עוד במשרד האוצר עסוקים בשאלה מה עושים עם עודפי הכנסות לא מתוכננים בסדר גודל של 10 מיליארד שקל, בסוף השבוע ניתנה לכך תשובה בוועידה השנתית של הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית בוושינגטון — שתקפה עבור כל המדינות שבהן הפערים החברתיים התרחבו בשלושת העשורים האחרונים: יש לצמצם את האי־שוויון.

ישראל היא אחת המדינות המובילות בפערים הכלכליים, שנפערו בה מאז שנות ה–80, ואינה שונה ממרבית מדינות המערב שחוו תופעה דומה, למעט העובדה שאצלנו הפערים גדלו בשיעור חד במיוחד.

קרן המטבע הציעה לבצע שלושה צעדים: לבנות מערכות מס פרוגרסיביות יותר — כלומר לקחת יותר מהעשירים; להנהיג הכנסה בסיסית אוניברסלית לכל — כלומר לתת יותר לעניים; ולהשקיע בנגישות של שירותי חינוך ובריאות — כלומר לוודא שגם האוכלוסיות החלשות נהנות מבריאות ומחינוך טובים, שיכולים לחלץ מעוני.

הקצאת מיליון שעות להכשרת עובדים

נושא האי־שוויון מעסיק מאוד את הבנק העולמי וקרן המטבע, והשנה הוא עלה בצורה בולטת בדיונים בוועידה, דווקא משום שהכלכלה העולמית מתאוששת ונראית טוב יותר מבשנים הקודמות. בקרן ובבנק העולמי למודי אכזבות מכך שתיאוריית החלחול של הצמיחה אינה עובדת, והדבר ניכר בפערים הגדולים שנפתחו בשלושת העשורים האחרונים ברוב המדינות המפותחות. הסיבה ברורה: הצמיחה היא מוּטת טכנולוגיה והשכלה, ומי שאינו נהנה מזה ומזה — נותר מאחור.

החשש כיום אף גדול יותר, משום שהטכנולוגיה מערערת ומחסלת תעשיות שלמות ומסכנת את פרנסתם של עשרות מיליוני אנשים. קחו למשל את חזון המכונית האוטונומית. הוא אמנם עדיין רחוק, אבל אם יתממש — מה יהיה עם מקומות העבודה של עשרות מיליוני האנשים בעולם שמתפרנסים מנהיגה? וזה אינו הענף היחיד שמאוים.

יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד, סיפקה בסוף השבוע בוועידה שני נתונים מעניינים העולים ממחקרים וסקרים. הראשון הוא תחזית ש–90% מהמשרות העתידיות של מי שכיום הם ילדים, כלל אינן קימות היום. השני הוא ש–26% מהעובדים בארה"ב סבורים שהמשרה שלהם תיעלם בעתיד.

זה מעורר שאלות על עתיד שוק העבודה, ובעיקר את השאלה איך ניתן להיערך לעתיד שאינו ידוע. חברות הטכנולוגיה הגדולות מואשמות לא פעם בחיסול תעשיות ותיקות יותר ומקומות עבודה. ההתקדמות הדרמטית בתחומי הבינה המלאכותית, הרובוטיקה והאוטומציה משנה מקצועות ומייתרת את חלקם. מנגד, צצים מקצועות חדשים, אך כאלה שמחייבים הכשרה מתאימה. גוגל, למשל, מתכוונת להשקיע מיליארד דולר בשיפור המיומנויות הדיגיטליות של האמריקאים, וגם תקצה לכך מיליון שעות עבודה של עובדיה בהדרכות והכשרות. ההכשרות ימוקדו בתחומים כמו כתיבת קוד (תוכנה) ועבודה ברשתות חברתיות. האם הסיבה לכך היא רגשות אשם מצדה של גוגל על ההרס שהיא וחברות טכנולוגיה אחרות זורעות בשוק העבודה? המגזין הטכנולוגי של MIT, שפירסם את היוזמה, יותר מרמז שזה אכן המצב.

בבריטניה, היוזמה להטיל את מימון ההכשרה המקצועית על המגזר העסקי הגיעה דווקא מהממשלה, שהעבירה באפריל חוק המחייב מעסיקים שמשלמים שכר ב–3 מיליון ליש"ט ומעלה בשנה, לשלם היטל שנועד לממן הכשרות מקצועיות. המס משולם לקרן מיוחדת שבה נצבר הכסף, וממנה ממנים הכשרות מקצועיות.