תושבת תל אביב שפוטרה מתפקיד בכיר בחברה שמנוהלת על ידי בעלה תקבל דמי אבטלה בסכום כולל של כ-100 אלף שקל.
ל', עבדה בחברה גדולה, שניהל בעלה, במשך כשבע שנים וקיבלה משכורת ממוצעת של כ-20 אלף שקלים לחודש. היא אף קודמה לתפקיד בכיר, אך לפני כשנתיים החליט בעלה למנות לחברה מנכ"ל במקומו. המנכ"ל החדש ערך שינויים בחברה והחליט, בגיבויו המלא של הבעל, לפטר את אשתו.
האישה פנתה למוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל דמי אבטלה בטענה שהיא עבדה בחברה כשכירה ובעלה פיטר אותה עקב מחלוקות שהיו לה עם המנכ"ל החדש שמינה. לטענתה, היא עבדה כשכירה בחברה והתקיימו בינה לבין החברה יחסי עובד מעביד ולכן היא זכאית לקבל דמי אבטלה.
בביטוח לאומי דחו את תביעתה לקבל דמי אבטלה, בנימוק שעבודתה בחברה בוצעה על תקן של 'עזרה משפחתית' ובשנה וחצי האחרונות לא עבדה כשכירה וכי היא בעלת שליטה בחברה.
ל' לא ויתרה ובאמצעות עו"ד ירון בן אור הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, במטרה לחייב אותו לשלם לה דמי אבטלה. לתביעה צורפו תלושי משכורת המוכיחים כי עבדה בחברה כשכירה במגוון תפקידים בכירים עד שפוטרה לפני כשנתיים.
בעלה של ל' ומנכ"ל החברה החדש העידו בבית המשפט, כי היא עבדה כשכירה ופוטרה ממשרתה עקב מחלוקות, צמצום ושינויים שנעשו בחברה. "פניתי לבעלה של ל' ואמרתי לו שאני מתכוון לפטר את אשתו, והוא נתן לי גיבוי מלא להחלטה", העיד מנכ"ל החברה בבית הדין. ל' אף הגישה סיכומים לבית הדין התומכים בגרסתה בעוד המוסד לביטוח לאומי לא הגיש סיכומים כלל.
השופטת מיכל נעים-דיבנר קיבלה את תביעתה של ל' לקבל דמי אבטלה למרות שמי שפיטר אותה מעבודתה הוא למעשה בעלה. בפסק הדין ציינה השופטת, כי שכרה הגבוה של ל' לא מעיד שהייתה בעלת שליטה בחברה וגם לא העובדה שהיה לה רכב צמוד- שכן עובדים נוספים קיבלו רכב צמוד.
השופטת פסקה, כי המוסד ביטוח לאומי ישלם ל-ל' דמי אבטלה בגין השנים בהן עבדה בחברה וכן הוצאות משפט בסכום של 6,500 שקל.