היום אף אחד כבר לא מרים גבה כשהוא שומע על המורה למחשבים בתיכון שהיה בעברו מתכנת בהיי טק, או על הגננת שהחליפה את גלימת עורכת הדין בשעת ריכוז וקוביות עץ. יותר ויותר אקדמאים שסללו לעצמם קריירה עם כוון ברור, פשוט מחליטים יום אחד לחשב מסלול מחדש ולעשות הסבת מקצוע להוראה. אז לנוכח האתגרים שמחכים להם בדרך, כמו עבודה אינטנסיבית ותנאי שכר שונים ממה שהורגלו, חייבים להודות שזה מסקרן - מדוע כל כך הרבה אקדמאים משתוקקים ללמד?

"כולם יודעים שמקצוע ההוראה מרתק ומאתגר ושיש בו תחושת סיפוק עצומה", מדגישה פרופ' סמדר דוניצה-שמידט, כיום דיקנית הפקולטה למדעי הרוח והחברה ובעברה ראש מסלול הכשרת אקדמאים להוראה במכללת סמינר הקיבוצים. "בוועדות הקבלה למסלול ההסבה אנחנו מדגישים שמדובר במקצוע הדורש השקעה גדולה ונתינה ושהתגמול הכלכלי אמנם חשוב אך איננו העיקר. מדובר באנשים שמיצו את התחום שלהם – בין אם זה היי טק, תקשורת או עריכת דין. הם מחפשים משמעות, משהו מעבר ולמעשה בתגמול מסוג אחר מעבר לשכר נטו. במקצוע אידיאליסטי שיש בו סיפוק - מקצוע בשביל הנשמה".

להגיע לחינוך מהסיבות הנכונות

פרופ' דוניצה-שמידט טוענת שהרבה ממסבי המקצוע מעידים על כך שהרצון להיות מורה היה שם תמיד, רבים מהם אף מספרים כי יש להם קרוב משפחה שמגיע מתחום החינוך וכי הדבר השפיע עליהם מאוד. אבל החיים כמו החיים מכוונים לפעמים אחרת לכיוון מקצוע כלכלי או יוקרתי יותר.

אולם עם הזמן והניסיון, החיים גם מוכיחים שאי אפשר לוותר על מה שהלב רוצה – מקצוע עם נשמה! מקצוע ההוראה הוא מקצוע פרקטי, בוגרי ההכשרה יודעים שבמערכת החינוך קיימת דרישה גדולה למורים איכותיים שיש להם רקע אקדמי קודם. אבל בחינוך צריך עוד משהו חוץ מחשיבה פרקטית – צריך אהבה למקצוע, אהבה לילדים, רצון להתוות להם דרך וערכים ורצון להשפיע. "אנשי ההסבה מגיעים אלינו בדיוק מהמקום הזה ומכאן התפקיד שלנו הוא לתת להם את ההכשרה הטובה ביותר", אומרת פרופ' דוניצה-שמידט.

הסבה להוראה (צילום: Lordn, Shutterstock)
מקצוע בשביל הנשמה | צילום: Lordn, Shutterstock

"קבוצה נוספת של מסבות מקצוע הן אימהות לילדים צעירים. אצלן אנו רואים סיבות מגוונות שמובילות אותן לעולם החינוך", אומרת פרופ' דוניצה-שמידט הן רוצות לשהות יותר עם הילדים שלהן ולא לחזור למקצוע התובעני שהיה להן לפני היותן אימהות, אבל יש להן הערכה רבה לאנשי החינוך והן רוצות להיות חלק מהמערכת ולתרום. לעיתים יש להן גם ביקורת על מערכת החינוך אך זו ביקורת שגורמת להן בעיקר לרצות לשנות ולהשפיע מבפנים. "יהיו המניעים אשר יהיו, מדובר בקבוצה מאד איכותית שמגיעה לעולם החינוך מהסיבות הנכונות ושמערכת החינוך שמחה לקבל לתוכה".

