שאלה ראשונה: האם אתם יודעים לכתוב "קוד", כלומר לתכנת מחשבים? אם כן מצבכם בסדר, גם אם אתם לא משתגעים על עבודה שעיקרה ישיבה מול מסך ומקלדת במשך עשר שעות ביום. אתם רשאים להפסיק לקרוא כאן, ולעבור לכתבה הבאה. אם אתם לא יודעים לכתוב קוד, תמשיכו.
שאלה שנייה: האם אתם יודעים לעצב מסכי מחשב, "חוויית משתמש", בגדים משולבי־מחשב, משחקי מחשב, רובוטים או מוצרים תעשייתיים שניתן לחבר לאינטרנט? אם התשובה חיובית, גם סיימתם.
שאלה שלישית: האם אתם אנשי כספים שמוכנים לעבור הסבה מקצועית לעיסוק בביטקוין ובמטבעות וירטואליים, בגיוס כספים ומימון המונים באמצעות רשתות חברתיות, או במערכות תשלום וארנקים אלקטרוניים? אם התשובה היא כן, גם אתם בסדר.
לעומת זאת, אם אתם לא מסוגלים לתת תשובה חיובית לאחת משלוש השאלות שלעיל, ואם אין לכם כבר עכשיו קופת מזומנים או פנסיה ממשלתית שמנמנה, מצבכם לא כל כך טוב. כי על פי מה שקורה עכשיו בתחום המחשוב, ועל פי המסרים שיוצאים מעשרות הכנסים שהעולם הדיגיטלי מייצר מדי חודש, הרגע שבו אוכלוסיית העולם תתחלק לשניים - מתקרב. מי שנושם, חי ושוחה בעולם הדיגיטלי יוכל להתפרנס, חלקו היטב וחלקו בכבוד. ואלה שלא? זה תלוי: בתוך תקופה לא ארוכה יהיו מקצועות, חלקם מפתיעים, שפשוט ייעלמו. לעומתם יהיו מקצועות שדווקא יתחזקו, אך הסיכויים הם שהתחרות בתחומים אלה תלחץ את השכר כלפי מטה. המסקנה: אם אינכם דיגיטליים, אזי או שתהיו מובטלים - או שהשכר שלכם יהיה נמוך.
כבר לפני שנה התבהר לכל מי שמסקר את עולם הטכנולוגיה שהיכולות הדיגיטליות נכנסות לכל מקום ומטשטשות את ההבדל בין ענפי ההיי טק לבין רוב התעשיות והענפים האחרים, בוודאי בכל מה שקשור למוצרי צריכה. אלא שלפי הדברים שעלו בכנס DLD (Digital Life Day) שהתקיים בסוף ינואר במינכן, גרמניה - ושהיזם והרוח החיה שמאחוריו הוא המשקיע הישראלי יוסי ורדי – המגמה הזו מעמיקה במהירות ונכנסת לכל ענף שרק ניתן לחשוב עליו.
לא דיגיטלי לא קונה
אנשי מחשבים, גיקים וסטארט אפיסטים חיו עד לא מזמן בעולם משלהם. הם ייצרו ציוד תקשורת, מערכות "בילינג" לספקי טלפוניה, מערכות הגנה מפריצה לרשתות וכמובן כל מיני שירותים ואפליקציות לאינטרנט ולמכשירים נישאים. שאר העולם התנהל בלעדיהם, למעט העניין הזה של תחזוק המחשבים ו"השרת" בכל משרד. כולנו שמענו על האקזיטים שלהם ועל סיפורי המיליונרים בני ה־30 פלוס, אבל על החיים של רובנו כל זה לא השפיע.
