גם רעיון טוב ואפילו מצוין, צריך מישהו שידע איך להוציאו מהכוח אל הפועל. התהליך אינו פשוט כלל ועיקר, מאחר שעל מנת לממש רעיון, מוצלח ככל שיהיה, יש צורך בשילוב חכם בין מספר גורמים ושלבים קריטיים, כגון: צורך אמתי בשוק, הגנה על הרעיון/טכנולוגיה )"פטנט"(, מודל עסקי תקף גיוס הון, הקמת חברה, גיוס צוות מתאים ובעיקר ניהול נכון.
אם חשבתם שהמסלול קל יותר למי שמגיע מהשטח וחי בסביבת סטארט-אפ ותעשיות עתירות ידע, זה לא המצב. גם למי שיש רקע מקצועי והשכלה בתחום, לרוב אין מושג מאיפה מתחילים לממש את הרעיון. הסיבה לכך היא שיזמות היא תהליך סדור שיש ללמוד, ליישם ולתרגל. והרעיון, טוב ככל שיהיה, הוא רק חלק קטן בתהליך.
תואר שני, יוקרתי וייחודי בישראל ביזמות טכנולוגית, מתקיים בשנים האחרונות בעזריאלי מכללה אקדמית להנדסה בירושלים ומעניק מענה בדיוק לצרכים הללו. המרצים, מהמובילים בתחומם, שמגיעים כולם מהתעשייה, ובפרט מההייטק, מכשירים את הסטודנטים להתמודד עם האתגר של הקמה וניהול של מיזם טכנולוגי מראשיתו ועד סופו. כיצד תוכלו להתקבל ללימודים ואילו אקזיטים כבר יצאו משם?
"מימוש של יוזמה הוא משהו שצריך ואפשר ללמוד"
עזריאלי המכללה האקדמית להנדסה פתחה לפני כארבע שנים מסלול לימודים ייחודי לתואר שני ביזמות טכנולוגית. מאז הוא הצליח להוציא משורותיו אקזיטים מוצלחים ולגייס משקיעים למיזמים השונים. התואר, באישור המל"ג, נוצר במיוחד עבור נשים וגברים שמגיעים מתחומי המדעים, הטכנולוגיה וההנדסה, אבל לא רק.
הלימודים במסלול MA מתקיימים במשך שנתיים, באופן משולב, במפגשים פרונטליים ומקוונים ומקנים לסטודנטים ידע ייחודי בתחומי ההנדסה, הניהול העסקי, הכלכלי וניהול פרויקטים. במהלך הלימודים הסטודנטים מפתחים חשיבה יצירתית ולומדים תחומים כמו ניהול סיכונים, מימון, שיווק למיזמים טכנולוגיים, הנדסת מערכת ועוד. תכנית הלימודים, בעלת הראייה הרחבה והמערכתית, מאפשרת לבוגרים להתמודד עם הקמה וניהול של מיזם טכנולוגי - משלב הרעיון ופיתוחו, דרך גיבוש האסטרטגיה העסקית, ועד לגיוס השקעה והבאת המוצר החדש לשווק.
"שואלים אותי 'האם ואיך אפשר ללמד יזמות?' יש לפעמים תפיסה רומנטית ונאיבית שאדם קם בבוקר עם השראה ויוצר, קצת כמו משורר שכותב שיר", אומר ד"ר קובי ענבר - ראש התוכנית ליזמות טכנולוגית במכללת עזריאלי. "האמת היא שרעיון כשלעצמו הוא כמעט חסר תועלת ומעט מאוד אנשים יודעים מה לעשות עם זה הלאה ואיך. יזמות זו צורת חשיבה ודרך עבודה, זאת בעצם שיטה. תהליך הבנייה והמימוש של יוזמה הוא משהו שצריך ואפשר ללמוד. ואת זה בדיוק אנחנו עושים אצלנו בתכנית".
לדברי ד"ר ענבר, היזמים שהצליחו לממש את הרעיונות שלהם בלי לימודים הם היוצאים מן הכלל. רובנו מכירים ושומעים על ההצלחות ולא מודעים לכישלונות. גם אם כולנו מתרשמים מתוכנית כמו "הכרישים", לרוב אנחנו לא מודעים כמה עבודה, ידע והכנה נדרשה מהיזמים לפני שהגיעו להציג את הרעיון שלהם בפני המשקיעים הפוטנציאלים.