מחקר שערכה לאחרונה פרופ' דוניצה-שמידט עם פרופ' רות זוזובסקי מגלה כי האקדמאים שעוברים הסבה מקצועית נשארים יותר זמן במערכת החינוך מאשר בוגרי המסלול שלמדו ארבע שנות לימודי הוראה עד לקבלת התואר. "הם, בטוחים בכיוון בו בחרו ויודעים מה הם רוצים. הם כבר עשו סבב ראשון של קריירה, הם מכווני מטרה ובשלים יותר להתמודד עם אתגרי ההוראה. גילינו גם שבאופן מובהק האקדמאים מקבלים יותר תפקידים ניהוליים בבית הספר, כמו רכזי מקצוע ורכזי שכבה, מאשר הסטודנטים לתואר ראשון".

מאילו תחומים מגיעים מרבית הנרשמים למסלול הכשרת אקדמאים להוראה?
"רובם מגיעים מתחום מדעי החברה, כמו: משפטים, תקשורת, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ומדעי המדינה."

יש דרישות סף לקבלה?
"כן - תואר ראשון בכל תחום ממוסד מוכר בממוצע של 75 לפחות. אם מדובר בתואר מחו"ל פונים למשרד להערכת תארים במשרד החינוך לבדוק האם תקף".

להיות אוהב אדם

פרופ' סמדר דוניצה-שמידט (צילום: יחסי ציבור)
צילום: יחסי ציבור

ואם המידע הזה מעורר בכם חלום ישן ואתם תוהים לגבי היקף הלימודים במסלול ההכשרה, פרופ' דוניצה-שמידט מסבירה כי במסלול להכשרת אקדמאים 'תופרים' תכנית מותאמת לכל אקדמאי לפי צרכיו וזה נע בין שנה לשנתיים. "אם למשל מדובר בהסבה של עורכת דין לגננת, ואין שום חפיפה מבחינת נושאי הלימוד, היא תעשה את התכנית השלמה", היא מספרת. "אם בוגר תואר בפסיכולוגיה מעוניין ללמוד חינוך לגיל הרך, הוא יקבל פטור מקורסים מקבילים למה שלמד, כך גם בעל תואר במדעי המדינה שרוצה להפוך למורה לאזרחות".

פרופ' דוניצה-שמידט מסבירה כי בהכשרה בסמינר הקיבוצים שמים המון דגש על פדגוגיה ומתודיקה, "כי מעבר לידע הדיסציפלינרי צריך ללמוד איך ללמד וכדי שהסטודנטים שלנו ירגישו מוכנים אנו דואגים שהם יקבלו סל שעות רחב של התנסות מעשית".

ואילו תחומי לימוד מבוקשים במיוחד במסלול ההכשרה? פרופ' דוניצה-שמידט מגלה שהיא רואה הרבה ביקוש לחינוך לגיל הרך וכן לחינוך מיוחד. "המסלול מיועד מי שאוהב ללמד ולהסביר", היא אומרת. "כלומר כל מי שיש לו סבלנות ויכולת רטורית, ובדרך כלל לרבים מהלומדים יש רקע הדרכתי בתנועות הנוער או בצבא".
"אבל צריך להיות גם אוהב אדם", פרופ' דוניצה-שמידט מסכמת, "כי לחנך זה הרבה מעבר מלהיות מורה. גם אם מורה נכנס לכתה ללמד מתמטיקה, הוא צריך לגלות אכפתיות ולהתחבר לעולמם הרחב של הילדים. אנחנו מדברים על אנשים רגישים שרוצים לתרום מהידע ומהיכולות שלהם למען הדור הבא".

מכללת סמינר הקיבוצים, המכללה המובילה לחינוך והוראה, מציעה מגוון רחב של תכניות לימוד לתואר ראשון, תואר שני, הסבה להוראה ולימודי תעודה.
03-6901200