אלא אם כן גדלתם בתנועות נוער סוציאליסטיות, סביר להניח שעבור חלקכם ה-1 במאי לא אומר הרבה. בתאריך זה מצוין ברחבי העולם חג הפועלים. יום שבו אזרחי כל העולם נקראים להתאחד יחד במאבק לסולידריות וקידום זכויות העובדים.
בואו נצלול רגע להיסטוריה של היום הזה: ראשיתו של החג בהפגנות שנערכו בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-19 בארצות הברית ובקנדה. הראשונים להתמרד נגד תנאי העסקתם היו פעילי דפוס קנדיים, שהועסקו בימי עבודה ארוכים עד אימה. בשלב כלשהו הם החליטו להתאגד ולשבות כדי להגביל את אורך יום העבודה שלהם ל-9 שעות. הרשויות, בתגובה, עצרו 24 מהפועלים, ובכך הובילו להפגנת העובדים הראשונה בהשתלשלות האירועים הזו, שאירעה ב-15 באפריל 1872 ומטרתה לשחרר את הפועלים העצורים. הפדרציה של ארגוני העובדים ניצלה את ההזדמנות כדי להעלות לסדר היום הציבורי את נושאי זכויות העובדים והגבלת יום העבודה. יש לציין גם שבאותה תקופה התאגדויות עובדים ושביתות היו בלתי חוקיות.
האמריקאים, כדרכם, ראו את הנעשה בקנדה והחליטו לעשות לביתם – אם כי בקנה מידה גדול הרבה יותר. ב-1886 הכריזה פדרציית העובדים האמריקאית על דרישה להגבלת יום העבודה ל-8 שעות, ואימה שאם הדבר לא ייעשה עד ה-1 במאי היא תפצח בשביתה. וכך אכן קרה: כ-350,000 פועלים שבתו מעבודתם והתכנסו להפגנות מחאה. ההשלכות היו דרמטיות: בשיקגו, למשל, תנועת הרכבות שובשה ועסקים הושבתו; במהלך המהומות ירו שוטרים לתוך המוני מפגינים והרגו ופצעו אזרחים. מנהיגי פועלים נאסרו, נשפטו ונידונו למוות. במהלך ההפגנות נהרגו 60 מפגינים ו-7 שוטרים, והתנועה הסוציאליסטית הפכה את הדגל האדום לסמלה הרשמי, לזכר "דם מעמד הפועלים שנשפך".
שלוש שנים לאחר מכן, ב-1889, מאה שנים לאחר המהפכה הצרפתית, החליט האינטרנציונל הסוציאליסטי השני, שהתכנס בפריז, לקבוע את ה-1 במאי כיום סולידריות בינלאומית של הפועלים בכל העולם. מאז הוא מצוין מדי שנה על ידי מצעדים, נאומים, חגיגות וגם בעצרות ובהפגנות. הוא אפילו אומץ על ידי הנאצים כיום חג לאומי ("יום העבודה"), אם כי נאסר בו קיומן של הפגנות שמאל, ולא היה מותר להתאגד שלא במסגרת המפלגה הנאצית. גם בברית המועצות היה מדובר בחג של ממש, ובשיאו הוא היה מצוין לאורך יומיים – ה-1 וה-2 במאי. בישראל הוא נחגג לראשונה ב-1906 בראשון לציון.
ומה קורה היום?
משבר הקורונה והמשבר הכלכלי שבעקבותיו, הכה בשכירים ברחבי העולם ומעניק משמעות מחודשת לרעיון הסולדריות והמאבק המעמדי. אפילו בארה"ב הקפיטליסטית גאה הנשיא הטרי לתמוך בוועדי עובדים, כן כן אפילו בתאגידים הגדולים.
כמו שניתן לראות בגרף, לפי הנתונים שהתקבלו מ"כוח לעובדים", בארה"ב היקף ההתאגדות נמוך מאוד. ארגוני העובדים שם זכו במשך שנים למעמד ירוד מאוד וזוהו עם הפשע המאורגן ועם ה"אויב הקומוניסטי" – אימת הפטריוטיות האמריקאית בימי המלחמה הקרה. ב-2021 דומה שההגנה על זכויותיהם כעובדים מעניינת את העובדות והעובדים בארה"ב יותר מן הדימוי השלילי מן העבר: עפ"י סקר גאלופ, כשני שליש מהעובדים בארה"ב מעוניינים בועד עובדים במקום עבודתם, אך רק 6% מהעובדים במגזר הפרטי אכן מאוגדים. הסיבה המרכזית היא שלא פשוט להקים ועד עובדים בארה"ב. רק אם 30% מהעובדים חותמים כי הם מעוניינים באיגוד, יתקיימו בחירות בין כלל העובדים. רק רוב התומך בהקמת ועד, יביא לבחירת נציגי העובדים למו"מ. כאשר בכל התהליך יכול המעסיק להתערב ולהשפיע על התהליך.