"בתחום היזמות הטכנולוגית, העסק יותר מורכב", מבהיר ד"ר ענבר. "ברוב המקרים, הרעיונות מגיעים מאנשי מקצוע - מהנדסים, מדענים, רופאים. הם בדרך כלל מכוונים למחקר ופתרון בעיות ולא לביזנס. אין להם את הכלים ודפוסי החשיבה הנדרשים. בתור מדען, ביוכימאי ומיקרוביולוג, אני מכיר את זה מעצמי בתחילת הדרך. התהליך המובנה שהסטודנטים לומדים בתואר מגדיל משמעותית את הסיכויים שלהם להצליח ולממש את הרעיונות שלהם" .
מה ייחודו של התואר ליזמות טכנולוגית?
"אני לא מכיר עוד תואר בישראל שמהותו הוא לימודי יזמות טכנולוגית במוסד טכנולוגי הנדסי. בתואר שלנו לומדים מהכול. יש קורסים בניהול כללי, קורסים כלכליים, מימוניים, חשבונאים והנדסיים. קורסים לניהול פרויקטים בראייה מערכתית, קורסים שמלמדים כיצד להגות רעיונות וחשיבה יצירתית דרך טכניקות ומתודולוגיות סדורות והכל בהקשר ומכוונות ליזמות.
"ברוב הקורסים הסטודנטים עובדים ומתרגלים על המיזם שלהם את מה שהם לומדים. בפרויקט הגמר הם לוקחים את הידע ואת הרעיונות שגיבשו בשנה א' ובונים סביבם מיזם, סטארט-אפ איתו הם יכולים להשתלב באקסלרטור שלנו, (AtoBe - תכנית של המכללה להאצה של סטארט-אפים בראשית דרכם) ובמסלולים אחרים. מעבר לכלים ולידע, הבוגרים שלנו יוצאים עם תיק עבודות, תכנית עסקית ומצגת למשקיעים - אותה הם מציגים בפאנלים אמיתיים".
מי המועמדים שיכולים להתקבל ללימודי יזמות טכנולוגית?
"בוגרי תואר ראשון באחד מתחומי ההנדסה או במדעים (כימיה, ביולוגיה רפואה ונגזרות של התחום כמו ביוטכנולוגיה או פודטק) עם לפחות שנתיים ניסיון בעבודה. השנה אנחנו עושים ניסיון לשלב בתוכנית גם סטודנטים מצטיינים בתואר ראשון שהם בשנה ד' שלהם, עם תנאי קבלה מחמירים יותר.
"בנוסף, אנחנו מקבלים גם מועמדות ומועמדים עם תארים במדעי הרוח והחברה שעובדים בתחומים ובחברות טכנולוגיות. סטודנטים וסטודנטיות ללא רקע הנדסי או טכנולוגי נדרשים.ות להשלים קורסים בהנדסה תוך כדי התואר. כל המועמדים עוברים ראיון אישי ואנחנו בודקים את המוטיבציה שלהם להקים מיזם משל עצמם או להתקדם בארגונים שהם עובדים בהם דרך הובלה של תהליכי חדשנות.
"חשוב לציין שתנאי הקבלה אינם מחייבים הצגת רעיון או להגיע עם מיזם היות ואנחנו מלמדים גם איך להגות רעיון ולאתר בעיות ואתגרים אמתיים להם ניתן למצוא פתרון עם שוק גדול דיו.
"לא כולם רוצים או חייבים להקים סטארט אפ. יזמות פנים-ארגונית היא לא פחות חשובה. יש אנשים שמעדיפים לפעול במסגרת הבטוחה של הארגון בו הם עובדים ולהתקדם שם, מבלי 'לרדוף' אחרי משקיעים. הסטודנטים האלה מכירים את האתגרים והצרכים בשוק מהיומיום שלהם, מביאים אותם לכיתה, מוצאים פתרונות יצירתיים וחדשניים ומיישמים אותם. זו הפרייה הדדית. בנוסף, אנחנו שמים דגש על חיזוק יזמות בקרב נשים ומעודדים זאת בקרב הסטודנטיות שלנו".
