זה לא משנה מה הענף או התחום שבו אנו עוסקים, כולנו צריכים במידה כזו או אחרת הרחבה של גבולות היצירתיות, ומעט יותר מקורטוב של דמיון כדי להצליח במה שאנו עושים. ישנן דרכים שונות לעודד יצירתיות ולקבל השראה - תרגילי מחשבה וחושים, קריאת ספרים או צפייה בסרטים, יציאה לטבע ועוד. אך יש דרך נוספת ופשוטה לעודד יצירתיות, אך עם זאת היישום שלה קצת מורכב: כדי להיות יצירתיים יותר עליכם לארוז מזוודה ולעבוד רחוק מהבית שלכם, ממש רחוק. עבודה בחו"ל, מתברר, מגבירה באופן ממשי את היצירתיות.
כשמתבוננים בילדים אפשר לראות עד כמה הם יצירתיים, ללא מניפולציות או הכוונות. גם אם נותנים להם אביזרים פשוטים כמו קופסה או גלילים, הם ימצאו לא מעט דרכים לשחק איתם. אין להם גבולות רבים או כללים שמגדירים להם איך נכון לשחק ולא הוטבעו בהם דעות קדומות, כך שבשבילם כל דבר הולך. אם נגיד להם שהקופסה היא מטוס, הם יקבלו את הרעיון הזה ויבנו עולם שלם סביבו. אין מעצור לדמיון שלהם.
למבוגרים לעומת זאת יש מחסומים ובלמים בכל מה שקשור בעולם הדמיון. עם זאת, הם מצופים לתת דרור לדמיון שלהם, בעיקר בעולם העסקי. יש ציפייה מצד מעסיקים שהעובדים שלהם יהיו מקור ליצירתיות רבה. אך בשום שלב בתהליך החינוך שלנו לא לימדו אותנו להיות יצירתיים או לפחות לשמר את היצירתיות שהייתה בנו פעם. אם מישהו פשוט נתן לנו רשות ללכת ולשחק מבלי להערים עלינו מגבלות וסייגים, זו כבר הייתה התחלה טובה.
אז מאיפה מתחילים ואיך אנו יכולים לסייע למבוגרים להתעלות מעל המגבלות ולהיות קצת יותר יצירתיים? איך מאפשרים לעצמנו גישה יותר חופשית לדמיון שלנו ויכולת להשתמש בו כדי ליצור רעיונות חדשים? אורזים מזוודה ונוסעים למקום אחר.
הפסיכולוג אדם גרנט מאוניברסיטת פנסילבניה, מאמין שנסיעות ותהליך יצירתי הם סימביוטיים. בספרו "מקוריות: כיצד נון-קונפורמיסטים מניעים את העולם"?, הוא טוען שלעבודה בחו"ל יש השפעות מדהימות על יצירתיות. "תרבויות מגיעות עם סט של נורמות, ערכים חדשים ודרכים להסתכל על דברים. בכל פעם כשעולה בעיה, עומד לרשותכם סט נוסף של משאבים". למעשה, הגברת היצירתיות נובעת מההטמעה שלכם בתרבות זרה שמעניקה לכם גישה לדו תרבותיות.
מחקר שנערך בשנת 2009 מצא כי אנשים שחיו בחו"ל הצטיינו בפתרון בעיות יצירתיות. מטא אנליזה, שנערכה ב-2008, מצאה כי חוויות רב תרבותיות מקדמות חשיבה מקורית על ידי הבאת רעיונות מתרבויות זרות.
מיפוי היצירתיות
מארק טוויין מצא דרך לחסל "דעות קדומות, קנאות וצרות אופקים", כאשר ב- 1869 הוא שט בחוף הים התיכון, והבין שהנסיעה היא הנשק המועדף עליו. גם הסופר האמריקאי הגדול ארנסט המינגוויי היה אדם שנודד בקביעות ברחבי העולם ורבים מכתביו הושפעו מההשראה שקיבל כאשר שהה בספרד ובצרפת. הספר "עולם חדש אמיץ" של הסופר אלדוס האקסלי נכתב בהשראת המסע הטרנס אטלנטי שעשה מאנגליה לארה"ב כשהיה באמצע שנות ה-40 לחייו. גם בעולם האופנה שזקוק לשפע של השראה, קרל לגרפלד הוא איקונה מוצלחת במיוחד, כשבוחנים את האתוס שלו מבינים מה הסיבה: בעבר הצהיר שהוא "אדם אחד ותופעת אופנה רב לאומית", העובדה שהוא יליד גרמניה ממוצא שוודי ושהוא חולק את זמנו בין איטליה לצרפת לצרכי עבודה, מן הסתם סייעה ליצירתיות שלו.
הרעיון שלעבודה בחו"ל יש יכולת להשפיע על הנפש, הפך בימים אלה למוקד נוסף בעולם הפסיכולוגיה. גם מדעני המוח הצטרפו כדי לבדוק את מה שאנשים רבים כבר למדו באופן אנקדוטלי: באופן כללי, יצירתיות קשורה לגמישות מוחית או לפלסטיות של מערכת העצבים.
מסלולים עצביים מושפעים על ידי סביבה והרגלים. כלומר, הם רגישים מאוד לשינוי: צלילים חדשים, ריחות, שפות, טעמים, תחושות ומראות מעוררים סינפסות שונות במוח, וייתכן שיש להם פוטנציאל להחיות מחדש את התודעה. מחקר אחד מהרווארד מסביר: "אנשים בעלי ניסיון בינלאומי או כאלה שמזדהים עם יותר מאומה אחת, יותר טובים בפתירת בעיות ויש בהם יותר יצירתיות. אנשים עם ניסיון בינלאומי נוטים יותר ליצור עסקים ומוצרים חדשים בעולם העסקי".
יש אמרה עממית שמציעה: "שינוי הוא טוב כמו הפסקה". כשמדובר ביצירתיות, נראה כי השינוי הזה מוצלח כשהוא נעשה באמצעות הטמעה תרבותית. עבודה בחו"ל תגרום לכם לראות את העולם דרך עיניים חדשות, מה שיצור נתיבים עצביים חדשים. משום שחלק מרכזי ביצירתיות היא לראות דברים ישנים בצירופים ובשילובים חדשים, מה שמסייע להגיע אליהם הוא הפרספקטיבות שמקבלים כשנטמעים בתרבות זרה.
בשורה התחתונה, אם אתם זקוקים להחייאה של היצירתיות שלכם, כדאי שתתחילו לארוז. ואם אתם כבוסים רוצים שהעובדים יחשבו מחוץ לקופסה – שלחו אותם לראות עולם. אגב, גם אם הקונספט של רילוקיישן לא מתאים לחברה אותה אתם מנהלים, תאמינו לנו שגם "צ'ופר" לעובדים של חופשה בחו"ל על חשבונכם, יעשה את העבודה.