לנהל משפחה מוצלחת זו משימה לא קלה בכלל, צריך לעבוד, ותוך כדי גם לדאוג לחינוך, לא לשכוח הווי וגם לכלכל את כולם בכבוד. אבל מה קורה כשהתא המשפחתי הזה פורץ למסגרת העבודה, ובמקום שהעבודה תספק מקום מפלט היא מהווה המשך ישיר לכל הדברים המתנהלים בבית? תופעת העסקים המשפחתיים הפכה להיות מגמה מאוד מקובלת בעולם, ואפילו במחוזותינו. בישראל ובארה"ב כ-40% מהחברות הציבוריות הן חברות המנוהלות על ידי משפחות, והן מספקות למעלה מ-50 אחוז מהתוצר הלאומי.

למרות שלפעמים נראה לנו שרק תאגידי ענק שולטים בשוק, המספרים מוכיחים על מקומם הדומיננטי של עסקים משפחתיים בכלכלה המקומית והכלל עולמית. עסקים משפחתיים הפכו להיות דבר כל כך נפוץ שאפילו באקדמיה הקצו לו לימודים ייחודיים. באוניברסיטאות כמו הרווארד וקלוג האמריקאיות ואפילו באוניברסיטת תל אביב, החלו לצמוח תכניות לימוד על עסקים משפחתיים. בתכנית הלימודים שלהם ניתן ללמוד על האתגרים איתם מתמודדים עסקים משפחתיים, ומה הם צריכים כדי להצליח. אין ספק שלנהל עסק משפחתי שמצליח לא להוציא את כולם מהכלים, זה דבר שצריך ללמוד ולחקור כל הזמן.

המודעות לקשיים ולדילמות בתחום העסק המשפחתי הוא תחום יחסית חדש, אולם ישנם אנשי מקצוע שבוחנים ועוסקים בו כבר שנים. ד"ר תמר מילוא, בעלת חברת "דורות - עסקים משפחתיים", נמצאת כבר 20 שנים בתחום ומספרת שבתחילת הדרך הגיעו אליה בעיקר משפחות שנקלעו למשבר אך היום משפחות מגיעות על מנת לתכנן את העסקים בצורה מקצועית ולהימנע משיבושים מיותרים.

עוד בלימודים וקריירה:

באילו אתגרים נתקלות משפחות שמנהלות יחד עסק?
"צריך להתאים את התפקיד לנפשות הפועלות, או להתאים את הכישרון של בן המשפחה לתפקידים הנחוצים לעסק", מסבירה ד"ר מילוא. "אחת הדילמות הנפוצות היא שחלק מבני המשפחה עובדים בעסק והשאר לא, זה מייצר בלבול לגבי הזכויות והחובות של שני הצדדים, והפירות של העסק. לעיתים כשהילדים נכנסים לעסק, זה מייצר מתחים, בעל העסק נקרע בין נאמנות לשותף שאינו בן משפחה, לבין הילדים. בנוסף, צריך לבחון, עד כמה העסק גדל בקצב של צרכי המשפחה. כשלילדים יש תא משפחתי משלהם, האם העסק מספיק גדול בשביל לפרנס את כל המשפחות הללו? "

מה היתרונות של עסקים משפחתיים?
"לרוב הדור הראשון מחויב יותר והדור השני זה עניין של הכשרה נכונה של הילדים, וההבחנה שבן המשפחה מתאים לתפקיד שלו, לא רק בגלל שהוא הבן שלי. עסקים מצליחים הם בסופו של דבר מוטי ערכים, לחלק מהמשפחות יש מסר ערכי והן מביאות אותו גם להתנהלות העסקית, כמו לעשות עסקים בהוגנות, ולא לנצל עובדים, לעודד נאמנות למשפחה. יתרון נוסף של עסקים משפחתיים הוא עובדים נאמנים, ותחלופה נמוכה של עובדים גם אם הם לא בני משפחה".

ד"ר מילוא מציינת שלושה יתרונות מרכזיים:
יתרון כלכלי – בעיקר בשלב ההתחלתי, משום שכל המשפחה מגויסים ועובדים בשביל המשימה, בין אם משלמים לכל בני הבית שעובדים או לא. בנוסף, בשלב הראשוני, אפשר לחסוך ולעבוד מהבית ולא מהמשרד.
אמון – נושא זה לא יסולא בפז, בעסק משפחתי קטן הסיכוי למעילות ולאי נאמנויות קטן משמעותית עד לא קיים.
מחויבות – איכות המוצר והשירות ללקוח הם ראשונים במעלה כי שם המשפחה שלך נמצא שם.

משפחה עושה קידוש (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
לוקחים את העבודה הביתה ואת הבית לעבודה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

ומה הם החסרונות?
"הסכנה הגדולה של עסק משפחתי היא שהוא נסגר בתוך עצמו וקצת קופא על השמרים", טוענת ד"ר מילוא, "המשפחה יכולה להיסגר לשינויים הטכנולוגיים, ללמידה מבחוץ, והעסק הופך להיות מיושן ושמרני. גם כאשר בן המשפחה הוא מנכ"ל במשך 30 שנה, קרוב לוודאי שדברים יתקבעו ולא יתפתחו עם הזמן. יש משפחות שמקפידות לצאת להשתלמויות ולכנסים, לשלוח בני משפחה לעבוד בחוץ תקופה מסוימת או ללמוד בחוץ, ואז ניתן למנוע את הניוון הזה, אבל הסכנה עדיין קיימת".