ללמוד יזמות מהמומחים
ד"ר ענבר, שעוסק ביזמות והוראת יזמות כבר מעל ל-12 שנה ומגיע עם ניסיון רב בקרנות הון סיכון וחברות הזנק מענפי מדעי החיים והביו-רפואה, עומד בראש סגל מרצים מקצועי שמגיע כמעט כולו מחוץ לאקדמיה. בין המרצים בתואר נמנים פרופ' אלון דומניס, יוזם ומייסד תכנית הלימודים ומי שעמד בראשה בשנותיה הראשונות. פרופ' דומניס (תא"ל במי"ל בחיל האוויר), כיהן בעבר כמנכ"ל קרן דוקור ויו"ר חממה טכנולוגית ון ליר והיה שותף להקמה של מעל 80 סטרטאפים. ד"ר אמיר גוטמן, שותף מנהל ומייסד קרן ההון סיכוןAviv Venture Capital שמלמד היבטים פיננסיים ומימוניים ביזמות, ועוד. כלומר, הסטודנטים לומדים ממומחים מובילים מהארץ ומהעולם את מה שהם עושים ביומיום ובשטח.
"המרצים שלנו הם 'הטופ של הטופ' בתחומים כמו ניהול סיכונים, אסטרטגיה עסקית, קניין רוחני, היבטים משפטיים של חברות הזנק, חשיבה יצירתית ועוד. הם משתפים את הסטודנטים בשיקולים של מה שהם מחפשים ורואים בעבודה היומיומית שלהם, מעניקים את הידע היקר שצברו ולא פחות חשוב מכך, מביאים את העמיתים והקולגות שלהם לתכנית ויוצרים את הנטוורקינג שעוזר לבוגרים בעבודה עתידית ובמציאת משקיעים.
"בנוסף, יש לנו קורס ייחודי בשנה השנייה לתואר: סמינר ביזמות טכנולוגית. זו סדרה של מאסטר קלאס (כיתות אמן) שמורכבת מ-13 מפגשים עם אנשים מובילים מהתעשייה, בארץ ובחו"ל, כמו פרופ' עודד סושיוב, אהרון אהרון, יוסי ורדי, יזהר שי ועוד רבים אחרים. כל אחד מהם מגיע לשתף את הסטודנטים והסטודנטיות בניסיון שלו. אלו לא סיפורי 'מורשת קרב', אלא שיתוף של הלבטים, הקשיים והכישלונות בדרך, מהם אפשר ללמוד הכי הרבה".
האם מטרת הלימודים היא שאדם אחד יהיה מומחה בכל תחומי היזמות ויפעל לבדו?
"ממש לא. חלק מהותי מהלימודים מתבצע בעבודה בצוותים וקבוצות מפני שזה אלמנט חשוב בכל עבודה על מיזם. יש משמעות רבה לגיוס ובנייה של צוות נכון שמדגיש את החוזקות של כל אחד. כל סטודנט מקבל את כל הידע באופן מובנה ומכיר את כל התחומים אבל אין ציפייה שאדם אחד יהיה טוב בהכל. יש מי שטוב יותר בצד ההנדסי, מי שטוב בצד היצירתי, מי שטוב עם מספרים ומי שטוב בלתקשר מול משקיעים, ואנחנו מקבצים אותם יחד – כמו בחיים האמתיים.
"לכל צוות כזה מתלווה מנטור או מנטורית, שמגיעים גם הם מהשטח ועשו כמה אקזיטים. המנטורים מקיימים מפגשים אישיים עם הקבוצות לאורך התהליך ונהנים להעביר את הידע שלהם הלאה ולהיחשף לרעיונות חדשים. ישנם מקרים בהם המנטורים שלנו הופכים לבעלי מניות במיזם שנולד בלימודים, ולסטודנטים זה שווה הרבה.
"דוגמה טובה לעבודה קבוצתית יעילה היא אחד מהצוותים המוצלחים שהיו לנו השנה והורכב, בין היתר, מסטודנטית מאוד יצירתית שהגיעה ללימודים מהמגזר הציבורי (בלי השכלה מדעית או טכנולוגית) ועם רעיון טוב, והביאה איתה את הקולגה שלה מהמשרד. ציוותי להן סטודנט שמגיע מרקע טכנולוגי שהרעיון שלו לא היה מספיק בשל וישים והם היו צוות פנטסטי יחד - גם לדעת המנטורים ופנל המשקיעים מולם הם הציגו. הם נמצאים כיום בשלב מתקדם במיזם ויכולים להתחיל בשיתוף עם אקסלרציה ולפגוש משקיעים. אגב, כל זה קרה מבלי שהוגת הרעיון חשבה מלכתחילה שהיא תיזום משהו כ"כ חדשני משל עצמה".
