אחד הטריקים הידועים של הורים, שרוצים שהילדים שלהם לא יבינו על מה הם מדברים, הוא לעבור לדבר באנגלית. במשך שנים הורים הצליחו לשמר את הטריק הזה לפחות עד שילדיהם הגיעו לכיתה ד' ויתחילו ללמוד אנגלית. סביר להניח שכיום השיטה הזאת כבר לא רלוונטית הודות לפופולריות של לימודי אנגלית לגיל הרך.
ההנחיה הרשמית של משרד החינוך היא לימודי אנגלית החל מכיתה ד', אך הורים רבים מבינים שקיים צורך להתחיל את הלימודים הרבה יותר מוקדם. בעקבות זאת נוצרו מגוון אפשרויות מפתות ללימודי אנגלית לגיל הרך, כגון חוגים לאנגלית, גנים דו-לשוניים, סרטוני לימודי אנגלית לפעוטות ותעשייה משגשגת של שיעורי אנגלית פרטיים לבני שלוש ומעלה. מאחורי הפריחה הזאת נמצא הרעיון שככל שהילדים יחשפו לשפה האנגלית מוקדם יותר כך יקל עליהם לרכוש את השפה והאנגלית שלהם תהיה טובה יותר בהמשך. זאת בעקבות המחשבה הרווחת כי המוח של ילדים צעירים במיוחד הוא כמו ספוג שמצליח לספוג את כל המידע בצורה מהירה ויעילה.
אם כך, נשאלת השאלה, האם הוכח שלימודי אנגלית בגילאי 3-6 הינם אפקטיביים? התשובה לכך, כמו כל דבר בחיים, אינה חד משמעית. מתברר כי מומחים רבים דווקא אינם ממליצים על התחלת הלימודים לפני הגעתם לכיתות ג'-ד'. "אם מדובר על ילדים שגדלים במדינות דוברות אנגלית להורים ישראלים, או על ילדים שגדלים בבתים בהם ההורים הם דו-לשוניים, אין ספק כי הילד יצליח לקלוט את השפה הנוספת בצורה יעילה", מסבירה ד"ר בוורלי טופז, ראש המחלקה ללימודי אנגלית במכללת סמינר הקיבוצים. "אך כאשר מדובר בילדים ישראלים שגדלים כאן עם שני הורים דוברי עברית או ערבית, עדיף ראשית לחזק את שפת האם לפני שמתחילים ללמוד שפה שנייה". ד"ר טופז מבהירה שלמרות שלעיתים נדמה לנו שהאנגלית בישראל היא שפה שגורה כמעט כמו עברית זהו אינו המצב, ולכן מומלץ מאוד שהילד ידע את שפת האם בצורה מספקת לפני שיתחיל ללמוד אנגלית.
אנטי אינגליש
אם חשבתם, ובצדק, שישנה אחידות בין בתי הספר השונים לגבי הגיל שבו מתחילים ללמוד אנגלית, טעות בידכם. ב2017 התקיימה ועדה בכנסת שעסקה בסוגיה הזו, אך למרבה הצער בתום הועדה לא השתנה דבר - ההנחיה של משרד החינוך היא אמנם להתחיל את הלימודים בכיתה ד', אך בתי הספר אינם מחויבים לכך, וחלקם מתחילים ללמד בכיתות א', ב' ו-ג'. "אחת הבעיות עם לימודי האנגלית כיום היא שכל בית ספר מתחיל ללמד אנגלית באיזה גיל שהוא רוצה, בהתאם למשאבים (הכלכליים והמקצועיים) שלו", טוענת ד"ר ריבי כרמל, מרצה במחלקה לאנגלית בסמינר הקיבוצים, עם התמחות בגיל הרך.
.
הבעיה העיקרית שנוצרת בעקבות חוסר האחידות בין בתי הספר היא שילד שהגיע לבית ספר שבו מתחילים ללמד אנגלית מכיתה א', ב' או ג', מבית ספר שבו מתחילים ללמוד רק בכיתה ד' יחווה פערים כבר מן הרגע הראשון. "ניתן לראות פערים יחסית גבוהים בין ילדים שמתחילים ללמוד אנגלית בגיל מוקדם יותר, לבין ילדים שמתחילים בכיתה ד'", מבהירה ד"ר כרמל. בעיה נוספת שעלולה לצוץ היא בכך שילד שיתקשה בלימודי האנגלית בגיל צעיר לא ידע להבדיל בין קושי בשל גילו הצעיר או בשל חוסר תשומה ראויה, לבין כישלון ועל כן עלול לפתח "אנטי" למקצוע, שזהו דבר בעייתי, שכן מדובר במקצוע ליבה שילווה אותו לאורך כל שנות הלימודים.
