ראיון עבודה אורך בממוצע כ-40 דקות, זה הכל. משמעות הדבר היא שלמועמד יש רק צוהר צר של הזדמנות לעשות רושם טוב על המראיין. במקביל גם למראיין עצמו יש מעט זמן יחסית לאסוף את כל המידע הדרוש לו על המועמד, כדי להעריך האם זה האדם שאכן חיפש. אלמנט זה הוא בהחלט אתגר לא קטן, בהתחשב בעובדה שלעיתים ביום אחד יכולים מראיינים לראות מולם עשרות מועמדים, ובפרק זמן קצר להכריע על גורלם.

כדי לענות על צורך זה, פותחו טכניקות שונות המאפשרות ראיונות עבודה בקצב מהיר – גם אם הן לעיתים יראו לנו הזויות במיוחד (דוגמאות מהחיים: לגזור תמונות מהעיתון שמסמלות מי אנחנו או למשל שאלות כמו: "לאיזה גיבור על אתה הכי מתחבר ומדוע?|). לא משנה עד כמה מורכבת תהיה שיטת האבחון בה בחרו המראיינים, ברובן אין להם כוונה להכשיל אתכם בכוונה או לנסות לסבך אתכם ואותם עם התשובות המורכבות – להיפך: ברוב הראיונות הם פשוט רוצים לקבל תשובות שיספקו אותם על 5 שאלות בסיסיות, שהן למעשה התשתית של כל חברה או ארגון.


שאלה #1: האם אתה מסוגל לבצע את העבודה?

השאלה אולי המתבקשת ביותר, אבל אל תקלו בה ראש – שכן היא טומנת בתוכה כמה רבדים, אך ברמה הבסיסית, ברוב המשרות, ישנם כישורים טכניים מסוימים וניסיון בתחום הדרושים כדי לבצע את התפקיד במיומנות:

עבור תפקיד מזכירותי למשל זה עשוי להיות הקלדה עיוורת במהירות גבוה, לתפקיד של ראיית חשבון ייתכן ויידרש ידע מקדים על תוכנה מסוימת, לתפקידים הקשורים בעבודה עם ילדים ונוער לרוב תתבקשו להמציא תעודת הדרכה ממקור מוסמך ותעודת יושר, אבל גם להציג ניסיון בעבודה עם אותה אוכלוסייה וכו' וכו'.

כמעט כל מראיין מיד מחפש עדויות לכך שיש לכם את הכישורים הדרושים, וכך לא תצטרכו לעבור תקופת הכשרה נוספת לפני כניסתכם לתפקיד. מראיינים טובים ידעו לזהות את הצרכים שלהם כבר בקורות החיים שלכם, ויתמקדו בשאלות ספציפיות אודות התפקידים בהם כיהנתם ומסגרת האחריות שהוטלה עליכם – בתקווה שהתשובות שלכם יענו להם על החששות.

תשובה: ברור שאני מסוגל!

ככל שתקדימו במהלך הראיון להוכיח למראיין שאכן יש לכם את הידע הבסיסי הדרוש כדי להתאים לתפקיד, תרכשו את אמונו וכבר תוכלו להתקדם לשאלות הנוספות שמדאיגות אותו.

תשובותיכם כאמור מתחילות בקורות החיים שלכם – זה המקום שבו אתם צריכים להדגיש את המיומנויות להן אתם נדרשים בתפקיד הנוכחי. אל תקטינו ראש! אל תחזרו באופן יבש על הסעיפים שהוזכרו במודעת הדרושים כדי לזמן וי (כמו למשל: יש לי ניסיון עם ילדים, יש לי רישיון בתוקף, יש לי הרבה מוטיבציה), נסו לשזור בקורות החיים שלכם הוכחות לניסיון המוכח שיש לכם בתחום והזכירו את הידע שצברתם.

כמו כן, אם בהצעת המשרה לא פירטו ספציפית את הדרישות מכם, אין זה אומר שאין דרישות כאלו – נסו לברר אודות התפקיד והחברה ונסו לקלוע לטעמו של המראיין, תוך שאתם מתמקדים בכישורים וביכולות שמתאימים לתפקיד. חשוב להדגיש את הצלחותיכם והשיגכם, אבל אל תעשו זאת על חשבון האמת! כמו שאמרנו לא פעם: קורות החיים צריכים לשקף את מי שאתם באמת, לכן אל תצטנעו אבל גם אל תגזימו מדי או תסלפו את העובדות – כי בסוף האמת תמיד מתגלה, וחבל.