במשך שנים נמנעו במפלגה הדמוקרטית - החברתית יותר לכאורה מבין שתי מפלגות העל האמריקניות- מעיסוק בשאלות הנוגעות לשכבות העובדים הבינוניות נמוכות כמו: שכר מינימום או הזכות להתאגד.
הצלחתו של טראמפ בקרב מצביעים מקרב עובדי הצווארון הכחול, והשפעתו של האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית לאחר מפלתה של המפלגה בבחירות ב-2016, הובילה גם את הנשיא החדש ביידן לתמוך ברעיון העבודה המאורגנת. נכון לעכשיו מדובר בהצהרות, אך אין לזלזל בהן. במיוחד לא לתמיכתו של הנשיא לצד עובדי אמזון ומאמצם להקים ועד עובדים בענק הכלכלי. ועדיין, המבחן האמיתי עבור הנשיא האמריקני יהיה במעבר מדיבורים למעשים. על פניו, נראה שהנשיא נחוש. רק השבוע פורסם כי בכוונת הנשיא להקים כוח משימה נשיאותי ברשות סגנית הנשיא האריס, שיבחן כיצד יכול הממשל לממש את סמכויותיו בכדי לקדם עבודה מארגנת. המהלך יכלול עידוד של אנשי הממשל להתאגד וכיווני פעולה שיקלו על נשים ומיעוטים להתאגד. "מעמד הביניים בנה את המדינה הזו, והאיגודים בנו את מעמד הביניים". אומר הנשיא.
ומה בישראל?
בישראל (הנתונים האחרונים מ-2016) חברים בארגוני עובדים 25.9% מסך העובדים החוקיים - ללא עובדים זרים, וללא בני נוער. יחד איתם מאוגדים בישראל 23.5% משיעור העובדים.
מנגד, יש מי שרוצים לפגוע ביקף העבודה המאורגנת בישראל, המוגבל גם כך. כך למשל יש ניסיון בכנסת לקדם חוק האוסר על שביתה בשירותים "חיוניים", מבלי להסביר מה הם שירותים חיוניים אלה. הצלחת המהלך משמע שמורות, רופאות ורופאים, עובדות ועובדים סוציאליים, אחיות ואחים או נהגי ונהגות אוטובוסים לא יוכלו למחות על תנאי העסקתם הירודים. המהלך המדובר, שעלה לאחרונה בשלהי 2019, נועד להאבק "בטרור הועדים" כלשונם, הממררים לכאורה את חיי הציבור באמצעות הורדת ה"שאלטר". זאת בניגוד מוחלט לדו"ח האחרון הסוקר שביתות בישראל, דו"ח משרד הכלכלה ב-2018, המצביע על ירידה בהיקף השביתות בישראל. לפי הדוח, ב-2018 חלה ירידה של 77 אחוז בימי השביתה במשק, וירידה של יותר מ-94 אחוז במספר העובדים ששבתו. הסיבות המרכזיות לשביתות, אגב, לא היו תנאי העסקה אלא באלימות כלפי עובדים, פיטורי עובדים, אי הכרה בהתארגנות ושינויים מבניים.
בשנה האחרונה הגיעו להסתדרות הנוער העובד והלומד 2,500 פניות, לעומת 5,000 פניות בשנה הקודמת. הנתון הזה מעיד על הירידה הכללית בעבודה של בני נוער וצעירים בשנה האחרונה, שנת הקורונה, כפועל יוצא של סגירת המשק, בדגש על סגירת הענפים בהם יש לבני נוער וצעירים ייצוג גבוה כעובדים, כגון מסעדנות, תרבות, אירועים ועוד.
"זה אולי יישמע מפתיע, אבל גם היום ב-2021 עובדים ועובדות סובלים מפגיעה בזכויותיהם, בייחוד בני נוער וצעירים, המהווים את אחת האוכלוסיות החלשות בשוק העבודה. עבודה זמנית במשמרות, חוסר ידע וניסיון מביא לקושי רב בהתמודדות עם מצב מורכב מול המעסיקים. לכן, חג האחד במאי רלוונטי מאוד גם היום ונוגע כמעט לכל אדם בישראל ובעולם", מסבירים לנו מהסתדרות הנוער העובד והלומד.
"לשמחתנו, מעבר לציון החג, גם הנושא של התאגדויות של עובדים ועובדות נמצא בעלייה בעשור האחרון, גם בקרב בני נוער. יותר ויותר עובדים מעוניינים להתאגד ביחד, כדי לשמור על הזכויות ולשפר את תנאי העבודה, ולא לעמוד לבד מול המעסיקים. ההתאגדויות יוצרות חוויה טובה יותר גם לעובדים וגם למעסיקים, ואנחנו בתור הגוף שמייצג ומלווה את ההתאגדויות, עוזרים לגשר על בעיות של העובדים ולתת להם מענה בשיתוף פעולה הדוק עם ההנהלות".
