהול לוגיסטיקה הומניטרית. סטודנט שלנו יכול ללמוד ניהול של מערך לוגיסטי שהולך ונעשה נדרש ככל שהעולם חשוף למלחמות, מגיפות, רעידות אדמה או צונאמי. הדברים האלה מכוונים סוג של חשיבה — אתה לא פועל בחלל ריק".
בבתי ספר רבים למינהל עסקים יש מעט נשים יחסית.
"אצלנו, שיעור הסטודנטיות הוא כ־33%, והוא צריך להיות 50%. הבשורה הטובה היא שב־2007 היה שיעור הסטודנטיות 17% בלבד. הנתון המעניין הוא שמבין הסטודנטים הסינים למשל, 60% הן נשים, מבין האמריקאים רק 40% הן נשים. הבעיה שלנו היא דווקא עם האירופאיות: מאיטליה למשל רק 12% משולחי בקשות הקבלה הן נשים. אנחנו עושים לא מעט מאמצים גם בנושא הזה, כולל מלגות מיוחדות".
הגיל הממוצע של הסטודנטים שלכם הוא 29. גבוה יחסית.
"מדובר בתוכנית אינטנסיבית. אם אין לך כבר סוג של ניסיון חיים — תלך לאיבוד".
מדברים כיום הרבה על ה"כישורים הרכים" בלימודי ניהול.
"אני מסכים שהכישורים הרכים של המנהל, ההיכרות שלו עם עצמו, חולשותיו וחוזקותיו, חשובים מאוד, והם בין חמשת העקרונות שילוו בית ספר מצליח בעתיד".
מהם שאר העקרונות?
"בית ספר כזה יהיה גלובלי במובן של לימוד ומחקר של אירועים גלובליים. יהיה בו תמהיל של תלמידים (כי זה חלק מהיכולת לשמור על רמת יצירתיות גבוהה), הוא ידגיש גם את הכישורים הרכים אך במקביל גם את התחומים האנליטיים (ניתוח בעיות, שיווק, תוכנית עסקית), וישים דגש על לימודי יזמות פנימית או חיצונית (בהקמת עסק או בארגון שבו אתה עובד)".
במה אתם צריכים להשתפר?
"אנחנו צריכים להשקיע יותר בתחומים כמו קיימות, ולהביא יותר נושאים גלובליים לכיתה. אנחנו טובים ביזמות אבל יש עוד לאן להשתפר. אין לנו עדיין, למשל, חממת יזמות משמעותית. בנושא מגדר אנחנו יכולים להיות יותר טובים וגם, כאמור, בתמהיל הסוציואקונומי. אנחנו צריכים גם להשקיע יותר במודעות לתהליכים המשתנים. הקמנו קבוצה של אנשים מתחומים שונים, פילוסופים, אנשי עסקים, זוכי פרס נובל, שמגיעים לבית הספר אחת לכמה חודשים כדי לחשוב ביחד על אתגרי הקהיליה הבינלאומית, למשל עתיד הקפיטליזם, או אי השוויון המתרחב בעולם. חברה מסחרית לא חושבת על קידמה אלא על ביצועים. אנחנו רוצים לייצר שיח של אנשים שחושבים באופן רחב יותר".
מה עשית בישראל?
"נפגשתי עם כמה אנשים מאוד מעניינים פה, למשל איש ההייטק והיזם החברתי אבי נאור. פגשתי גם בוגרים שלנו, וכמובן סטודנטים פוטנציאליים. אני אשמח אם יותר ישראלים יגיעו לאינסיאד. אנחנו סטארטאפ סקול, אתם סטארטאפ ניישן. אנחנו מתאימים".
כתבות נוספות:
הרוכשים מהססים - אבל שבו לרכוש דירות
תשובה מתחיל להתגמש: מציע תחרות בלווייתן