מחקר חדש של אוניברסיטת קופנהאגן מגלה תופעה מדהימה ומדאיגה: כמעט 60% מהעובדים במקצועות הרפואה, ההוראה, העובדה סוציאלית והאבטחה לוקים במחלות לב וכלי דם בעקבות לחץ נפשי קשה שהם חווים בעבודתם.

גם ציבור העובדים בישראל אינו חף מלחץ נפשי הנגרם בסביבת העבודה. לכאן נכנס חוק ביטוח לאומי, שמטרתו היא בין היתר לשמר את רמת חייו של כל עובד בישראל, במקרה של תאונה שהתרחשה בזמן עבודתו או בשל מחלה הקשורה למקצוע בו הוא עובד. כלל ציבור העובדים בישראל (למעט עובדי משרד הבטחון המבוטחים בחוק נפרד), מכוסים תחת ענף נפגעי עבודה בביטוח לאומי. אך מתי החוק מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה, והאם לחץ יוכל להיות מוכר כגורם לפגיעה בעבודה?

ביקשנו מעו"ד עמיקם חרל"פ, מומחה לתביעות נזיקין, תאונות עבודה ורשלנות רפואית, העומד בראש משרד עמיקם חרל"פ ושות', לבנות עבורנו מדריך שיבהיר מה מהם הזכויות שלנו במקרי פגיעה בעבודה:

מהי תאונת עבודה?

תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיקו, ולעובד עצמאי היא מוגדרת תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו. תאונת עבודה במינוח הקלאסי מתחלקת לשניים:

א. תאונה הנראית לעין - תאונה במובן הקלאסי כגון תאונת דרכים, נפילה וכו'.

ב. תאונה שלא נראית בעין – כזו שלא ניתן לזהות אותה במבט בלבד. לדוגמא: התקף לב המתרחש בזמן אירוע חריג בעבודה.

האם התאונה צריכה להתקיים תוך כדי העבודה עצמה, כדי שתיחשב תאונת עבודה?

כן, במקרים מסוימים: תאונה מוגדרת כתאונת עבודה אם אירעה בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה, או שהתאונה אירעה בסביבתו הקרובה ביותר של העובד תוך ניסיון להציל גוף או רכוש, או שהתאונה אירעה במהלך הפסקה מאושרת של העובד, בדרך להפסקת צהריים וכדומה.

מהי מחלת מקצוע?

מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה בחוק, והעובד חלה בה עקב עבודתו אצל מעביד, ובמקרה של עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו. למעשה החוק מגדיר שורה של מחלות אשר מופיעות בעיסוק ספציפי, במקצועות בהם המחלה עשויה להיות מוכרת כ- מחלת מקצוע". למשל: עובד שבמסגרת עבודתו חשוף לעבודה עם חומר מסוג "ברום", ונגרמה לו הרעלת ברום, עשוי להיות מוכר כנפגע עבודה. גם עובדי בית חולים, אשר באים במגע עם הפרשה של חולה ונדבקו במחלה מדבקת כגון צהבת, מחלתם תוכר כ-"מחלת מקצוע".

האם לחץ נפשי יכול להיות מוכר כתאונת עבודה?

לחץ נפשי המביא לאירועים לבביים יכול להיחשב כתאונת עבודה, כאשר אפשר לאמת קשר ישיר בין אירוע חריג בעבודה ואירוע לבבי. האימות נעשה גם על ידי הצוות הרפואי וגם בבירור מעשיו של העובד בשעות שלפני האירוע. בישראל אירוע לבבי אינו יכול להיחשב מחלת מקצוע אך בהינתן הנסיבות בעבודה שהביאו להתרחשותו, הוא יוכל להיחשב תאונת עבודה.

מהי מיקרוטראומה?

פסיקת בתי המשפט הכירה בצורה נוספת של פגיעה בעבודה בשם "מיקרוטראומה". מדובר בסדרה של פגיעות זעירות, הקורות לאורך זמן, וכל אחת מהתאונות היא מעין תאונה קטנה, כאשר אין צורך להצביע במדויק על כל תאונה ותאונה, אך נדרשת תחימה של זמן מסוים. כמובן על התאונות להיות קשורות לעיסוקו של העובד המבוטח ובהתמלא כל התנאים.

נפגעתי בתאונת עבודה, מה עליי לעשות?

כאשר מגיעים לקבלת טיפול רפואי בדרך כלל המוסד הרפואי שואל אם התאונה אירעה בזמן עבודה, בדרך לעבודה או ממנה. יש להדגיש זאת בפני הצוות הרפואי, על מנת למנוע אי נעימות בעתיד ולתאר את הסיבה המדויקת ממנה נפגעת.

לאחר קבלת הטיפול הרפואי הראשוני יש להודיע למעסיק ולהחתים אותו על טופס ייעודי – ב.ל 250 מצ"ב. לאחר מכן יש לפנות לביטוח לאומי ולמלא טפסים ייעודים להכרה בתאונה כתאונת עבודה – ב.ל 211 מצ"ב.

בחודשים הסמוכים לפגיעה ובאישור גורם רפואי, ניתן לקבל דרך ביטוח לאומי "דמי פגיעה" למשך תקופה מקסימאלית של 91 ימים. מדובר בפיצוי שהוא מעין "אי כושר עבודה" ומהווה 75% מהשכר המדווח של העובד בשלושה החודשים שקדמו לפגיעה. 

בתום תקופה זאת, יש להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות בצירוף התיעוד הרפואי. בהליך זה המוסד לביטוח לאומי בודק את העובד על ידי רופאים מומחים בתחום הפגיעה, ולמעשה קובע את נכותו הרפואית הזמנית או הצמיתה.

חשוב לציין שאת התביעה לביטוח לאומי יש להגיש במהלך השנה הראשונה שלאחר הפגיעה. אי הגשת התביעה בזמן עשויה לגרור סנקציה של הפסד זכויות (הפסד חלק או מלא של הפיצוי הכספי).

מהי "תקנה 15"?

עו"ד עמיקם חרל"פ
עו"ד עמיקם חרל"פ
מטרת "תקנה 15" היא להעלות את דרגת הנכות הרפואית, על מנת שתשקף ככל שניתן את הנכות התפקודית שנגרמה לעובד. למשל, פגיעה בכף יד ימין לאדם שעיסוקו פסנתרן עשויה להיות בעלת משמעות כבדה יותר מאדם שמקצועו במענה טלפוני.

נפגעתי בתאונת עבודה, קיבלתי פיצוי ומצבי הרפואי החמיר, מה עליי לעשות?

מכיוון שמדובר בחוק סוציאלי שמטרתו לשמר את רמת חיו של העובד, במידה והנפגע סיים את תביעתו מול המוסד לביטוח לאומי ומצבו הרפואי החמיר, הוא יכול להגיש "תביעה להחמרת מצב". משמעות התביעה היא שביטוח לאומי מתבקש לדון מחדש במצבו הרפואי של הנפגע, ובמידה וייקבע כי מצבו הרפואי הוחמר, נכותו הצמיתה תגדל וכך גם הפיצוי בהתאם.