הקיץ בשיאו ובעוד עבור רבים מאתנו היא נחשבת לעונה האולטימטיבית לנופש, לרגיעה ולהרבה בטן-גב, יש מי שלמדו להפוך דווקא אותה לתקופת עבודה אינטנסיבית ומצאו בה הזדמנות כלכלית ונפשית לעסוק בג'וב מפתיע, מעניין ובעיקר – שונה ב-180 מעלות מהתחום בו הם עוסקים במהלך השנה כולה. ובימינו, כשהאויב הכי גדול של המוטיבציה בעבודה הוא השגרה היומיומית – מדובר בלא פחות מסטארט-אפ.

עד לפני שנה, הקיץ של יעל גרון-עודד (30) היה בקצב אחר לגמרי. בעוד העיסוק הקבוע שלה במהלך השנה היה מערכות מידע בחברה גדולה, גרון-עודד הייתה אומרת צ'או ביולי-אוגוסט לעבודה הממוזגת במשרד מול המסך והולכת לנפח בלונים, לאפר ולקפוץ עם ילדים במסגרת קייטנות לילדי עובדים - אותן הקימה מאפס בעצמה.

"למעשה, גם במערכות מידע וגם בקייטנות והפקות אירועים יש לי ותק של בערך תשע-עשר שנים", היא מספרת, "מלכתחילה הלכתי לעבוד במערכות מידע כי ידעתי שזה מקצוע מבוקש ונחשק ושיש בזה הזדמנות כלכלית טובה, אבל במקביל לאהבה שלי לתחום ולמוטיבציה להצליח בו – היה לי תמיד חלום להרים קייטנות ולעבוד עם ילדים. כל הזמן היו לי מחשבות בראש והייתי אוספת רעיונות במשך הזמן, לפעמים אפילו בדרך לעבודה במערכות המשרדית".

"מקום העבודה שחרר אותי לעסוק במה שהלב הוביל אותי"

בסופו של דבר גרון-עודד החליטה שהיא חייבת לעשות עם זה משהו, והלכה על זה ביג טיים. "מההתחלה ידעתי שאני לא אעשה משהו קטן שלא ישתלם לי כשאני לוקחת הפסקה מהעבודה השגרתית שלי", היא משחזרת, "ידעתי שאני רוצה להרים רשת קייטנות, להדריך את המדריכים, להוציא ערכות יצירה לילדים במפעל וממש לעשות את זה בגדול".

יעל גרון-עודד - פעם בהייטק, היום מפיקה אירועים וקי (צילום: טין טין אירועים והפקות)
אין ספק שיש לה חיוך של מישהי שמרוצה מהקריירה שבה בחרה | צילום: טין טין אירועים והפקות

גרון-עודד הודיעה מראש למקום עבודתה הקבוע שבחודשים יולי-אוגוסט היא בקושי תגיע למשרד. "התברכתי במקום עבודה סופר מתגמל, מבין ומעריך, ששחרר אותי לעסוק בקיץ במה שהלב שלי הוביל אותי לעשות", היא אומרת, "הקמתי את 'טין-טין הפקות ואירועים', חברה להפקת אירועים וקייטנות ילדי עובדים לחברות מהגדולות במשק כמו שטראוס, ישראכרט, אלטושלר שחם, טבע ועוד.  כמובן שגם במהלך השנה היה יוצא לי להפיק אירועים חד פעמיים, אבל זה לא גרם לי להפסיק את העבודה הקבועה".

איך היו התגובות להחלטה שלך?

"קיבלתי הרבה תגובות מצחיקות מאנשים ששמעו את הסיפור שלי. אפשר לומר שאני עוף מוזר, כי הרבה פעמים אנשים מתחום ההייטק והמחשבים מאוד מוכוונים למשהו מסוים, הם לא היו רגילים לאנשים שעושים משהו שונה לחלוטין – אני יכולה גם לשבת במשרד ולפתור תקלות וגם להפעיל ילדים וליהנות מזה", היא מספרת, "לרוב כשאנשים שומעים על זה, הם מיד תוהים איך העבודה מאפשרת לי את זה ואיך אני מצליחה לעשות את הכל ביחד".

ההצלחה של חברת ההפקות של גרון-עודד גרמה לה להפחית את אחוזי המשרה במהלך השנה בהדרגה, עד שבשנה האחרונה היא החליטה לעבור לעבוד באופן מלא בתחום ההפקות. "אני שמחה שהייתה לי את ההזדמנות לעשות את הדברים שאני אוהבת וטובה בהם, גם אם הם שונים מאוד אחד מהשני. גם לעובדה שהייתי שכירה יש חלק בגעגוע. כרגע החלטתי שאני רוצה ונמשכת יותר לעסוק בתחום ההפקות, אבל לא שוכחת מאיפה התחלתי. לא סתם היה לי כל כך קשה להיפרד ולוותר על תחום מערכות המידע".

שני צדדים של אותו מטבע

ואם השילוב בין עולם מערכות המידע לבין קייטנות לילדים נשמע לכם מפתיע, חכו שתשמעו את הסיפור של נועם פלד (27), סטודנטית שנה רביעית לסיעוד שעובדת כבר שלוש שנים במרפאה של מאוחדת לילדי עובדים זרים ופליטים בדרום תל-אביב, אך למעשה כבר חמש שנים בעונת הקיץ היא לוקחת את המשרוקית ועולה לסוכת המציל בפארק המים "שפיים".

כשאני שואלת את פלד איך זה לעבוד בשתי עבודות כל כך שונות, היא לא מבינה את הפליאה: "בסופו של דבר העבודות לא באמת כל כך שונות, נכון שאני עושה דברים אחרים, אבל בסופו של דבר יש בסיס ממש זהה שהוא הצלה וטיפול בחיי אדם".