מתברר כי היכולת של ילדים ללמוד שפה שניה בצורה יעילה אינה תלויה בגיל המוקדם, אלא בתשומה. ככל שהילד ילמד את השפה בצורה מקיפה, מקצועית ואינטנסיבית יותר, כך הלימוד יהיה יעיל יותר. אין זה בהכרח נכון שהמוח של הילדים סופג יותר בגיל ארבע מאשר בגיל שבע, ומה שבטוח הוא שאם הילד יתחיל ללמוד שפה בגיל חמש במסגרת של חוג של שעה, פעם בשבוע, האפקטיביות תהיה נמוכה. "הדרך הטובה ביותר להתחיל ללמד ילדים אנגלית לפני גיל שבע-שמונה היא בעזרת מורה מקצועית שיודעת להעביר את החומר בצורה חווייתית ומקצועית", מסבירה ד"ר כרמל, "וכמובן שהשיעורים צריכים להתקיים במשך כמה ימים בשבוע ולא רק טפטוף של חמישים דקות בשבוע. אין למידה אפקטיבית ללא השקעה רצינית בנושא.
קנדי קן דו איט?
חשוב להבהיר שברגע שהילד מתחיל ללמוד אנגלית זה אכן יעזור אם ישמע את השפה כמה שיותר בכל מקום, בין אם בשירים, בטלוויזיה או בשאר האמצעים. הטכנולוגיה יכולה לשמש ככלי עזר אך לא כתחליף, משום שללא התיווך של המורים, אין הרבה אפקטיביות. כך גם לגבי גנים דו-לשוניים. על אף היותם יקרים יותר, הפופולריות של הגנים הללו יחסית גדולה אך האפקטיביות שלהם נמדדת בכך שיש הורה דובר אנגלית בבית, או אם הילד גדל בעבר במדינה דוברת אנגלית וההורים מעוניינים לשמר את השפה. ילד להורים ישראלים שנולד וגדל כאן לא בהכרח יקבל משם תועלת גבוהה ויבין היטב את השפה, אם לא ימשיך את לימודי האנגלית גם מעבר לשעות הגן.
בנוסף לחוגים ולגנים הדו לשוניים, ישנם הורים שמנסים לחשוף את ילדיהם לאנגלית עוד בטרם תחילת הלימודים על ידי תכנים באנגלית בטלוויזיה ובאינטרנט, דרך שירים, תכניות וסרטונים ביוטיוב. לפי ד"ר כרמל גם כאן אין הוכחה חד משמעית לאפקטיביות של החשיפה המוקדמת. עד כה, לא נמצא הבדל מובהק בהבנת הנשמע בקרב ילדים צעירים להם הוקרא סיפור ילדים מתוך ספר, לבין אלה שהקשיבו לסיפור באמצעות סרטון אינטראקטיבי ברשת. "ככל הנראה ללא תיווך של גורם מקצועי ומיומן ומימוש של תשומה גבוהה לא ברור מה אפקטיביות של האמצעים הטכנולוגיים", מבהירה ד"ר כרמל.
אין ספק שהאנגלית הפכה לשפה שגורה והכרחית בחיינו בשל תהליכי הגלובליזציה ובעיקר בגלל שבישראל, בניגוד להרבה מדינות אחרות בעולם, לא מדבבים תכנים מחו"ל, אך למרות זאת, היא עדיין לא שפה שנייה. על מנת שילדים ילמדו שפה נוספת בצורה מוצלחת הם צריכים ראשית להבין את השפה הראשונה שלהם בצורה טובה ורק אז יוכלו לסגל לעצמם יכולות ללמוד שפה נוספת בצורה אפקטיבית. מתברר כי רוב המומחים מסכימים כי כיתה ג'-ד' זו תקופת זמן טובה על מנת להתחיל ללמוד אנגלית. בינתיים, עד שיגיעו לגיל הזה פשוט תנו להם להתמודד עם שפת האם.
מאז פרוץ הקורונה לחיינו עברו גם לימודי האנגלית למרחב הדיגיטלי. ישנן מגוון רחב של אפליקציות המותאמות ללימוד השפה האנגלית לתלמידים הצעירים אשר עושות שימוש בסיפורים, שירים והפעלות. אפילקציות אלה מספקות כלים חינוכיים חוויתיים בימים אלו שכולם ספונים בבתיהם. עם זאת, חשוב להבין שתיווך מורים ו/או הורים חיונית להנחת אבני יסוד ולימוד שפה בגילאים אלו. לפיכך, צורת לימודים זו אינה יכולה להוות תחליף ללמידה בכיתה ואינה מאפשרת הקניית יסודות שפה חדשה לתלמידים צעירים.