בוגר התוכנית ליזמות טכנולוגית: "התואר הוביל אותי לצאת מכלוב הזהב"
עומרי אזולאי, מנכ"ל ומייסד דיל מרקטפלייס, הוא אחד מבוגרי התוכנית ליזמות טכנולוגית. על ספסל הלימודים הכיר את מי שכיום היא אשתו ושם גם קיבל את הכלים והביטחון לפתוח את הסטראט-אפ החברתי שלו "דיל מרקטפלייס", מרכז דיגיטלי לעסקאות ואימפקט, הכולל תיאום בין לקוחות לעסקים ואנשי מקצוע, בשווקים שמגלגלים מאות מיליארדי שקלים בשנה, רק בישראל.
"החזון היזמי שלי לעשות דברים גדולים בחיים, לצד התשוקה לידע, מדע וטכנולוגיה, הם חלק מהסיבות שמשכו אותי לתואר ביזמות", אומר אזולאי. "לאחר שעבדתי במשך יותר משנתיים כמהנדס ב-Intel\Nikon, התואר הפרקטי הזה הוביל אותי לצאת מכלוב מזהב ולהפוך משכיר לעצמאי. מדובר בהחלטה גדולה ומורכבת, שאיננה כלכלית בטווח הקצר, ובטח כשמדובר בבוטסטראפ, אבל היא העניקה ומעניקה לי סיפוק והגשמה עצמית שלא ניתן לתאר במילים".
למי תמליץ על הלימודים לתואר ביזמות טכנולוגית?
"התואר מומלץ לבוגרים שסיימו תואר ראשון (לא בהכרח בהנדסה), לחבר'ה שיש להם רעיונות טובים וחושבים להפוך אותם לעסקים מניבים, ולכאלה שמתכננים לעבוד או עובדים בתפקידים בכירים פנים ארגוניים. ההמלצה שלי היא לעסוק בעסקים וארגונים עם שורת רווח כפולה – כאלה שקושרים בין עשיית כסף לעשיית טוב".
עוד בוגר תואר שני ביזמות טכנולוגית הוא מפתח התוכנה יניב הורושינסקי. לדבריו, הלימודים אפשרו לו להבין ולגלות תחומים ותהליכים שלא הכיר במסגרת המקצועית.
"התכנית פותחת את העיניים עבור רבדים רבים שלא הייתי חשוף אליהם במקום העבודה. ניתנה לי ההזדמנות לבחון מקרים ותהליכים רבים תוך הטמעה עמוקה ושורשית שלהם למה שמתרחש בארגון גדול. אני מרגיש שיש הזדמנויות רבות שעומדות בפתח. תחומי ידע נוספים הם חיזוק לעולם היזם - הם מעשירים ומחזקים את בסיסי הידע הטכנולוגיים ומאפשרים למתוח את גבולות הדמיון".
"האקו-סיסטם משרת את הבוגרים בהמשך דרכם"
לדברי ד"ר ענבר, בוגרי התוכנית ממשיכים לשמור על קשר עם המרצים והמנטורים שליוו אותם במהלך הלימודים ונעזרים בהם להתייעצות ויצירת קשרים, גם לאחר סיום התואר.
"אחד מהבוגרים שלנו רצה לאחרונה להגיש מועמדות לתפקיד בתוך הארגון בו הוא עבד ולהתקדם, ופנה אליי לקבלת המלצה. עזרתי לו והוא לבסוף קיבל את התפקיד. הבוס שלו היה במחזור הראשון של התוכנית. זו דוגמה טובה לנטוורקינג שנוצר בלימודים.
"הייתה לנו קבוצת סטודנטים לפני שנתיים שעבדה על מיזם שהתחיל לפני הלימודים. מיד בתום הלימודים הם עשו אקזיט קטן. היו גם הסטודנטים, בדומה לעמרי, שהחליטו בסיום הלימודים לעזוב מקום עבודה מבטיח כי הם הרגישו שקיבלו את הידע, הכלים והביטחון ללכת ולממש את היוזמה שלהם.
"הבוגרים רואים בנו מנטורים לחיים. להיות מורה זה ייעוד ולא ג'וב. אני ושאר המרצים בתכנית נמצאים בקשר עם הבוגרים, חלקם מנכ"לים ומנהלים של חברות, שהתקדמו בתפקידים שלהם, ואנחנו עדיין נפגשים להתייעצויות על כוס קפה. זה חלק מהאקו-סיסטם שנוצר לבוגרים ולבוגרות ומשרת אותם ואותן בהמשך דרכם.
"אני מזמין את הקוראות והקוראים שמתעניינים בתכנית, לפנות אלינו דרך דף התכנית לתואר שני ביזמות טכנולוגית באתר האינטרנט של המכללה. או למצוא אותנו בלינקדאין תחת השם TEPA – Technological Entrepreneurship Program in Azrieli