וירג'ינה וולף אמרה פעם שכל אישה צריכה חדר (כדי לכתוב). כשמדובר במעל 35 נשים שעוסקות באומנויות שונות, הן כבר צריכות מבנה גדול כדי להמשיך לגדול ולהתפתח. זו הרוח שנושבת תחת כנפיה של אמאל אבו אלקום, אחת מפורצות הדרך לנשים במגזר הבדואי, אשר מנסה לחולל שינויים מרחיקי לכת באזור הנגב. מיזם שהקימה לפני מספר שנים - מענד - צמח משתי נשים לפוטנציאל תעסוקתי לכ-50 נשים וגברים, שמתפרנסים מהדרכה, אריגה, צמחי מרפא ועוד. כל מה שנותר להם עכשיו הוא לגייס מימון עבור רכישת קרקע שתהווה בית לעמותה ודלת נפתחת לתעסוקה עבור הנשים הבדואיות.
"יש לנו חלום כקבוצת נשים יוזמות, שיהיה לנו מקום משלנו", אומרת אבו אלקום. בעמותה אותה הקימה חברות לפחות 35 נשים שמשווקות את העשייה שלהן - רקמה, אוכל, צמחי מרפא. ועבודות יד. אחד העוגנים של העמותה נקרא "בית מורשת הסבתות", בו פעילות בעיקר נשים מבוגרות במיזם חברתי, סביבתי ותיירותי. באהל שלהן ניתן לקבל סדנאות שונות, הרצאות על מעמד האישה הבדואית, וגם אירוח מסורתי.
חלק ממטרת המיזם הוא לחזק את המורשת הבדואית ההולכת ונעלמת, "אנחנו רחוקים מהמורשת שלנו, לא ראינו איך גדלים באוהלים, ולא נחשפנו לתרבות הבדואית האותנטית והמסורתית. אנחנו רוצים להעצים את הילדים והנוער, לקרב אותם לתרבות שלנו ולשמר את הידע של דור הסבים והסבתות", אומרת אבו אלקום. היא נשואה ואם לילדה בת 5, נולדה בכפר ואדי אל נעם, וב־18 השנים האחרונות היא גרה בשגב שלום ועובדת ביחידה לקידום נוער במועצה. היא מייסדת עמותת 'נשים בדואיות למען עצמן' - קרן קואופרטיבית לתמיכה של נשים בנשים לשיפור החיים ביישוב שגב שלום ואף זכתה בפרס 'יפה לונדון־יערי' בשנת 2013 שהוענק לארבע נשים פורצות דרך אשר עוסקות ביוזמות חברתיות.
לאחר שעבדה בשגב-שלום כרכזת ילדים במרכז העשרה, והקימה גן ילדים בבעלותה, החליטה אבו אלקום לחזור ליישוב שלה וליצור מיזם שיקדם נשים. לדבריה, הבינה שלא תוכל לשנות את העולם אבל רצתה לעשות שינוי ולו אף קטן במצבן של הנשים הבדואיות. אך להרים מיזם דורש הירתמות של גורמים רבים, וודאי כאשר מדובר במיזם נשי בחברה הבדואית. "מגיע לנו מקום שבו נקיים בגאווה את הפעילות, אנו רואות ערך במסורת שלנו ובאמונה שהאישה הבדואית יכולה להוביל שינויי בנגב. אין לי עניין לשבת ולרקום בבית, אני רוצה שכל העולם יראה את זה ויתנסה בזה".
זקוקים לקורת גג
על מנת שהמיזם יקרום עור וגידים, פנתה אבו אלקום למועצת שגב שלום, אך לדבריה נענתה בהתעלמות ממושכת. "ביקשנו מספר פעמים מראש המועצה להיפגש, כדי להציג לפניו את הצרכים שלנו, אך לא נענינו. פניתי אישית למהנדס המועצה בבקשה למענה ציבורי, אולם עד כה לא הוצע פתרון". משלא נענתה, נפלה ההחלטה לרכוש מגרש בשכונה החדשה לקיים שם את הפעילות. "יש לנו חזון ואנחנו בינתיים מקבלות מבקרים רבים – קבוצות של תיירים, ממכללת ספיר ועוד. כיום הפעילות מתקיימת בחצר של אחת הסבתות, אך כדי שהיוזמה הזאת תמשיך להצליח ותתפתח, אנחנו זקוקים לקורת גג".
לדברי אבו אלקום, המיזם עשוי אף לסייע לתדמית המועצה של שגב שלום. "כאשר בכל שבוע יגיעו לכאן אוטובוסים מלאים בתיירים, זה ישפר את תדמית היישוב. מה גם שיש כאן נשים שמתארגנות באופן עצמאי ומצליחות לייצר תעסוקה, דבר לא קל ולא מובן מאליו, בטח שלא בחברה הבדואית".
נשות העמותה הצליחו לגייס עד כה כ- 60,000 ₪ מתרומות פרטיות וממכירות המוצרים השונים שיצרו. אולם, לטובת רכישת קרקע למבנה משלהן בשגב שלום נדרש סכום נוסף של כ-120,000 ₪ או לחילופין, הרתמות של המועצה המקומית שגב שלום שתיתן להן מקום לפעול בו.
אם חשבתם לרגע שהציבור הבדואי יקבל את המיזם בהרמת גבה, טעיתם. לדברי אבו אלקום, המיזם מתקבל בגאווה על כך שהנשים יצרו לעצמן מקור הכנסה ליד הבית, המספק את הצרכים האישיים שלהן. "אנשים כאן תומכים ומאוד רוצים שזה יתפתח. זה מחזק את הילדים שלנו לקבלת האחר, מעודד את התושבים ומחזק את הקשר ביניהם. עבור נשים מבוגרות שיש להן מגבלה לצאת מהבית, המיזם יכול להיות כלי ופתרון מיידי. בהמשך נרצה גם להקים מוזיאון לתרבות ולחפצים שלנו, אבל בינתיים כאמור, אין לנו מקום".
תגובת מועצת שגב שלום לכתבה טרם נתקבלה.
איך אפשר לתרום? חשבון העמותה ע"ש נשים בדואיות למען עצמן: בנק אוצר החייל סניף 363 באר שבע מספר חשבון 364048