הרגשתם פעם מותשים בטירוף אחרי שחזרתם מחופשה? ולא בגלל שרבתם עם הילדים כל הדרך לכרתים, אלא כי הסתובבתם על החוף ואכלתם סלט יווני וכל הזמן רק חשבתם על כמות העבודה המטורפת שמחכה לכם כשתחזרו. עכשיו טוענים צמד כותבים בשם ניל פרישה ושאשאנק ניג'ם, שכתבו מאמר בנושא להרווארד ביזנס ריוויו, שמערכת החופשות של עולם העבודה המודרני מקולקלות לחלוטין - הן פשוט לא עובדות.
החופשה הקלאסית, זאת שאתם מקבלים מדי שנה מהמעסיק שלכם בהייטק, או במשרד עורכי הדין או בכל חברה אחרת, הולכת ככה: יש לכם מספר ימי חופש בשנה (בארה"ב זה לרוב שבועיים-שלושה, בארץ זה יכול להיות פחות וגם יותר, כאשר חוק שעבר בשנה שעברה קובע מינימום של 12 ימים בשנה). רוב העובדים ינסו לדחוס באופן נואש כמויות עתק של עבודה לפני החופשה, כדי שהם בכלל יצליחו להתחיל לחשוב על לעזוב את המשרד. ועד שאנחנו מצליחים כבר להפעיל את המענה האוטומטי של המייל ולכבות את המחשב בעבודה, אנחנו כבר בלחץ אטומי, בטח כשברור מה יחכה לנו כשנחזור. מדובר בסיוט, טוענים פרישה וניג'ם.
עבור רובנו זה כמעט בלתי אפשרי להשתמש בחופשה מהעבודה כדי למלא את המצברים. אז לא פלא שהעדרויות חוזרות ונשנות (מונח המכונה Absenteeism) הן בעיה גוברת של הרבה חברות, כשעובדים לוקחים המוני ימי מחלה מכל מיני סיבות. בבריטניה טוענת מחלקת העבודה והפנסיות של הממשלה שהתופעה הזו עולה לכלכלת המדינה יותר מ-100 מיליארד פאונד בשנה. החברות עצמן מפסידות אלפי דולרים על כל עובד מדי שנה, וזה כמובן מחמיר בארה"ב, שהיא המדינה היחידה בין 21 המדינות העשירות בעולם שלא מחייבת מעסיקים להציע חופשה בתשלום לעובדיה. הנה מפה של ימי החופשה שהמדינה חייבת מעסיקים לתת לפי מדינות.
על פי הכותבים, אפילו אם נקבל עוד ימי חופשה בתשלום, סביר להניח שהמצב לא ממש ישתפר. מחקר מטעם חברת ניתוח שווקים בשם GFK מצא שלמעלה מ-40% מהאמריקאים לא מתכננים לנצל את כל ימי החופשה שלהם.
הסתמסת עם המשרד? נוריד לך מהמשכורת
אז מה הגישה הנכונה לבעיה הזאת? חברות כמו adobe, נטפליקס או טוויטר, שהמדיניות שלהן היא שהעובדים יכולים לקחת כמה חופשה שהם רוצים מתי שהם רוצים? הגישה הפרוגרסיבית הזאת נשמעת כמו חלום, נכון? אבל מתברר שגם היא מקולקלת. בפועל במקומות עבודה שנותנים ימי חופשה בלתי מוגבלים נוצרת מנטליות של לוחמים שלא עוזבים את המשמרת, לחץ חברתי מקולגות ואיתותים לא מילוליים שאומרים שאם אתה לא בעבודה, כנראה שאתה חפפן.
"אנשים מהססים לקחת חופשה כי הם לא רוצים להיראות כמו האנשים האלה שלוקחים המון ימי חופש", מסביר מתיאס מאייר, מנכ"ל חברת טק גרמנית בבלוג פוסט. "זה מרוץ לתחתית במקום מרוץ לקראת צוות עובדים נינוח ושמח". בפועל אף עובד לא יקח חופש של כמה שבועות אחרי החתונה שלו כדי לטייל בסבבה בדרום אמריקה, כי אף אחת הקולגות שלו לא אורז מוצ'ילה. כמובן שגם היעדים של העבודה והדדליינים תובעניים מאוד. ואף אחד לא רוצה לאכזב את הצוות, אז החלום לעלות על המצ'ו פיצ'ו נשאר על המדף.
הפתרון, כך על פי פרישה וניג'ם, הוא בדמות חופשות חובה מתוכננות מראש. הם מציעים גישה חדשה לחלוטין לחופשות בתשלום, וגורסים שמחקר ראשוני טוען שהיא גם הרבה יותר יעילה. מה יקרה אם נכריח אנשים לקחת שבוע חופש אחרי כל 7 שבועות של עבודה? זאת השאלה שפרישה התחבט בה עם ניג'ם, מנכ"ל חברת אסטרטגיה גלובלית המונה 10 אנשים בסך הכל. הרעיון הוא שהחופשה היא עד כדי כך כפויה, שהשניים החליטו שאם עובד יתקשר עם החברה - במייל או בוואטספ או בכל דרך אחרת - במהלך החופשה, הוא לא יקבל עליה תשלום. וסביר להניח שיש עובדים שהיו נופלים בזה בקלות.
השניים ניסו לבנות מודל של ענישה כשמישהו עובד כשהוא לא אמור, על מנת לבסס נורמה של התנתקות מהמשרד. מצד שני, אין לעובד גם יכולת להחליט מתי הוא יוצא לחופש. זה אולי חיסרון, אבל היתרונות עולים על החסרון הזה, לטענתם, שכן הצוות והלקוחות של החברה יידעו הרבה זמן מראש מתי עובד לא יהיה, ומאחר שכולם עושים את זה אין דיוק, אין עבודת ניירת או תחושת אשמה מצד העובדים.
הניסוי של השיטה עבד. אחרי 12 שבועות של ניסוי על החברה של ניג'ם, המנהלים מילאו דוחות של יעילות, יצירתיות ורמות השמחה לפני ואחרי החופשה הכפויה. מה מצאנו? היצירתיות עלתה ב-33 אחוז, השמחה במקום העבודה קפצה ב-25 אחוז והיעילות עלתה ב-13 אחוז. העובדים עצמם כתבו פוסטים בבלוגים שלהם על החוויה המעולה, ומה הם עשו בזמן שלהם, וניכר שהם אשכרה ניצלו אותו כדי לעשות דברים שהם חלמו לעשות. להוריד אותם מהמדף למציאות.
נכון, הקונספט הזה לא נוסה עדיין על חברה גדולה אבל עדיין - האם משהו כל כך פשוט לא יכול לעבוד בארגון גדול? מדובר במחקר בחיתוליו, אבל הוא מאשר משהו מאוד ברור: מערכות החופשה שלנו מקולקלות ולא עושות את מה שהן אמורות לעשות. אם אתם מגיעים סחוטים למשרד אחרי חופשה, זה אומר שהיא ממש לא השיגה את מטרתה, שלא פיניתם מקום יצירתי, שלא היה לכם פשוט זמן לשבת ולא לעשות כלום, לא לחשוב, כדי שהמוח ינוח באמת. השניים חותמים את המאמר בקריאה לתאגידים לתקן את מערכת החופשות שלהם - ככה הם יעשו עבודה יותר טובה וחשובה ויעילה לאורך זמן.