מה הייתם עושים אילו היו מעניקים לכם שעתיים נוספות בכל יום על חשבון העבודה? נחים או מבלים יותר זמן עם הילדים? מתאמנים או הולכים לחוגים? לאחרונה נערך מחקר שוודי במשך למעלה משנה ובהשתתפות 68 אחיות, שחולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת שעבדה כ -40 שעות בשבוע, והקבוצה השנייה עבדה 30 שעות בשבוע. על פי הוושינגטון פוסט, המטרה הייתה לקבוע אילו השפעות (אם בכלל) יש לשעות מופחתות על פריון העובדים, ועל איכות העבודה. נראה שהתוצאות עשויות להשפיע על נוהלי רווחת העובדים בעולם.
לרוב, מעסיקים מסרבים לצמצם את שעות העבודה מחשש כי הצוותים שלהם לא יוכלו לבצע את מכסת המשימות בזמן. הגיוני לחשוב שעובדים יעמדו במשימות כאשר יש להם יותר זמן, אבל האמת היא שזה לא תמיד עובד כך, לפעמים זה אפילו עובד הפוך. זמן נוסף יכול לגרום לאנשים להיות שאננים ולא ממוקדים, במיוחד אם הם לא רואים שום יתרון בכך שיסיימו את עבודתם מהר יותר.
החוקרים שעקבו אחר האחיות ציינו כי הן עבדו ביעילות רבה יותר כאשר צמצמו את הלו"ז היומי שלהם בשעתיים. הן ניהלו את הזמן שלהן באפקטיביות, ואפילו הצליח לבלות יותר זמן עם המטופלים שלהן. הייתה להן מוכנות גבוהה יותר להעניק טיפול יוצא דופן. אחד החוקרים ציין כי "היה להן יותר זמן לשבת ולהקשיב, לקרוא ספר, לעלעל עם המטופלים בעיתון, או לנחם את אלה שלא מרגישים כל כך טוב". הרווח מצמצום השעות לא היה רק של האחיות אלא גם של המטופלים, שרמת טיפול גבוהה שכזו עשויה להועיל להם, במיוחד לקשישים ולאלו הסובלים ממחלת נפש.
השלכות על בריאות העובד
המחקר השוודי הוא לא הראשון שקשר בין עובדים יותר מאושרים לבין תוצאות יותר טובות למעסיקים. במחקר שנעשה באוניברסיטת סטנפורד ב-2014, הוכח שהקשר בין שעות עבודה לבין פרודוקטיביות הוא לא ליניארי. למעשה, נמצא כי יותר מדי עבודה עלולה לפגוע בפריון, כשאנשים שהרגישו כי עבדו יתר על המידה דיווחו כי הם עושים יותר טעויות בעבודה.
קיצור יום העבודה תורם גם לשיפור בריאות העובדים: במחקר השוודי נמצא כי האחיות שעבדו 6 שעות ביממה, השתמשו ב -4.7% פחות ימי מחלה ונעדרו פחות מעמיתיהן שעבדו 8 שעות ביום. לעומתן, האחיות שעבדו 8 שעות הגדילו בלמעלה מ-60% את ימי המחלה שלהן במהלך המחקר.
לפני המחקר, רק אחת מכל חמש אחיות דיווחה על נמרצות וחיוניות כשעזבה את העבודה. כאשר השעות שלהן הופחתו, המספר הזה עלה ליותר מ 50%. כמו כן, חלה עלייה של 24% בפעילות הגופנית שעשו לאחר העבודה, דבר שסייע להבין מדוע הן לא חלו לעיתים קרובות.
בשורה התחתונה, החוקרים הצליחו להוכיח שהתוצאות של שעות עבודה מופחתות הן עובדים פחות חולים, יותר פעילים, ועם הפחתה ניכרת בכאבי צוואר וגב.
רמות הסטרס הופחתו משמעותית גם במהלך הניסוי, דבר אשר תרם לשיפור מצב הרוח והאנרגיה בקרב העובדות. האחיות טענו ששעות עבודה מופחתות תרמו להן להרגיש ב- 20% יותר מאושרות ואנרגטיות, ואפשרו להן להשיג איזון טוב יותר של עבודה-חיים פרטיים. אחת האחיות אמרה, "הייתי מותשת כל הזמן, נהגתי לחזור הביתה מהעבודה ולקרוס על הספה. היום אני הרבה יותר עירנית, יש לי הרבה יותר אנרגיה לעבודה וגם לחיי משפחה".
על פי סקר של גאלופ מ-2014, נמצא כי עובדים בארה"ב עובדים יותר שעות מכל מדינה אחרת בעולם. כמעט 40% מהאמריקאים עובדים לפחות 10 שעות בכל יום, או יותר מ -50 שעות בשבוע. על פי הלשכה האמריקנית לסטטיסטיקה, אם משווים זאת לנתונים מ-1970 מדובר בסך הכול על תוספת עבודה של כמעט חודש בשנה. דיווחים ומחקרים רבים הוכיחו כי הקצב הנוכחי של העובדים בארה"ב הוא האשם בבעיות בריאות רבות כמו בעיות שינה, השמנת יתר, וחולשה של מערכת החיסון.
ויש גם השלכות כספיות
במחקר הנוכחי, שכר האחיות לא הושפע מהפחתת שעות העבודה. אמנם הדבר ייקר את הניסוי בטווח הקצר, אך אלו המצדדים בהפחתת שעות עבודה טוענים כי לשעות עבודה מופחתות יהיו עלויות יותר נמוכות בטווח הארוך, בשל שיפורים ניכרים בבריאות העובד, הפרודוקטיביות, ואיכות העבודה. באמצעות יוזמות כאלה המקדמות את רווחת העובדים, מעסיקים עומדים לחסוך מיליוני דולרים בעלויות הבריאות של החברה. ההוצאות אף יופחתו על גיוסים ותחלופת עובדים, על ידי יצירת סביבת עבודה אטרקטיבית המספקת גמישות ושעות עבודה מקוצרות.
כמובן שקיצוץ שעות עבודה באופן מיידי הוא לא תמונה ריאלית עבור רוב הארגונים, אבל אין זה אומר שלא ניתן לשפר את המעורבות והרווחה של העובדים בדרכים אחרות. אפשר, לדוגמה, לשמר את האנרגיה והפרודוקטיביות של צוותי העבודה על ידי מתן של יותר זמן לחופשה, לאפשר להם לעבוד מהבית, ולאפשר גישה למשאבים הקשורים בבריאות.