עכשיו המחשבים והדיגיטציה נכנסים לכל מקום. בנקאות, ביטוח ופיננסים? השיחה היחידה בהנהלות כיום היא על סיום תפקידם של הסניפים והסוכנים ומעבר לבנקאות ביתית וסלולרית. זו מהפכה שתהפוך אלפי פקידים, אנשי שירות ויועצים למיותרים; קמעונות ומסחר? חלק מהפעילות בתחומים אלה יעבור לחנויות וירטואליות ולאספקה במשלוחים. החנויות שיישארו יצטרכו ללמוד איך למשוך לקוח מהרחוב באמצעות מסרים לטלפון הסלולרי שלו ואיך להתמודד עם היכולת שלו לגלות שישנה חנות אחרת מעבר לכביש שמוכרת את אותו הפריט בעשרה שקלים פחות.
פתחו עיתון והביטו בפרסומות למכוניות. מה מוכרים לכם? מערכת בקרה משוכללת, מסכי מגע, חיבור בלוטות לטלפון וחיבור לאינטרנט. הסיפור הגדול בעולם הרכב יגיע בקרוב מקליפורניה, שם כבר מפעילה חברת גוגל מאות מכוניות שנוסעות לבד, ללא נהג, ואנחנו לא שומעים על תאונות והרוגים. בתוך שנים לא רבות ינועו בכבישי ארצות הברית עשרות אלפי מכוניות כאלה, והראשונות שבהן כבר יגיעו גם אלינו.
הלאה. מה עם הבית? הדלתות? המקרר? הבוילר? בחודש שעבר רכשה גוגל – כן, שוב היא – חברה אמריקאית לא מוכרת בשם נסט, שמייצרת שני מוצרים לבית: טרמוסטט וגלאי עשן. המוצרים של נסט הם גם דיגיטליים וחכמים. אפשר להפעיל אותם מהסלולר ולקבל באמצעותו דיווח על מצבם, ובעיקר הם אמורים "ללמוד" את ההרגלים של בני הבית. הולכים לישון בדרך כלל ב־11:30? הטרמוסטט יבין את זה, ויכבה את החימום או המיזוג בכל הבית, למעט חדר השינה, בשעה המתאימה.
גוגל שילמו עבור יצרנית המדחומים הזאת סכום שנראה מטורף: 3.2 מיליארד דולר, תג מחיר שלא ניתן להצדיק בשום ניתוח כלכלי מקובל. אבל אחרי ששומעים את היזם והמנכ"ל, טוני פאדל, מתחילים להבין את ההיגיון של גוגל: האיש מדבר על מהפכה שתשנה את כל ההתייחסות לבית – ותהפוך אותו סופסוף לחכם באמת. אילו היתה זו רק חברת סטארט אפ קטנה, קל היה לבטל את דבריו כחלומות באספמיה, אך כשגוגל - חברה עם מזומן פנוי של יותר מ־50 מיליארד דולר - מתנפלת על הבית ומנסה לחבר אותו למחשבים שלה, זה כבר סיפור אחר.
כבר היום המכשירים הסלולריים של גוגל, כלומר כל מכשיר עם מערכת ההפעלה "אנדרואיד", יודעים לפענח לא רע מי אתם ומה אתם רוצים לדעת (על ידי אישור הפעלת אפליקציית Google Now). הם יזרימו אליכם את מצב התנועה בדרך למקום העבודה שלכם, את תוצאות המשחק של הקבוצה שאתם אוהדים ואת מזג האוויר במקום שבו אתם נמצאים, וכל זה בלי שסיפקתם מידע כלשהו. הכל מתוך ניתוח הפעולות שעשיתם בטלפון: מה שחיפשתם בגוגל, הפעילות שרשומה לכם ביומן, תוכן תיבת האימייל. עם הרכישה של חברת חומרה חכמה כמו נסט, תוכלו בתוך חודשים לדעת גם מה הטמפרטורה בכל אחד מהחדרים בבית. זו רק דוגמה אחת לתחום החדש והמלהיב ביותר של השנה האחרונה בעולם הדיגיטלי: "האינטרנט של הדברים" (Internet of Things) – איך מחברים את הדברים הפיזיים שכולנו מכירים אל האינטרנט ומייצרים ערך מוסף חדש למשתמשים.
