1. אז מהו מבחן אמי"ר?
בחינת המיון באנגלית (אמי"ר) נועדה לאפשר למוסדות הלימוד לעמוד על רמת ידיעותיו של המועמד בשפה האנגלית כדי שיהיה אפשר לשבץ אותו בקורסי חובה באנגלית או לפטור אותו מהם. הבחינה נותנת ציון המחלק את רמת הנבחנים למספר רמות (תלוי במוסד האקדמי) ולפיכך מכריעה מה כמות הקורסים, אם בכלל שיקח הסטודנט באנגלית. הבחינה יכולה להילקח בנוסף או במקום הבחינה הפסיכומטרית בכל הקשור לציון האנגלית. לדוגמה: אם קיבלתי בפרק האנגלית במבחן הפסיכומטרי ציון שאינו מספק אותי ואני רוצה לשפר רק את הציון הזה - יש באפשרותי לגשת למבחן האמי"ר, בנפרד ועם קבלת ציון במבחן זה בלי שציונו ישפיע על ציון המבחן הפסיכומטרי. הבחינה בודקת שליטה בשפה האנגלית ברמה אקדמית, וזאת כדי לבחון את מידת ההתאמה של המועמד לרמת אנגלית האקדמית איתה צפוי להיפגש הנבחן במהלך לימודיו.
מתלבטים היכן ללמוד? היכנסו לייעוץ מקצועי חינם
2. כמה פעמים ומתי ניתן לגשת למבחן האמי"ר?
ניתן לגשת למבחן האמי"ר כמה פעמים שרוצים. למבחן האמי"ר יש חמישה מועדים בשנה והם מגיעים בדרך כלל בחודשים הבאים : אוקטובר, דצמבר, פברואר, אפריל ויולי.
3. האם יש הקלות בבחינה ואם כן מי יכול לקבל אותן?
כן, אפשר לקבל הקלות מסוגים שונים בבחינת האמי"ר. בין ההקלות שניתן לקבל: בחינה בתוספת זמן, הפסקות בין פרקי הבחינה, השמעת פרקי הבחינה באנגלית ועוד. האופן שבו מקבלים את ההקלות הוא באמצעות תהליך הכולל הרשמה רגילה לבחינה, ולאחריה צריך לשלוח מסמכים רלוונטיים ואבחונים מתאימים המהווה הגשת חומר ראשוני ל"מרכז הארצי לבחינות והערכה". לאחר מכן המרכז הארצי ממשיך את התהליך או חודל אותו ישירות מול המועמד. לא בכל מועד ניתן לגשת לבחינת האמי"ר עם ההקלות, אלא רק רק במועדים מיוחדים בחודשים הבאים אפריל, יולי ודצמבר.
4. מה המשמעויות הכלכליות של הבחינה? האם משתלם לנסות להיבחן או שעדיף לקחת את הקורסים במוסדות הלימוד האקדמיים?
עלות הבחינה עצמה היא 270 ש"ח. מחיר לא קטן, אך בהשוואה למחירי הקורסים להעלאת רמת האנגלית באוניברסיטה מדובר בסכום זעום. כל קורס הנותן אפשרות לעלות ברמה אחת במוסד האקדמי, עולה בממוצע כ-1,800 ש"ח (!).
בהקשר זה חשוב לשים לב שמבחן האמי"ר לא רק נותן פטור מקורסי האנגלית במידת האפשר, אלא גם קובע את כמות הקורסים שאקח. אם למשל, על פי תוצאות המבחן הפסיכומטרי, היה עלי לקחת 3 קורסים באנגלית במהלך הלימודים האקדמיים, זה בעצם אומר שבמשך שלושה סמסטרים אאלץ ללמוד את קורסי האנגלית (שאין להם נקודות זכות בתואר), והמשמעות הכלכלית מבחינתנו היא עצומה - כ-5400 ש"ח בממוצע(!). גם אם אקח את מבחן האמי"ר אפילו 4 ו-5 פעמים, זה עדיין ייצא פחות מקורס אנגלית אחד.
5. אז למה לא כולם ניגשים למבחן האמי"ר?
יש כנראה שתי סיבות מרכזיות: 1) חוסר מודעות כללית של הסטודנטים לאפשרות הזו בכלל. מרבית הסטודנטים בטוחים שהציון הפסיכומטרי הוא זה לבדו שיכול לקבוע את רמת האנגלית באוניברסיטה ועל מנת להימנע מלגשת לבחינה הפסיכומטרית פעם נוספת, הם פשוט מוותרים ולוקחים את הקורסים האוניברסיטאים.
