לפני שהסטודנטים בישראל שואלים את עצמם מהי משמעות החיים? האם אפשר לרפא סרטן? ולמה הם לומדים כל כך הרבה סטטיסטיקה? יש כמה שאלות חשובות לא פחות שהם חייבים לשאול, כאלו שחיוניות עבורם כדי לשרוד. למשל, האם להישאר אצל ההורים או לשכור דירה? האם לעבוד במהלך הלימודים או להשקיע את כל זמנם בתואר? כמו שפירמידת הצרכים של מאסלו מסבירה היטב: בלי שתצליח לקיים את הצרכים הפיזיולוגיים שלך (כמו אוכל או שינה) ובהיעדר בטחון בקיומך הפיזי (כגון בטחון כלכלי או תעסוקתי וכו'), לא תוכל לממש את עצמך, שלא נדבר על פיצוח ומחקר שישנה את העולם.


לא קלים הם חייו של סטודנט בישראל, ומסקר שנערך עבור התאחדות הסטודנטים הארצית, שבו השתתפו כ-11,000 סטודנטים וסטודנטיות, מסתבר שהם גם נעשים קשים יותר. מהסקר, שנערך זו השנה השביעית ברציפות, עולה כי הוצאות הסטודנטים עלו בכ-5% בשנת 2016, לעומת הכנסותיהם שעלו רק בכ-3%. אם נתרגם את הנתון הזה למספרים: סטודנט בישראל מוציא כ-5,120 ש"ח בממוצע בחודש ומכניס רק 3,849 ש"ח, שהם פחות משכר מינימום. כלומר מדי חודש סטודנט ממוצע צובר חוב של 1,271 ש"ח שרק הולך וגדל.

הוצאה חודשית ממוצעת לעומת הכנסה חודשים ממוצעת של סטודנטים

למרות העובדה שרוב הסטודנטים, 83% מהם, עובדים (71% במהלך תקופת הלימודים ו-12% רק במהלך החופשות) - רובם עדיין נאלצים להסתמך על ההורים כדי לסגור את החודש. אגב, רוב הסטודנטים שאינם עובדים כלל (כלומר 17% הנותרים) - מגיעים מהתארים הריאליים ומעידים כי הם לא עובדים מכיוון שהלימודים אינטנסיביים מדי כדי לאפשר זאת.

בשנת 2005 קבוצת BDI ביזנס דאטה ישראל ערכה מחקר בנושא מימון שכר הלימוד בישראל, שבו עלה כי רק כ-30% מהסטודנטים מממנים את לימודיהם בכוחות עצמם, ללא עזרת הורים וללא הלוואות. כ-55% מהסטודנטים נעזרים בהוריהם וכ-15% מהם זקוקים להלוואות מימון לימודים מדי שנה. אמנם עברו מאז המחקר 11 שנים, ובכל זאת, נראה כי הסטודנטים שמצליחים לממן את הלימודים בעצמם עדיין מהווים מיעוט. מהסקר שנערך השנה, עולה כי כ-60% מהסטודנטים שגרים לבד עם או בלי תמיכת הוריהם, נתקלים בקשיים להפחית את ההוצאות בסוף החודש.

מי מממן את הלימודים האקדמיים של הסטודנטים בישראל

על מה מוציאים את הכסף?

בין אם אתם סטודנטים ובין אם לא, הנה עובדה שכנראה לא תפתיע אתכם: ההוצאה השנתית המשמעותית ביותר של הסטודנטים היא שכר הלימוד. ממוצע שכר הלימוד בישראל הוא 13,152 ש"ח, כשלמעשה מדובר בעלייה של 10.1% בהשוואה לשנה שעברה, כלומר 1,209 שקלים נוספים שהסטודנטים משלמים בשנה הנוכחית.

ההוצאה השנייה בגודלה של הסטודנטים, עדיין לא בגדר הפתעה, היא ההוצאה על הדיור. למעשה, רק 7% מהסטודנטים גרים במעונות סטודנטים בגלל היעדר מקום, ו-46% אחרים שוכרים דירות. התשלום החודשי הממוצע על דיור עומד היום על 1,279 שקלים, לעומת 1,204 שקלים בשנת 2015 - עלייה של 6.2% בשנה.

כשמדברים על שכר דירה, המוסד שבו בחרתם ללמוד, או יותר נכון - מיקומו בארץ, הוא אלמנט משמעותי. מנתוני מרכזי המידע לנגב ולגליל עולה כי סטודנט ששוכר דירה עם שותפים בתל אביב ישלם בממוצע כ-2,540 שקלים בחודש, לעומת סטודנט בבאר שבע שישלם כ-1,070 שקלים בחודש - כלומר, הפרש של 17,640 שקלים בשנה.

בטווח המחירים שבין תל אביב לבאר שבע, תמצאו את האוניברסיטה העברית, שם סטודנט ישלם בממוצע 2,220 שקלים בחודש על שכר דירה, ואת אוניברסיטת חיפה בה סטודנט שיבחר לשכור דירה ישלם כ-1,240 שקלים בממוצע.

שכר דירה שנתי שמשלם סטודנט על דירת שותפים

מחירי הדיור הגבוהים מביאים לכך ש-40% מהסטודנטים גרים אצל ההורים או אצל קרובי משפחה, כדי לחסוך בעלויות. גם כאן, אגב, יש פערים בין מוסדות הלימוד השונים: בעוד ש-33.5% מהסטודנטים התל-אביבים עדיין גרים אצל ההורים, בירושלים מדובר רק ב-19.5% מהסטודנטים, בחיפה ב-18%, ואילו בבאר שבע רק 15% מהסטודנטים עדיין גרים אצל אימא ואבא. הנתונים האלה הגיוניים, בהתחשב בכך שההגעה לאוניברסיטת תל אביב, שנמצאת במרכז, נוחה יחסית, ובכך שמחירי הדיור הגבוהים בגוש דן מובילים רבים מהסטודנטים לוותר על העצמאות לטובת החיסכון.