תמונת אילוסטרציה | למצולמים אין קשר לכתבה (אילוסטרציה: Shutterstock)
אל תצטנעו אבל גם אל תגזימו מדי בקורות החיים | אילוסטרציה: Shutterstock

שאלה #2: באיזו גישה אתה מגיע לעבודה?

גם אם יש לכם את כל המיומנויות הדרושות לצורך התפקיד, זה עדיין ממש לא מספיק. כדי לצלוח ראיון עבודה אתם חייבים לבוא עם גישה חיובית לתפקיד ולסוג העבודה בכלל, ולהשאיר על המראיין את הרושם שאתם נחושים להוכיח את עצמכם. דמיינו לעצמכם מה קורה כאשר שני אנשים בעלי רקע דומה וכישורים זהים – אחד מהם מראה אפתיות מוחלטת בזמן הראיון בעוד השני מציג התלהבות ורצון להיות חלק (כמובן בלי להגזים, אף אחד לא אוהב מתלהבים מדי). בואו נקשה אפילו עוד יותר על המשוואה – ייתכן שכמועמדים חסר לכם כישור כזה או אחר, אבל אתם נחושים ומלאי מוטיבציה להסתגל לחברה ולהיות חלק ממנה, וזה יכול לפצות אפילו על הנתון החסר בקורות החיים.

תשובה: רק גישה חיובית, כל הזמן!

הכל אודותיכם יכול לתרום למסקנות שהמראיין יכול להסיק לגבי הגישה שלכם: נימת התגובה לשאלות שלו חשובה מאוד, במיוחד אם המראיין שואל שאלה קשה או מתמקד בנקודת חולשה בקורות החיים שלכם. המפתח הוא לשמור על קור רוח ועל ראש פתוח במהלך ראיון – ההכרה שאתם לא בקיאים במשהו או שאתם יכול לשפר את נקודות התורפה שלכם היא לא חולשה. אם כבר, זה מדגים רמת מודעות עצמית גבוהה ויושרה מקצועית שישאירו רושם טוב על המראיין.

אף אחד לא מושלם, מראיינים יודעים זאת, מה שמשנה להם הוא שהאדם שיושב מולם מוכן להשקיע את המאמץ כדי לייצר את התוצאות הטובות ביותר עבור התפקיד ועבור החברה. גישה חיובית ונכונות להשתפר וללמוד היא אינדיקטור מרכזי לכך.

שאלה #3: האם אתה מתאים לאופי של הארגון?

המושג "מתאים" עלול לעיתים להתפרש כביקורתי או כשיפוטי מדי כלפי מועמד לתפקיד. עם זאת, מדובר בכורח המציאות שאין דרך להתחמק ממנה – המראיין לא רק מנסה לדמיין אם אתם מתאימים לביצוע התפקיד, הוא מנסה לדמיין האם תצליחו להשתלב בחברה.

מדובר כאן על התאמה מכמה אספקטים, כאשר הדגש הוא בעיקר על שניים מהם: ראשית, העניין המקצועי – האם הכישורים והניסיון שאתם מביאים תורמים לחברה ומגדילים את הפוטנציאל שלה. אך אספקט נוסף, שיכול להיות אפילו משמעותי הרבה הוא יותר, הוא הפן החברתי - המראיין מנסה להבין האם האופי שלכם יכול להשתלב מבחינה חברתית בין הקולגות ועד כמה אתם יכולים להיות חלק מהקבוצה.

תשובה: אני מאוד מקווה שכן!

דווקא בגלל שהשאלה הזאת כל כך חשובה, הכי פחות כדאי להתכונן אליה מראש, וזאת מכיוון שהדרך הכי טובה להראות את האישיות שלכם היא להיות אתם עצמכם – בלי לדקלם ובלי לתכנן מראש.

בסופו של דבר, מראיין טוב צריך להכיר את העמיתים שלכם לעתיד הרבה יותר מכם, ולכן אם הוא מרגיש שלא תסתדרו או שתתקשו לשתף פעולה, הסיכוי שלכם להצליח לשכנע אותו דרך סיסמאות או קלישאות הוא נמוך ביותר. אל תנסו להיות מישהו שאתם לא, הרי בסופו של דבר תצטרכו להגיע למקום העבודה הזה מדי יום ולהשתלב בצוות, ולא תרצו להמשיך לשחק את המשחק ולא להיות עצמכם מעתה ועד הפנסיה.

שאלה 4# האם אתה מכירים את החברה?

למעשה המראיינים מנסים להבין האם השקעתם מאמץ לפני הראיון – כלומר האם עשיתם שיעורי בית. מראיין אוהב לראות שמי שעומד מולו מגיע מוכן, מה שמעיד על הגדלת ראש והבנה נרחבת של התחום והמקצוע. עם זאת, לא מצפים מכם להכיר את כל תתי הסעיפים הכי קטנים, ויותר מזה – גם אם שמעתם רכילויות ושמועות כאלו או אחרות על הארגון או על עובדיו, זה לא המקום להפגין זאת. סטוקריות מעולם לא נחשבה לתכונה חיובית.

תשובה: כמו את גב ידי, עד גבול מסוים

עליכם לחקור על ההיסטוריה של הארגון ועל תוצריו, להבין לאיזה תפקיד אתם מתמיינים ומה המשמעות שתהיה לכם בתוך הארגון, לגלות מי הבעלים ומה הרקע של כל אחד מהם וכמובן להבין מה גודל הארגון - כל אלו דברים שקל מאוד לגלות דרך חיפוש קצר באינטרנט, ולכן אין סיבה שתגיעו נטולי כל ידע בסיסי. בעידן של ימינו מצפים מכם לגגל לפני שאתם מגיעים ולהגיע חסרי ידע ייחשב בעייני המראיין כזלזול מצדכם.

כמו שציינו, חשוב להשאיר מחוץ לחדר את המידע הצהוב שמצאתם ולהתמקד בידע המקצועי שאתם יודעים על החברה. זאת ההזדמנות שלכם לשאול שאלות ולהרחיב קצת את הידע. אם תעשו זאת בחוכמה תוך היצמדות לעיקר ולא לטפל, זה יתפרש כסקרנות בריאה, תכונה שמאוד אהובה על מעסיקים לעתיד.

דינמיקה קבוצתית (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
חושבים שתצליחו להיות חלק מהוייב של הארגון? | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

שאלה #5: האם איכפת לך מראיון העבודה הזה?

במילים אחרות, מה שהמראיין באמת רוצה לדעת הוא עד כמה אתם רוצים את העבודה. יש הרבה מקרים בהם אנשים מגיעים לראיונות עבודה לתפקידים שהם לא באמת רוצים בהם – למשל כאלו שרק חזרו מטיול ארוך בחו"ל ועוד מחפשים את עצמם ופשוט "שולחים לחמם" או כאלו שרוצים לרצות מישהו אחר שסידר להם את הראיון. יש גם מרואיינים שרק יוצאים לרחרח כדי להבין את ערכם בשוק ואפילו לקבל הצעת עבודה קונקרטית, כדי שיוכלו לחזור למעסיק הנוכחי ולהתמקח על שכרם. תפקיד המראיין לזהות את אותם טרמפיסטים, לסנן אותם ולהשאיר רק את המועמדים האיכותיים שבאמת מתאימים ורוצים בתפקיד – אלו אתם כמובן.

תשובה: ברור שכן!

יש הרבה מאוד פרטים קטנים שמראים עד כמה אתם רציניים לגבי ההזדמנות שניתנה לכם. למשל לאחר לראיון זה אחד הדברים הכי גרועים שאתם יכולים לעשות. במקרה הטוב זה מעיד על חוסר ארגון ואי יכולת לנהל זמן, במקרה הגרוע זה מעיד על חוסר כבוד כלפי הזמן של המראיין – שתי האופציות ינפו אתכם מרשימת המועמדים הרלוונטיים.

הזמן הטוב ביותר בשבילכם להראות עד כמה אתם רציניים הוא דווקא בסוף הראיון – כאשר ברוב המקרים המראיין ישאל האם יש לכם שאלות נוספות. הכנה מוקדמת של סט שאלות מחושבות תראה למראיין שהתכוננתם היטב ושהקדשתם מחשבה ורצון אמיתי להתקבל לעבודה. ודאו גם שאתם יודעים מה השלב הבא בתהליך הקבלה לעבודה – עוד כמה ראיונות מתוכננים לכם? האם יש איזשהו מבחן שאתם עתידים לעבור? אלו יראו שאתם נחושים כבר להיות חלק מהחברה.

אם לפני הראיון התכתבתם במייל עם מי שראיין אתכם בסוף, הקדישו כמה דקות לכתוב מייל תודה על הזמן שהקדיש לכם והוסיפו במשפט קצר כי אתם מקווים להיפגש בשלב הבא. חשוב שתפנימו שהעובדה שהראיון עבר חלק ושיצאתם בהרגשה טובה, זה ממש לא אומר שאתם והמראיין עכשיו החברים הכי טובים – אל תהרסו את הקליק שנוצר בגלל משפט לא הולם במייל התודה.

מקור