הסיפור של פלד, בניגוד לזה של גרון-עודד, התחיל דווקא הפוך; פלד הייתה מצילה במסגרת שירותה הצבאי, ואחריו המשיכה לעסוק בתחום ולעבוד כמצילה בפארק המים "שפיים". אלא שכשהגיע השלב לבחור מקצוע "של גדולים" היא החליטה ללמוד סיעוד, בשאיפה להיות אחות מיילדת. במשך הזמן פלד ביקשה לעבוד במרפאת "לב פלורנטין" בתל אביב, והצטרפה לצוות המטפל בילדי פליטים, זרים וגם ישראלים, אך עדיין לא רצתה לוותר על ההצלה שהיא כל כך אוהבת.

נועם פלד בעבודתה כאחות במרפאת פליטים (צילום: נועם פלד)
נועם בעוד יום עבודה שגרתי במרפאה לילדי עובדים זרים ופליטים | צילום: נועם פלד

"בשתי העבודות יש לי אחריות רבה, דריכות מלאה, תשומת לב ועבודה עם אנשים", היא מסבירה, "מרמת הטיפול בחולה ועד לשיחה עם הורים שהגיעו לנפוש עם ילדיהם בפארק. הכל מתבסס על תקשורת בין-אישית. אני רואה בעיסוקים השונים שלי דווקא יתרון. הידע שרכשתי בלימודים עוזר לי גם לתפעל יותר נכון פציעות וטביעות במהלך ההצלה ולהתמודד בשטח ברמה גבוהה יותר".

את ממליצה לאחרים לעשות כמוך?

"קודם כל, אני ממליצה מאוד על תחומים שמתעסקים בחיי אדם והצלתם. יש הרבה אנשים שמפחדים מזה, אבל הסיפוק שמקבלים מזה הוא שווה את הכל. מעבר לזה, אני גם חושבת שזה טוב לשלב ולא לוותר על דברים שאוהבים. אני נהנית מהשינוי והוא מכניס אותי לאווירה אחרת. בסופו של דבר מדובר בשני צדדים של אותו מטבע - הצלת חיי אדם, אבל אין ספק שיש הבדל בין השגרה של המרפאה לבין הבריכה, שהיא מקום שבאים לעשות בו כיף וליהנות. הסביבה שלי מאוד מפרגנת ותומכת בזה בסך הכל, ההורים שלי קוראים לי המלאך השומר", היא מסכמת בחיוך צנוע.

נועם פלד בעבודתה כמצילה בפארק מים (צילום: נועם פלד)
וככה היא נראית בחודשי הקיץ: מצילה בפארק מים | צילום: נועם פלד

"בחודשי השיקום החלטתי לשנות המון מחיי"

מי שעוד הפנים את היתרון של עבודות הקיץ לצד העבודה הקבועה הוא בן סיילס (32) מחולון, שבמהלך השנה עובד כעוזר הוראה ומלווה בהסעות לילדים בחינוך מיוחד על הספקטרום האוטיסטי, ובקיץ הוא עולה על מטוס ועובד כמדריך טיולים בחו"ל.

"כבר שמונה שנים שאני עובד עם ילדים מטעם עיריית חולון, אבל מעבר לתחושת השליחות שהייתה לי מהמשרה, הבנתי שאני לא יכול להמשיך ככה עוד הרבה זמן", מספר סיילס איך הכל התחיל, "השכר לא סיפק אותי וחששתי שמנהל הבנק עומד להתקשר אליי כל רגע. בנוסף, עברתי לפני כמה שנים ניתוח שנכשל וכמעט מצאתי את מותי. בחודשי השיקום החלטתי לשנות המון מחיי".

בן סיילס בעבודה כמלווה בחינוך מיוחד (צילום: בן סיילס)
בן בעבודתו במהלך השנה כמדריך ומלווה ילדים מהחינוך המיוחד | צילום: בן סיילס

כחלק מהתהליך שעבר, התחיל סיילס ללמוד הדרכת טיולים בבית ספר לתיירות, כדי להמשיך לעסוק בהדרכה וגם לעבוד עם אנשים כמו שהוא אוהב. חודש וחצי לפני סיום הלימודים סיילס התחיל לעבוד כמדריך באוניית קרוזים ואחר כך בחברות אחרות נוספות. כיום הוא משמש גם כמדריך טיולים בחברת ישראייר נתור ומרוצה עד השמיים.

בן סיילס בעבודה כמדריך טיולים (צילום: בן סיילס)
וככה הוא נראה באמצע הדרכת טיולים בחו"ל | צילום: בן סיילס

בן סיילס בעבודה כמדריך טיולים (צילום: בן סיילס)
לא היינו מתנגדים ללכת בקיץ עם חולצה ארוכה לעבודה | צילום: בן סיילס

"עונת התיירות בארץ מתחילה באפריל ומסתיימת בספטמבר-אוקטובר, כך שלרוב יוצא לי שזה מסתדר עם העבודה בחינוך המיוחד", הוא מסביר, "בפועל אני עובד במה שאני אוהב. אני מקבל תחושת סיפוק עצומה מכל הדברים שאני עושה, גם אם מדובר בתחומים שונים. לדוגמא, בהדרכת הטיולים אני מוביל, לעומת זאת בעבודה עם הילדים הם מובילים אותי ואיתי. הייתי ממליץ לכולם לעשות ככה את מה שהם אוהבים. כשאנשים שומעים שמעבר להוראה אני גם מדריך טיולים הם ממש מתלהבים, בכל זאת, זה לא שילוב רגיל".