כך, למשל מספרים לנו מהאיגוד המקצועי לנוער העובד והלומד, ברשתות פיצה האט ובורגראנץ' יש הסכם קיבוצי כאשר לכל סניף של הרשת יש מדריך או מדריכה מהנוער העובד והלומד, שמלווה את העובדים, עוזר להם בפתרון בעיות בעבודה ומסייע בארגון ערבי גיבוש, חגים ועוד. שיתוף הפעולה המצוין עם ההנהלות של הרשתות עושה טוב גם לעובדים ולרשת עצמה.
בני נוער – חשוב שתדעו את הזכויות שלכם בעבודה. בכל שאלה ובעיה בעבודה, אתם יכולים לפנות גם לנוער העובד והלומד: בטלפון 1121*, באינסטגרם, בפייסבוק, ובאתר.
בארגון כוח לעובדים מאוגדים היום כ-18,000 עובדות ועובדים ומיוצגים למעלה מ-30,000 עובדים. לפי הארגון, מאפיין מרכזי של העובדים והעובדים המאוגדים בו הוא היותם עובדים של מסגרות שהוגדרו בעבר כשירות ציבורי - וזכו למעמד של עובדי מדינה וגב של ועד עובדים - והיום, מוצאים עצמם כעובדים במסגרות מופרטות וכעובדי קבלן.
על פי ההערכות, בישראל היום עובדים כ-400,00 עובדי קבלן בשירות הציבורי, ובהם, מורות (כ-13% מהמורים בישראל הם מורי קבלן), עובדות סוציאליות, מדריכים ומדריכות, אנשי מחשוב, נהגי אוטובוס ועוד. המדינה סברה כי הפרטת המערכות הללו "תשחרר" אותה מניהול העובדים ומהתמודדות עם ועדי העובדים הנאבקים על תנאי העסקתם. מגמת ההתאגדות בכוח לעובדים של העובדים במסגרות המופרטות- חלקם הגדול עובדי קבלן- מבשרת כי העבודה המאורגנת עדיין כאן.
ד"ר עמי וטורי, מזכ"ל משותף לכוח לעובדים וממקימי הארגון, מוסיף: "מעמד העובדים בישראל, סובל משכר נמוך יחסית לתוצר שהוא מקיף, מריבוי העסקה קבלנית, העסקה ללא הכרה בזכויות סוציאליות במסווה של כאילו עצמאיים, 'פרילנסרים', מדינת רווחה שחוקה ופער גדול בין הכנסותיו לבין עלות צרכיו. התארגנות במסגרת ארגוני עובדים היא הכלי העיקרי לשינוי המצב ולניהול מאבק כנגד כל הרעות החולות הללו, שמקורן בשיטה החברתית כלכלית הנהוגה בישראל. בעשור האחרון יותר ויותר עובדים מתארגנים לרבות ב'כוח לעובדים', וזה להבדיל מהמפלגות בישראל, שרובן אדישות לצרכי מעמד העובדים, הוא המקור העיקרי לתקווה לעתיד טוב יותר".
איך יחגגו השנה את האחד במאי?
תנועת הנוער העובד והלומד חידשה את המסורת של ציון האחד במאי בישראל לפני כ-20 שנה, בתור יום חג של צדק חברתי, של מאבק בניצול של ילדים, בני נוער ומבוגרים בעבודה ושל חיזוק העבודה המאורגנת. מדי שנה קיימה התנועה תהלוכה צבעונית, אירוע גדול עם הופעות בת"א לבני נוער, וכן פעילות חינוכית והסברתית בכל הארץ בקרב בני נוער, להעלאת המודעות לזכויותיהם בעבודה. בשנה שעברה, בשיאו של הסגר הראשון, החליטו בתנועה להמשיך ולקיים את המסורת הזו, והופק כנס וירטואלי חגיגי ששודר ברשתות החברתיות וזכה לאלפי צפיות.
לאור השנה האחרונה, שהייתה מאתגרת מאוד עבור כל הישראלים ובמיוחד עבור כל מי שעובד או רוצה לעבוד, ועם הפתיחה המחודשת של המשק רק בחודשים האחרונים - הוחלט בנוער העובד והלומד לציין את החג על ידי יציאה לשטח ולהוקיר תודה עם פרח וברכה למאות ואלפי העובדים והעובדות שיוצאים כל יום לעבודה. "ציבור העובדים, מבוגרים וצעירים, תורמים בעשייה שלהם לחוסן הלאומי, החברתי והכלכלי של מדינת ישראל. אלפי חניכי התנועה יצאו למאות מקומות עבודה בערים השונות ברחבי הארץ ויגידו להם תודה", מציינים בנוער העובד והלומד.