להיות בצד הנכון
אם לוקחים את כל זה צעד קדימה, מערכות מחשוב יוכלו בקרוב לעשות כל תהליך שאותו עושים כיום פקידים ואפילו מנהלים – אם התהליך מובנה וחוזר על עצמו. מנהלי חשבונות ורואי חשבון, למשל, ובוודאי אלה שעוסקים בביקורת, יכולים להתחיל לחפש עבודה חדשה, וכך גם אנשי פרסום שאינם שולטים בתחכום של העולם הדיגיטלי. פקידי רכש, קבלה, שירות לקוחות, חשבונות? שלום. נהגים? בעוד עשר שנים לא נזדקק להם. המערכת של גוגל תסיע אותנו הביתה, אם הפקקים בכלל יאפשרו את זה. טייסים? כבר כיום הכל אוטומטי. כותבים או עורכים לשוניים? תלוי: אם המטלה היא כתיבה טכנית או סקירה של משחקי השבת, המחשב יכול לעשות אותה יותר טוב ויותר בזול. אבל מחשב לא יוכל לכתוב פרשנות או שירה.
כדי להבין מי בסכנה ומי פחות, אפשר לחשוב על מה שקורה במרפאת השיניים: את רופא השיניים המכונה עוד לא תחליף, לפי המחקר הזה, אבל הפקידה והטכנאי – זה שמכין למשל את הכתרים – יהיו בקרוב מיותרים. בימים אלה ממש מתחילים יבואני ציוד דנטלי לשווק לרופאי השיניים מערכת ממוחשבת על בסיס קרן לייזר להכנת כתרים בן רגע. לא רחוק היום שבו הכתר ייחתך במקום, עוד במהלך הטיפול, ויותקן בסיומו – הכל בביקור אחד.
השתתפות בכנס גדול של העולם הדיגיטלי משאירה את המבקר עם תחושה חצויה. מצד אחד, הכל מלהיב: הדברים חדשים, הדמיון רץ קדימה, וקל לראות איך אוכלוסיית העולם - לרבות המחצית שחיה בתנאים קשים - משפרת את מצבה באמצעות החידושים הללו. באמצעות טלפון סלולרי שעולה כמה עשרות שקלים, שבו מצויד כיום כמעט כל בן אדם בעולם, לרבות אנשים שהולכים יחפים בג'ונגלים, ניתן להגיע לכל הידע שצבר עד כה המין האנושי. זה מדהים.
אלא שבמקביל אי אפשר להתחמק מתחושת אי נוחות. העולם הדיגיטלי משאיר מאחור את מי שאינו שולט בטכנולוגיה. הוא מחסל מאות מקצועות ומאות מיליוני מקומות עבודה. הוא פותח פערים. האם הפערים הדיגיטליים ומהפכת המחשוב יגרמו למשבר תעסוקה במדינות המערב? שבועון "האקונומיסט", שפרסם בחודש שעבר סקירה בנושא לא נותן תשובה חד־משמעית. ניסיון העבר של המהפכות החקלאית והתעשייתית מלמד שבני אדם מצאו תעסוקות חלופיות ואף טובות יותר לאלה שנכחדו. אולי זה יקרה גם הפעם, בשלב הבא של המהפכה הדיגיטלית, אך הדברים האלה הם תמיד "ממוצעים". באופן אישי, לבודדים, המהפכה הדיגיטלית תפתח הרבה הזדמנויות, אך גם תגרום ללא מעט סגירת דלתות ומפחי נפש.
>> השכר הממוצע לעובד במשרד המבקר: 23,764 שקל ב-2012
>> להגשים את חלום האקזיט: כך תגרמו לגוגל לרכוש את הסטארט אפ שלכם