2) חוסר בטחון באנגלית - תלמידים של קיבלו את הציון שרצו באנגלית מוותרים לעצמם באמירות כגון: "למדתי והשקעתי ולא קיבלתי את מה שרציתי, כנראה שאין מנוס". אלו אמירות שנובעות מחוסר בטחון ולא תמיד מחויבות המציאות. הסטודנטים שוכחים שבהתמודדותם עם הבחינה הפסיכומטרית, הלחץ גבוה והקשב מחולק למספר נושאים כבדים מאוד במשמעותם לציון הפסיכומטרי. ההתרכזות בלמידה מוכוונת וייעודית לאנגלית יכולה לשפר משמעותית את היכולות להתמודד עם השפה ועם הבחינה עצמה.
בהקשר זה חשוב לציין שהמודעות בקרב ציבור הסטודנטים עולה משמעותית בשנים האחרונות, וניכר שסטודנטים מבינים שיש יתרון גדול עבורם בלגשת למבחן האמי"ר. רק כדי לחוש קצת במספרים: בשנת 2004 כמות הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית הייתה כ-70,000, וכמות הנבחנים במבחן האמי"ר עמדה על כ-7800. בשנת 2011 כמות הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית עמדה על כ-76,000, ולעומת זאת כמות הנבחנים במבחן האמי"ר עמדה על כ-13,000 ומעלה. זה אומר שישנו גידול משמעותי בכמות הניגשים לבחינת האמי"ר, שהיא אינה תוצאה של גידול הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית או בדורשים לאקדמיה בכלל.
6. מה אחוז הנבחנים המוציאים את ה"פטור" מהקורסים באנגלית בלימודים האקדמיים?
נכון לשנים האחרונות, ממוצע הנבחנים בארץ בציון האנגלית במבחן הפסיכומטרי עומד על כ-105. ציון זה משמעו שהסטודנט צריך לקחת שני קורסי רמה באנגלית במשך שני סמסטרים באוניברסיטה. כמות התלמידים המוציאים את ה"פטור" המיוחל עומדת רק על כ-5%-7% בכל מועד, ובסך הכך כמות הסטודנטים במוסדות הלימוד להם יש "פטור" מאנגלית אקדמית עומדת על כ-20% מכלל הסטודנטים, בכלל מוסדות הלימוד.
7. איך אפשר ללמוד ולהתכונן היטב למבחן האמי"ר?
אפשר בהחלט להתכונן באופן עצמאי לבחינה עצמה, עם חומרי לימוד המתפרסמים ברשת וגם מבחנים לדוגמה באתר של המרכז הארצי. יחד עם זאת, מרבית הנבחנים במבחן האמי"ר הם נבחנים שלאורך מרבית שנות חייהם נזקקו לתירוץ הקל ביותר להתחמק מלימוד לבחינות מסוג זה. יתרה מכך, החומרים המסתובבים ברשת הם לא תמיד תואמים באיכותם ובכמותם את הדרישות האקדמיות של המבחן ושל המרכז הארצי.
יש מספר קורסי הכנה בשוק הפרטי שנותנים מענה איכותי להתמודדות עם הבחינה. קורס האמי"ר של קידום הוא קורס אשר שאב מאיכויות ההדרכה הפסיכומטרית של קידום, וכן מרמות ההוראה והתרגול של מורי האנגלית המנוסים ביותר בארץ בשוק הפרטי והציבורי. מאלו נותר קורס ממוקד, איכותי וידידותי ל"אנגלופוב הטיפוסי". הקורס נותן כלים ושיטות יעילות להמודדות עם הבחינה תוך מתן מסגרת ממוקדת ותחומה בזמן של חודש וחצי נטו של קורס, ולכך ניתן להוסיף הכנה טרום קורסית מומלצת בדמות של למידת אוצר מילים ופתרון חוברת הכנה כדי לנצל את המפגשים בקורס לתרגול יעיל. מסטטיסטיקות שמבצעות החברות הפרטיות עולה כי תלמידים אשר נוכחים בכלל המפגשים ומבצעים את כלל המטלות, משפרים את רמת האנגלית שלהם ברמה אחת לפחות.
8. מה ההבדל בין עלויות כספיות וזמן אישי של קורסי ההכנה למבחן אמי"ר לעומת קורסי רמה באקדמיה?
