נשים עדיין לא מקבלות את אותם סכומים שמרוויחים גברים באותו מקום עבודה והן עדיין לא מקבלות את הכבוד הראוי להן בתפקידים ניהוליים אולם למרות הכל, הן הרבה יותר מושקעות ומחויבות למשרות שלהן מאשר גברים. כך קבע מחקר שהצביע על כך ש-30% מעובדים אמריקנים מרגישים מעורבים או מחוייבים לעבודות שלהם בין השנים 2010-2012.
כפי שמציינת ננט פונדס בראיון ל-huffington post, ממצא חשוב של המחקר היה שגברים פחות מעורבים בעבודתם מאשר נשים (33% אחוז מנשים מחויבות בעבודתן מול 28% מגברים). פונדס ,שכתבה ספר על עידוד לוחות זמנים גמישים, טוענת שהסיבה שנשים יותר מחויבות לעבודתן קשורה בכך שלנשים רבות יש לוחות זמנים יותר גמישים מאשר לגברים וכך יש להן יותר זמן פנוי אשר מאפשר להן להיות אפקטיביות יותר בעבודה ומיטיב עם בריאותן כמו גם עם תחושת הקשר החיובי בינן לבין מעסיקיהן.
>>מחפשים עבודה חדשה? הרשמו חינם למאגר קורות חיים
"הפער המגדיר מעורבות של עובדים לא קשור באמת בביולוגיה או בתפקידי המינים", אומרת פונדס. "זה יותר שיעור בדינמיקות התארגנות שנכונים לעובדים נשים וגברים. כשמעסיקים מציעים לעובד תנאים שיכולים להיטיב עימו בתור אדם, מתקבלת תוצאה של מעגל תועלת הדדית".
אם כן, האם לגברים יש צורך בלוחות זמנים יותר גמישים בעבודה? במאמר שהתפרסם ב-New York Times על גברים שמחפשים גמישות בעבודה מצוין שלגברים יותר קשה לקבל גמישות בעבודה מאשר לנשים. רובם טענו שהם חושבים שגמישות תפגע בסיכוייהם להתקדם בקריירה.כמו כן, מחקר משנת 2012 שנערך על ידי “Pew” מצא שאבות עדיין יותר מודאגים מאשר אמהות לגבי משכורתם,לכן גמישות בלוח הזמנים שלהם בעבודה ככל הנראה נתפסת כאופציה לא מושכת במיוחד מבחינתם.
שאלה נוספת שעולה מקריאת המחקר היא האם העובדה שיותר נשים עובדות במשרות מלאות ובשעות רבות לאורך היממה בהכרח מצביעה על כך שהן יותר מחויבות לעבודתן, או שהיא מצביעה על מחויבות אינטנסיבית לרווח כלכלי עבור משפחותיהן? יתכן שהרבה מהנשים שתושאלו במחקרים מחויבות לעבודותיהן לא בשל המעסיקים שלהן שמציעים להן לוחות זמנים גמישים שיסייעו לתחושת הרווחה שלהן, אלא פשוט משום שהן לא יכולות להרשות לעצמן לאבד את המשרה בה הן עובדות.