"חיסרון נוסף הוא שהעסק הופך להיות הפרה החולבת של כל המשפחה, זה מכביד על העסק וזה לא מקצועי. חייבים לתת לפרה את התנאים הכי טובים, כדי שהיא תוכל לייצר חלב. למשפחה יש נטייה גדולה יותר לא לטפל נכון בפרה, לדוגמא הם יכניסו את הילדים לעסקים לא בגלל שהעסק צריך, אלא כדי לספק תעסוקה לילדים". בנוסף לאלה מצביעה ד"ר מילוא על סכסוכים משפחתיים כסכנה הכי גדולה שמאיימת על העסק. "אם אתה לא מגדיר את כללי ההתנהלות: איך מושכים משכורות, מי הבעלים, איך קובעים תפקידים, ומה קורה במקרה שמישהו מת או נפצע, יש סכנה שיתפתח סכסוך וזה מוקש מספר אחד של עסקים משפחתיים".

מה נדרש מעסק משפחתי כדי להצליח?
"בכל דור צריך שתהיה מחויבות ובחירה בעסק המשפחתי: לקיחת ערבויות אישיות, השקעה, התחדשות במוצרים, בטכנולוגיות חדשות או בצורת ניהול חדשה. אי אפשר להסיק שמה שהצליח בדור הקודם יצליח גם הפעם. דרושים יחסים טובים, יכולות ניהוליות, ושבעלי העסק יהיו אחראיים ומעורבים", מוסיפה ד"ר תמר מילוא.  

החליטו לפרק את החבילה אבל לא את העסק

סיפורה של משפחת צ'מני מפתח תקווה, המחזיקה מפעל לתעשיית קפיצים כבר 6.5 שנים בשם מידלספרינג, הוא דוגמה טובה למשפחה הסוחבת איתה בכל יום לעבודה את המשקעים של התא המשפחתי. איציק (48) הוא המנכ"ל, ענת (46), גרושתו, מבקרת האיכות והפקידה של המפעל, ובנם שי (23) הוא פועל ייצור. "עבדנו כל השנים ביחד. כשהיינו נשואים היו לנו המון ריבים וויכוחים על העסק, והיום אנחנו עדיין רבים, אבל פחות", מספרת ענת, "כשהילדים היו קטנים איציק היה עובד עד מאוחר וגם מהבית אם צריך, ואילו אני תמיד עבדתי עד אחת כדי להיות עם ארבעת הילדים וכדי שלא נשלם הוצאות מיותרות לצהרונים. עכשיו כשאנחנו גרושים, המשכורת שלי היא לפי שעות עבודה, אני עובדת עד 16:00 ובניגוד לעבר, גם איציק נשאר עם הילדים כשהם חולים".

גבר ואישה בשחור רבים והיא חונקת אותו (צילום: אור גץ, istockphoto)
סכסוכים משפחתיים זו הסכנה הכי גדולה שמאיימת על העסק | צילום: אור גץ, istockphoto


ענת מספרת שבזמן הנישואים, לא נעשתה הפרדה בין העסק לבית, "כשהיינו בערב בבית זה היה הזמן שלנו לדבר. דווקא הדיבור על העבודה הסיט את המתחים והנושאים הרגילים של היום יום. בעבר הייתי נעלבת ונפגעת בגלל שאיציק היה מבקר אותי על דרך העבודה שלי, וזה היה מייצר ריבים. איציק הוא הבוס והמילה האחרונה היא שלו ושל השותף, אבל אנחנו מדברים הרבה ומגיעים להחלטות איך לנהל את הייצור, אחרי הכול, זה עסק קטן".
 
התפנית הגיעה לאחר שענת יצאה מהארון, ובני הזוג החליטו להתגרש בידידות, היא התלבטה אם להמשיך לעבוד יחד בעסק המשפחתי והייתה תחושה שהגירושים והעסק התערבבו יחד. "איציק רצה שאמשיך לעבוד בעסק אבל היינו רבים על הגירושים בדרך לעבודה. איציק חשש שאקח לו חצי מהעסק, אבל זה חלום חייו והחלטתי שאני לא נוגעת בעסק שלו. כולם מסביבי אמרו שהשתגעתי, אבל אני שלמה עם ההחלטה. אם אני אקח חצי מהעסק, היינו מגיעים לפשיטת רגל ומי שיינזק בסוף הם הילדים". 

איציק מסביר שהעבודה המשותפת עם בני המשפחה עזרה לעסק בגלל האינטרס המשותף של כולם לכך שיצליח, והמחויבות והאמביציה שזה ייצר בעקבות זאת. "העבודה המשותפת עזרה לנו מאוד בחיי היומיום כמשפחה, בעיקר בתקופה שהילדים היו קטנים והבנתי שאני יכול לשחרר אותה מתי שצריך. אבל מצד שני זה היה יכול גם לפגוע בנו, בעיקר בגלל שבני המשפחה מרשים לעצמם לצאת ולבוא מתי שהם רוצים, יותר מאשר עובדים אחרים".

איציק מספר שרוב הזמן הצליח לעשות את ההפרדה בין תפקידו כבוס לבין בן הזוג או הגרוש של ענת. "לפעמים קשה להפריד, גם בשיא המשבר שלנו המשכנו לעבוד יחד. האינטרס שלי היה שהיא תמשיך לעבוד ולהתפרנס, זה שומר על קשר טוב בינינו וגם אם אני כועס בעבודה, היא יודעת שזה לא אישי". 

  >>מתלבטים מה ללמוד? המומחים שלנו מחכים לייעץ לכם בחינם>>