קורס רמה באוניברסיטה אורך סמסטר שלם. יש בו נוכחות חובה בדרך כלל, וכאמור דיברנו על עלויותיו. קורס הכנה למבחן האמי"ר עולה בממוצע כ-1,500 ש"ח ונפרס על פני שישה שבועות מרוכזים. בשל העובדה שישנם חמישה מועדים, ניתן לגשת לקורס ולבחינת האמי"ר במהלך חופשות הסמסטר או לפני תחילת הלימודים, וכך לא לבזבז זמן יקר במהלך הלימודים על קורסי האנגלית. לכל הפחות, גם טיפוס רמה אחת בלבד (שזה כאמור המינימום שבדרך כלל מתקבל בקורסי ההכנה הפרטיים) בסופו של דבר יוצא משתלם יותר לסטודנט הממוצע
9. מהי בחינת אמיר"ם, ובאיזו בחינה כדאי להיבחן?
בחינת אמיר"ם היא בחינת אמי"ר ממוחשבת הניתנת באמצעות מחשב ומשמשת כלי מיון במוסדות לימוד אקדמיים. בחינת אמיר"ם מיועדת לסטודנטים או למועמדים למוסדות אקדמיים בישראל – אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות וכד' – אשר המוסד שהם לומדים בו או נרשמו אליו מבקש לעמוד על ידיעותיהם באנגלית. הבחינה מכילה את אותם סוגי השאלות במבחן האמי"ר, אך סדר ואופן הופעתם הוא שונה בשל תנאי המחשוב של הבחינה. כך למשל בבחינת האמיר"ם ניתן לפתור בכל רגע נתון שאלה אחת ויחידה ולא ניתן לחזור ולתקן שאלות, בעוד במבחן האמי"ר הזמן הכללי המוקצב הוא לכלל הפרק (כ-27-29 שאלות) וניתן לדלג ולחזור לשאלות באותו הפרק. הרשמה לבחינה בחינת אמיר"ם נעשית באחד מן המוסדות המבקשים לבחון את תלמידיהם או את מועמדיהם בדרך זו, ורק באמצעות המוסד שהזמין את הבחינה - כלומר לא בכל המוסדות ניתן לגשת לבחינה זו.
לכל בחינה יש את יתרונותיה וחסרונותיה. באמור, בבחינת אמי"ר אפשר לשלוט בשאלות אותן התלמיד יפתור ברגע נתון בתוך הפרק, ובבחינת האמיר"ם אין אפשרות כזו ועל מנת לעבור לשאלה הבאה יש לסמן תשובה ולא ניתן לחזור אחורנית. מאידך, הזמן המוקצב בממוצע לפתרון שאלה בבחינת האמי"ר הוא נמוך מדקה, בעוד הזמן הממוצע לפתרון שאלה בבחינת האמיר"ם עומד על כ-3-4 דקות. קשה לדעת מה הבחינה שבה אפשר להוציא ציון גבוה יותר, שכן הסטטיסטיקות של שתי הבחינות דומות מאוד. אפשר לומר שלכל היותר, תלמיד יוכל לגשת במידת הצורך לשתי הבחינות וכך להכריע (ועדיין העלות תהיה קטנה יותר מקורס אחד במוסד אקדמי).
10. כמה פעמים בממוצע ניגש סטודנט למבחן האמי"ר?
לפי הסטטיסטיקות של המרכז הארצי, בכל שנה מאז 2002 ועד 2011, כמות התלמידים שניגשו לבחינת האמי"ר בפעם השנייה, מתוך סך כלל התלמידים שניגשו לבחינת האמי"ר, עומדת על פחות מ-20%. המשמעות היא שייתכן וחלק גדול של הנבחנים בבחינת האמי"ר אכן מגיעים ליעדם ומקבליים את העלייה המיוחלת ברמת האנגלית, לפחות למצב שהוא נסבל יותר בעבורם. כמובן שיכולות להיות גם משמעויות שליליות כמו ויתור כללי על אנגלית, ויתור כללי על לימודים אקדמיים וכדומה, אבל לפי הסטטיסטיקות נראה שאכן ישנה מגמה של שיפור בציון בקרב הסטודנטים הניגשים בפעם השנייה והשלישית לבחינת האמי"ר. על כן המסקנה למי שמתלבט היא שכנראה כדאי לכל הפחות לנסות ולגשת לבחינת האמי"ר לפני שמתחילים את הלימודים האקדמיים, לא למהר לקחת את קורס הרמה באנגלית ולתת הזדמנות להכנה עצמאית לבחינת האמי"ר/ם, או בעזרת קורס הכנה איכותי.
דודו שמחי הוא מנהל תחום אמי"ר בקבוצת קידום
מתלבטים היכן ללמוד? היכנסו לייעוץ מקצועי חינם
עוד ב-mako לימודים וקריירה: