"מדהים לגלות כמה זמן וכסף מבוזבזים בתהליך האיתור של עובדי מדינה", אומר גורם המכיר היטב את ההתנהלות. "זה מתחיל במאות אנשים שעונים למכרז ונשלחים לסינון יקר במכוני בדיקה, וכן תהליך ארוך של צמצום המתמודדים עד לשלב האחרון – שלב הוועדה. לשם מגיעים המועמדים הסופיים, מהם נבחר המאושר שיקבל את התפקיד - אלא ששוב ושוב מגיעים הבוחנים לוועדות ומגלים שבמקום שמונה אנשים, הגיעו ארבע או לעיתים אפילו שניים, ומהם צריך לבחור".
מנתוני נציבות שירות המדינה לשנת 2016 אכן עולה בעיה. במהלך השנה האחרונה פורסמו 6,982 מכרזים מהם כמחצית – 3,546 פנימיים, מספר דומה – 3,145 חיצוניים, ועוד 241 בינמשרדיים.
לאותם מכרזים הגיעו לא פחות מ-147,122 מועמדים. רובם המוחלט: 132,000, היו מועמדים למכרזים פומביים. כ-10,000 מועמדים ניגשו למכרזים פנימיים (שבתוך המשרד הממשלתי) וכ-4,000 למכרזים בינמשרדיים. מספר המועמדים הממוצע למכרז עמד על 21, אך המספר הממוצע הגדול ביותר הגיע למכרזים הפומביים – 42 איש. רק 17 איש ניגשו בממוצע לכל מכרז בינמשרדי וכאשר מדובר במכרז הפנימי (שכבר עבר מן העולם לאחרונה) – ניגשו בממוצע רק 3 אנשים.
כלל המועמדים עוברים, כאמור, תהליך ארוך של סינון והטובים שביניהם מגיעים לשלב האחרון – שלב המפגש עם ועדה שמראיינת כל אחד מהם ומחליטה מי יקבל את התפקיד הנחשק. על אף שאין מספר בחוק או בתקנה, מקובל כי לועדה כזו מגיעה רשימה קצרה של כ-7-8 מועמדים.
ניתן להניח כי כל מי שיוזמן לאותה ועדה, שהיא, כאמור, המכשול האחרון לפני התפקיד, גם יגיע, אלא שהנתונים אומרים אחרת. ממוצע המועמדים למכרז פנימי בשנת 2016 עמד על 4 כשכמות ההתייצבות עומדת על 3 או 75%. במכרזים בינמשרדיים עמד מספר המועמדים למכרז שהתייצבו על 5 והתייצבו 4 או 80%. במכרז פומבי מדובר במספר נמוך במיוחד – מספר המועמדים הממוצע עמד על 7 אך הגיעו בממוצע רק 5 או 71% בלבד.
"לא פעם המספרים האלה לא פוגשים את המציאות" אומר גורם המכיר את ההתנהלות "לא פעם מגיעה ועדה שלמה ולפניה מופיעים שני אנשים. התהליך הזה חוזר על עצמו שוב ושוב וחייב להשתנות. מצד אחד מדובר בתהליך סינון יקר, מצד שני, על פי מספרי האנשים שמגיעים לרשימה הקצרה אך לא התייצבו, אנחנו כנראה מאבדים לא מעט אנשים טובים בדרך".
הסיבה נובעת, ככל הנראה, מהתמשכות התהליך וכן מחוסר מעקב. מועמדות לשירות המדינה עומדת על כ-9 חודשים בממוצע. אם המועמד הגיע כבר לרשימה הקצרה אך מצא לא פעם עבודה אחרת, הוא פשוט לא יטרח להופיע. אם לא מוודאים מראש כי יש מספר מלא של מתייצבים - ומזמנים את הבאים בתור במקרה הצורך - יגיע מספר קטן מלכתחילה.
מנציבות שירות המדינה נמסר: "לשלב הוועדה מגיעים שמונת המועמדים שקיבלו את הציון הגבוה ביותר במכוני המיון. אם מי מהם מודיע מראש על הסרת מועמדות או אי הגעה לוועדה, מזמינים את הבא אחריו ברשימה.(מקום 9,10 וכו'). אם היו רק שלושה מועמדים, אז לוועדה יגיעו רק שלושתם, כי אין יותר מועמדים. אם מועמדים לא הודיעו מראש על הסרת מועמדות, ומתוך שמונה מוזמנים התייצבו רק שישה, אין לנו דרך לדעת זאת מראש וכמובן שרק השישה ירואיינו".
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
אחרי 7 שנים: חוק שוטף פלוס 30 אושר סופית
תפקידו החדש של שר האוצר לשעבר של בריטניה: עורך עיתון