מחקר של לונדון ביזנס סקול מספק תשובה לשאלה למה אנשים מרמים במקום העבודה, ומתי הם מרמים יותר: "לא מעט מחקרים נעשו בשנים האחרונות על השאלה מה גורם לאנשים לרמות", אומר ד"ר אהרון כהן מוהליבר, חוקר ומרצה לאסטרטגיה ויזמות ומתמחה בהונאות מלונדון ביזנס סקול. "בדרך כלל, לשאלה הזאת יש שתי תשובות: אלה אנשים בעלי מוסר ירוד, כמו ברנרד מיידוף (שהורשע בהונאת הפונזי הגדולה ביותר שנחשפה אי פעם), או אנשים שהגיעו לסיטואציות של אין ברירה, למשל אתי אלון (שהורשעה במעילה בכספי הבנק למסחר). כלומר, או שאתה בעל אישיות בעייתית, או שהסיטואציה גורמת לך לעשות את המעשה".
באחרונה פירסם כהן מוהליבר מאמר במגזין היוקרתי "Organization Science", יחד עם ד"ר אמילי ביאנצ'י (Emily C. Bianchi), פסיכולוגית מאוניברסיטת אמורי, שבו הוא מציע תשובה שלישית. "רוב ההחלטות האתיות בתחום העסקים מורכבות ונמצאות דווקא בתחום האפור — החל בתכנוני מס יצירתיים ועד ניצול פרצות שונים בחוק. אף שלא מדובר בעבירה מובהקת על החוק, נשאלת השאלה מדוע יש אנשים שבוחרים ללכת בדרך הזאת, בעוד אחרים בוחרים שלא".
במחקר של כהן מוהליבר וביאנצ'י נבדקו יותר מ–1,000 מנכ"לים אמריקאים שסיימו את לימודיהם והחלו לעבוד ב–1949–2004, שנים שבהן היו תקופות של גאות או שגשוג כלכלי, וכמובן של שפל. "גילינו שהסיכוי של אדם לבצע הונאת בקדייטינג (תארוך לאחור של מועד הענקת כתבי אופציה לתאריך שבו מחיר המניה בשפל, כך שמימוש האופציה יניב רווח מרבי למחזיק בה) עולה ב–14% אם הוא התחיל את עבודתו הראשונה בתקופת בום כלכלי", אומר כהן מוהליבר. "מצד שני, אנשים שהתחילו לעבוד בזמן מיתון או שפל ירמו פחות ככל הנראה, גם עשור או שניים לאחר עבודתם הראשונה".
ההסבר לממצא המעניין הזה נמצא באפקט ההחתמה (Imprint Effect) או במלים אחרות, בנורמות שמטביע מקום העבודה הראשון על העובד. "הרעיון למחקר הגיע מניסיון אישי", מספר כהן מוהליבר. "חשוב לי שסטודנטים יגיעו בזמן לשיעור. בסמסטר הראשון ללימודים אני סוגר את דלת הכיתה 15 דקות אחרי שהתחיל השיעור, ואחרי שבועיים כולם מגיעים בזמן — גם ליתר השיעורים, ובמהלך כל התואר. זה לא קורה כשאני מתחיל ללמד בסמסטר השלישי. אפקט ההחתמה לא עובד. את אותו אפקט אנו רואים גם בשוק העבודה: אדם לומד מה מותר ומה אסור בתקופה הראשונה שבה הוא נכנס לשוק העבודה".
ברנרד מיידוף. הורשע בהונאת הפונזי הגדולה ביותר שנחשפה אי פעם. אי־פי
לדבריו, "אם מישהו סיים את התואר שלו במינהל עסקים באוניברסיטה יוקרתית ב–2006 והתברג בעבודה בגולדמן סאקס, הוא ילמד שזה בסדר לאכול סושי ב–800 דולר, כי ככה מקובל בבנק. לעומת זאת, אם הוא סיים ללמוד באותה אוניברסיטה והתקבל לאותו משרד ב–2008 — יוטבעו בו נורמות אחרות לחלוטין".
כהן מוהליבר מספר כי כשהם ערכו השוואה בין מנכ"לים שהתחילו את עבודתם הראשונה בשנות צמיחה כלכלית לעומת כאלה שהתחילו בשנות מיתון (מיד אחרי הבום), הם גילו כי "לא רק שיש יותר בקדייטינג בשנות צמיחה, אלא שמנכ"לים שסיימו את לימודיהם בשנות הבום, עושים הרבה יותר בקדייטינג מאשר מנכ"לים שסיימו ללמוד בשנות מיתון. המסקנה שלנו היא שחוויות ראשונות משנות את קווי היסוד של העובד. יתרה מכך, מה שאנשים לומדים בתחילת הדרך מלווה אותם גם 20 שנים קדימה, לכן המקום הראשון שבו הם עובדים כל כך קריטי".
הנתונים מפתיעים. היינו מצפים ליותר רמאות דווקא בשנות שפל.
"זו התפישה הבסיסית שאנחנו מאתגרים במאמר. מרבית ההונאות בשוק הן עבירות אתיות 'קטנות' ולא נובעות מצורך אלא מגישה. בתקופה של שגשוג אנשים נוטים להשוות עצמם לאחרים ולחשוב שגם להם מגיע. לעומת זאת, בתקופות של שפל כלכלי אנשים נוטים לראות את חוסר המזל של האחר, וחושבים שהשכן מסכן כי הוא איבד את עבודתו, שטוב שיש להם עבודה והם צריכים לשמור עליה".
איזו עצה היית נותן למנהלים?
"אם אתם מחפשים עובדים שיש סיכוי גדול יותר שהם יהיו ישרים, בדקו בין היתר מה היה מקום העבודה הראשון שלהם ובאיזו תקופה. במידה רבה, הנורמות שהם למדו שם הן הנורמות שהם יביאו איתם לארגון שלכם".
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker