ענף ההייטק הפך למנוע צמיחה מרכזי במדינת ישראל, וחשיבותו באה לידי ביטוי גם בתקופת הקורונה, כשעובדי הייטק הוגדרו כעובדים חיוניים. התפתחות הענף תלויה מאוד בכמות הסטארטאפים החדשים (חברות הזנק) הקמים בה. היום מתברר שלא מספיק רעיון טוב כדי להקים סטארטאפ; אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר בדק ומצא שיש גורמי רקע המשפיעים על הסיכוי להיות סטארטאפיסט, להבדיל מעובד הייטק באופן כללי.
המחקר מבוסס על נתוני כלל אוכלוסיית ילידי 1970 עד 1995 (בני 25 עד 51), גילים בהם הסבירות להיות יזם סטארט אפ היא הגבוהה ביותר. בנוסף, הוגדרו שתי קבוצות נוספות לשם בקרה והשוואה לקבוצת יזמי הסטארטאפ: עובדי סטארטאפ מן המניין ועובדים בענף ההייטק.
באופן כללי המחקר מתייחס לרקע דמוגרפי, להשכלה ולהכנסת ההורים, לנתוני בחינות המיצ"ב, לנתוני בגרויות ופסיכומטרי, לנתונים על מוסד הלימודים של הפרט בכיתות ה', ח' וי"ב, לנתוני הכנסה ולענף תעסוקה של הפרט. בנוסף, המחקר משתמש בנתוני רישום שנתיים של כל חברת סטארטאפ שבה עבדו הפרטים בין השנים 2003 ל-2016. הניתוח נערך בחדר המחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בהתבסס על קבצים שהוכנו על ידי תחום הנגשת מידע למחקר.
אלו עיקרי הממצאים של המחקר:
- יכולת לימודית של הפרט - מסבירה כ-20% מהפער בין פרטים מרקעים כלכליים שונים, בהסתברות להיות עובד סטארטאפ וכ-33% מהפער בין אוכלוסיות אלו בהסתברות להיות עובד בענף ההייטק בכלל.
- הכנסת ההורים - קיים קשר חזק בין הכנסת ההורים והסיכוי להיות יזם סטארטאפ, כאשר לפרטים מרקע מבוסס יש סיכוי גדול יותר להפוך ליזמים.
- השכלת ההורים - נמצא קשר חזק בין השכלת הורי הפרט וההסתברות שלו להיות יזם סטארטאפ, גם לאחר בקרה על הכנסת הורי הפרט ויכולות לימודיות של הפרט. בהקשר זה, להשכלת האב ולהשכלת האם עוצמת קשר כמעט זהה.
להשכלה מדעית-טכנולוגית של הורי הפרט נמצא קשר חזק במיוחד עם ההסתברות להיות יזם סטארטאפ. חלק מהקשר של השכלת הורי הפרט עם ההסתברות להיות יזם סטארטאפ (בין 18% ל-43%) עוברת דרך הקשר בין השכלת ההורים ליכולות הלימודיות של הפרט.
נמצא קשר חיובי בין הכנסת ההורים לסיכוי להיות יזם סטארטאפ
על פי המחקר, קיים קשר חיובי, כאמור, בין הכנסת הורי הפרט לסיכוי להיות יזם סטארטאפ, קשר המתחזק ככל שעולה הכנסת הורי הפרט. לתופעה זו יתכנו מספר הסברים: ראשית, הקמת סטארטאפ דורשת לרוב השקעה ראשונית גדולה של הון עצמי ולפרטים מרקע כלכלי חזק יש גישה קלה יותר למשאבים שכאלה.
גם אם הפרטים אינם נעזרים באופן ישיר במשאבים הכלכליים של הוריהם לצורך הקמת סטארטאפ, עצם קיומו של גב כלכלי חזק עשוי להועיל לפרטים המעוניינים להקים סטארטאפ. זאת באמצעות קיומה של רשת בטחון כלכלית במקרה של כישלון. כלומר, למגיעים מרקע כלכלי חזק עשוי להיות סיכוי גבוה יותר להיות סטארטאפיסטים, בשל חשש נמוך יותר מסיכון לעומת מי שבאים מרקע כלכלי חלש.
בנוסף, יתכן שהפערים נובעים מהבדלים ביכולת מולדת ובהון אנושי נרכש. כך, הורים עם הכנסה גבוהה עשויים להיות בעלי יכולות גבוהות יותר וייתכן שחלק מיכולות אלו עוברות באמצעות חינוך או תורשה לילדיהם. כמו כן, ילדים הבאים מרקע כלכלי חזק עשויים לגדול בסביבה טובה יותר, בה ישנם גם בתי ספר איכותיים יותר - דבר שעשוי להשפיע על סיכוייהם להיות סטארטאפיסטים. הסבר אפשרי נוסף הוא הבדלים בחשיפה ליזמות ולחדשנות; מספר מחקרים הראו כי קיימת השפעה של חשיפה ליזמות על ההסתברות של הפרט. לפיכך, יתכן שפרטים מרקע כלכלי חזק זוכים לחשיפה מוגברת ליזמות ולחדשנות ומגדילים בכך את סיכוייהם להיהפך ליזמי סטארטאפ.
היכולת הלימודית של הפרט
מרכיב היכולת הלימודית מסביר חלק קטן יחסית מהפער בהסתברות להיות יזם סטארטאפ בין פרטים מרקעים כלכליים שונים.
ואולם, הקשר בין היכולת הלימודית לבין ההסתברות להיות יזם סטארטאפ הולך ומתחזק ככל שעולה הכנסת ההורים, דבר שעלול להצביע על עיוות בהקצאת הון אנושי בתחום יזמות הסטארטאפ בישראל. כך, לפרטים משלושת החמישונים התחתונים של הכנסת ההורים שהגיעו לעשירון העליון של המיצ"ב במתמטיקה סיכוי שווה או אף נמוך יותר להיות יזמי סטארטאפ מאשר לפרטים של הכנסת ההורים בחמישון העליון המצויים בחציון התחתון של המיצ"ב במתמטיקה.
השכלה מדעית-טכנולוגית של ההורים – מגדילה מאוד הסיכוי
להשכלת הורי הפרט קשר משמעותי לסיכוי להיות יזם סטארטאפ, גם בהינתן הכנסת ההורים ויכולות לימודיות של הפרט. זאת ועוד, להשכלה מדעית-טכנולוגית של הורי הפרט יש קשר חזק לסיכוי להיות יזם סטאראפ, מעל ומעבר לעוצמת הקשר של תואר אקדמי כלשהו. מלבד זאת, חלק מהקשר בין השכלת הורי הפרט לסיכוי להיות יזם סטארטאפ עוברת דרך הקשר בין השכלת הורי הפרט ליכולותיו הלימודיות. בהקשר זה, להשכלת שני ההורים קשר כמעט זהה בעוצמתו לסיכוי להיות יזם.
"קשה לחוות דעה מדויקת לגבי כלל הנתונים. אבל לגבי גיל, השכלה ומצב כלכלי יש קורלציה גבוהה למה שאנחנו רואים בחברות הסטארט-אפ בהן אנחנו מעורבים", אמר בן פסטרנק, מנכ"ל ובעלים קבוצת ה-IT קבוצת Aman בהמשך לתוצאות המחקר, "בוגרי יחידות טכנולוגית, למשל, מתקבלים לעבודה בהייטק בגיל צעיר יותר לעומת יוצאי יחידות קרביות, בעיקר בשל הניסיון והידע אותו רכשו עוד במהלך שירותם הצבאי. אין בזה דבר שלילי או חיובי אלא תופעה קיימת שיש לתת לה מענה, מאחר והיא מציפה אתגרים חדשים בנוסף לכל האתגרים הסוציואקונומיים האחרים דוגמת גילנות. כמי שמפעילים תוכניות רבות לשנות את המצב הזה הן בפריפרייה והן בקרב נשים חרדיות, הרי שנדרשת התערבות אקטיבית גם מצד קהילת הטק עצמה. אני מאמין כי בכוחו של קטר ההייטק לרתום אליו קרונות נוספים ולסייע גם לאוכלוסיות מוחלשות יותר".
גישור הפערים ישפיע באופן ישיר על עוצמתה של החברה הישראלית
גם אייל מילר, מנכ"ל סמסונג נקסט - זרוע החדשנות של סמסונג, מסכים עם הדברים: "המדינה וקהילת הטק הישראלית (משקיעים, יזמים, עובדים) יכולה לעזור לגשר על הפערים הללו, באמצעות הגברת החשיפה ליזמות ולאפשרויות עבודה בהייטק לאוכלוסיות מרקע כלכלי נמוך, בהנגשה של דמויות שישמשו מודל לחיקוי, וכן בפתרונות המגשרים בין אנשים עם יכולות השכלה גבוהות (ובעלי יכולת כלכלית נמוכה). כמי שפוגש מידי יום יזמי הייטק, המידע שאני רואה מהשטח אינו סותר או מחזק את הנתונים. אני כן רואה שלמדנו לגשר על מרחקים גאוגרפים ולעבוד מהבית, מה שאמור לעזור בלהפוך את ההייטק לזמין במגזרים מגוונים יותר, וללא תלות במקום המגורים - מה שיכול להשפיע לחיוב."
"יזמות הינה דרך חיים, תפיסת עולם, מרכיב אישיותי והתנהגותי המושפע מאוד מתחושת מסוגלות עצמית", הוסיפה בת שבע משה, ראש תחום הייטק בבנק הפועלים, "יזמות אינה מתבטאת רק בהקמת סטארטאפ, אלא בדרך פעולה המתבטאת בהיבטים רבים בחיים, כגון אקטיביסטיות ציבורית, בניסיון לשנות ארגונים מבפנים ועוד".
"במחקרים שונים עולה שוב ושוב כי לנתוני הרקע ישנה השפעה משמעותית על הסיכוי לבחור בתחום היזמות, בעיני האלמנט המקשר הוא תחושת המסוגלות הנגזרת מאותם משתני רקע. בממשקים רבים שלנו אנו רואים כי תחושת המסוגלות של הפרט, המתעצבת במידה רבה בגילאי הילדות והנעורים, הינה פקטור משמעותי בהחלטה בכלל לפנות למסלול יזמי ולנסות לפרוץ בתחום כה מאתגר, אשר מלכתחילה הסיכויים להצליח בו הינם נמוכים. אנו רואים משתנים נוספים המשפיעים על אותה תחושת מסוגלות ובתוכם השירות הצבאי, המוצא ומקום מגורים", היא קובעת וממליצה: "על מנת לעודד ולקדם אוכלוסיות נוספות, יש לעודד תוכניות התערבות החושפות אוכלוסיות אשר אינן נגישות לתחום היזמות כבר בגילאים צעירים ולנסות לגשר על אותם פערים. פעולות ותוכניות מסוג זה לא רק יהפוך את ישראל למדינה ערכית יותר, אלא ישפיעו באופן ישיר על הצלחה ועוצמתה של החברה הישראלית".