ההוצאה המשמעותית הבאה אחרי הדיור היא המזון - דבר חשוב באופן כללי, ובמיוחד כשאתם מנסים ללמוד למבחנים עד השעות הקטנות של הלילה. ההוצאה החודשית של הסטודנטים בתחום המזון עלתה בלא פחות מ-11.3% בשנה החולפת: מ-722 ש"ח בממוצע לחודש בשנת 2015, ל-804 ש"ח ב-2016.

לאלה מצטרפים כמה תחומים נוספים, משמעותיים פחות אך מצטברים: הוצאות נלוות כמו ספרי לימוד, ציוד כתיבה ומחשוב עלו השנה ב-1.2%, וסטודנט ממוצע ייפרד מ-1,214 ש"ח בשנה בגינן. הוצאות על בילויים עלו ב-14% (מ-433 ל-494 ש"ח); והוצאות על הלבשה והנעלה עלו ב-7%, כך שההוצאה השנתית הממוצעת מסתכמת ב-1,947 שקלים חדשים.

ממוצע הוצאות חודשי של סטודנט בישראל בשנת 2016

אמנם, היו גם תחומים שבהם ההוצאות הממוצעות דווקא קטנו בהשוואה לשנה שעברה, אך לא מדובר בהבדל משמעותי: ההוצאות על אחזקת דירה (חשמל, מים, ארנונה וכו') פחתו ב-3.8% (כלומר, ב-13 ש"ח); ההוצאות על תקשורת (טלפון, אינטרנט וטלוויזיה) פחתו ב-10% (15 ש"ח); בתחום הבריאות משלמים הסטודנטים 39% פחות מששילמו בשנה שעברה (57 ש"ח); ואילו ההוצאות על הנסיעות נשארו בדיוק אותו הדבר (564 ש"ח בחודש).

אז איך בכל זאת אפשר לחסוך?

כמובן שאי אפשר להתעלם מהמחאה החברתית בקיץ 2011, בה המודעות ליוקר המחייה בישראל הגיעה לשיאה. למרות שהשפעתה ארוכת הטווח מוטלת בספק, קיימים דברים שאפשר לזקוף לזכותה. "המהות שלנו היא הרוח החדשה שבאה בעקבות המחאה החברתית", אומר שמעון סבאג, מנכ"ל חברת מוצרי הניקיון והטואלטיקה Com.

אין תמונה
שמעון סבאג, מנכ"ל חברת Com
"היום, לא רק שהצרכן הישראלי כבר לא נאמן למותג כבעבר, אלא שהוא צמא לחלופות. מי שבכל זאת בוחר לקנות מותג, מודע לכך שהוא משלם יותר", מסביר סבאג, ומוסיף: "אין צורך לבחור מותגים באופן בלעדי, השוק מציג מוצרים איכותיים וזולים הרבה יותר". החברה שמנהל סבאג, למשל, מציעה מוצרי ניקיון זולים בעשרות אחוזים מהממוצע בשוק בלי שהדבר יפגע באיכותם, זאת "מתוך חזון לחולל מהפכה בשוק מוצרי הניקיון בישראל ולהנגיש את סל המוצרים לצרכן הישראלי". ביניהם, תמצאו נוזל חלונות ונוזל אסלות מבית FIX, שניהם ב-5 ש"ח לליטר ונוזל כלים ABC ב-7.90 ש"ח ל-750 מ"ל.

לדבריו של סבאג, בבואנו לבצע קניות משתלמות, חשוב לשים לב גם לדברים הקטנים: "באופן כללי, חשוב לבדוק את המחיר ביחס לכמות. לפעמים חברות מעלות את המחיר בטענה שהכמות גדלה, אך למעשה ההגדלה בכמות היא שולית. בנוסף יש מותגים שמקטינים מעט את האריזה, אך עדיין מוכרים את המוצר באותו מחיר, מתוך מחשבה שהצרכן לא ישים לב לזה".

זוג מעיין בחשבונות (אילוסטרציה: Shutterstock)
אז איך בכל זאת אפשר לחסוך? | אילוסטרציה: Shutterstock

ומה אתם חושבים על המצב של הצעירים בישראל?

כנס הצעירים הראשון של התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל ומפעל הפיס יוצא לדרך! הצעירים בישראל מבולבלים. העתיד הנראה באופק לוט בערפל. תחושת חוסר הוודאות אופפת אותנו כמעט תמיד, ועל השאלות שמטרידות אותנו, אין תשובות ברורות: מה ללמוד? האם התואר בכלל קשור למה שעושים אחריו? איפה נגור? האם תהיה לנו בכלל דירה? ומה נעשה כשנהיה גדולים?

לקראת הכנס החלטנו לבדוק מה אתם חושבים על המצב בישראל, והאם בכלל יש מקום לאופטימיות? מוזמנים להשתתף בסקר הצעירים הגדול>>

בכנס הצעירים הראשון, במעמד שר החינוך, נעסוק בכל מה שמטריד אותנו: תעסוקה, אקדמיה וגם על אחריות ומעורבות חברתית ואישית. על הבמה יופיעו ערוץ הכיבוד, תום יער, רועי כפרי וטל טירנגל ("שירי מרפסת"), לאה לב (הישראליות) ועוד!

יום שלישי | 3.1.17 | 14:30 | אולם סמולארש באוניברסיטת תל-אביב. להרשמה ללא עלות >>>​