אל תבינו אותנו לא נכון, בדרך כלל אנחנו שונאים דושים שמדברים על עצמם בגוף ראשון ומספרים כמה שהם מוצלחים. אבל אין מה לעשות, כשזה מגיע לקורות חיים, אין שום סיבה להכניס בדיחות רדודות או את רגשי הנחיתות שלכם. תמיד זכרו שקורות החיים הם הרושם הראשוני שלכם, והרצון להיות מיוחדים לרוב גורם לאפקט הפוך.

אז נכון, לעיתים הבוס לעתיד עובר על הרבה קורות חיים וכדאי שיזכור את שלכם יותר משל האחרים, אבל עדיף שזה יהיה בזכות היכולות וההישגים שלכם ולא בזכות ההומור הדלוח. גם אם אתם מתמודדים על תפקיד שדורש מכם להיות יצירתיים או שמדובר בסביבת עבודה צעירה יחסית, מגניבות יתר עלולה לשדר שאתם לא רציניים. וכדי להוכיח לכם שמספיק משפט אחד כדי לקלקל את כל הרושם הטוב שהשגתם, הנה כמה דוגמאות שמסבירות למה לפעמים שווה להיות סחים. הפרצופים אגב, ממחישים את מה שעבר לנו בראש כשקראנו את המשפטים האלו.

עוד בלימודים וקריירה:

טעות מספר 1: TMI!

נכון, אתם רוצים את העבודה בטירוף, סבבה, הבנו. אבל אם בחרתם לעדכן אותנו ביותר מדי פרטים על חייכם כבר בשלב הזה, אנחנו מתחילים לחשוש לקראת היום שבו תבקשו חופשת מחלה ותנמקו אותה בויזואליות יתר:

"מצב משפחתי: אל דאגה, לוקחת גלולות".

טעות מספר 2: על שם "אל תתקרב אלי, ואני לא אוציא לך צו הרחקה"

אם אתם חושבים שאתם חמודים, אתם כנראה לא, זאת בהנחה שאם אתם מבקשים להתקבל לעבודה כנראה עברתם את גיל 5 ואתם לא חיה עם פרווה. אם החלטתם לקשט את קורות החיים בחותמות של חדי קרן (סיפור אמיתי), או אם חשבתם שזה חמוד לדבר על עצמכם בגוף ראשון מתפנק בראיון העבודה ("אני משועממי"), כדאי שתפסיקו. והנה עוד משפט קריפי מאותו הז'אנר, שנכתב כאמור בקורות החיים:

"יש לי חולשה לשפה העברית, ממש כאילו. אני יכולה למות משגיאות כתיב". 

 

 טעות מספר 3: שליח פיצה הוא לא סמכ"ל שינוע

זוכרים שאמרנו שאנחנו שונאים דושים? הגבול בין להיות ישיר וקוהרנטי לבין לעוף על עצמך בקטע דוחה דק מאוד, וכדאי מאוד שלא תחצו אותו. אז נכון, גם אם אתם אנשים צנועים רוב הזמן, כדאי שתעופו על עצמכם קצת בקורות החיים. אבל קצת, תעופת יתר (או המצאת שמות תואר לעצמכם מחוץ לקונטקסט) די מביכה. מכירים את זה שכל סטודנט לקולנוע חושב שסרט הגמר שלו יהיה להיט. אז בהגזמה:

"תסריטאי ובמאי סרט גמר - גרסה עדכנית ומשודרגת ל"מלחמת הכוכבים"'.

טעות מספר 4: באמת שאלו מה התחביבים שלכם?

תשאלו את עצמכם טוב טוב את השאלה שכתובה בכותרת. שאלו על תחביבים? ענו לעניין. לא שאלו, אל תנדבו מידע מיותר. אלא אם כן התחביב שלכם באמת מעיד על מי שאתם, או יכול לתת לכם נקודות זכות (אלוף הארץ בשח-מט, למשל). כל שאר התחביבים, פשוט אל:

"תחביבים: סורגת ורוקמת, אמא ל-3 חתולים".

טעות מספר 5: עוד מעט נהפוך לפוסט ב"אבא ואמא בני דודים"

אתם רציניים? כאילו, מה? גם אם כתבתם את קורות החיים שלכם בקטע מצחיק ומודע לעצמו, עדיין, אתם לא יכולים להיות בטוחים שמי שקורה אותם הבין שמדובר בהומור, או לחלופין חשב שזה הומור מצחיק. כמו כן, אנחנו מקווים שצחקתם, כי אם לא, אז וואו:

"מאוד אוהבת להתעסק באולם הכתיבה והטקסטים" (כתבה בשגיאת כתיב מועמדת למשרה כעורכת באתר תוכן מוביל).

מכירים את זאת שעדיין לא השתחררה מהתקופה שהייתה משקית ת"ש/מורה חיילת/רשג"דית? תנוחי:

"2008-2009-מדריכה בקורס שירות לקוחות בחברת XXX – כבוד!".