כולנו רודפים אחרי האושר כל יום. לעתים אנו חשים אותו גואה בנו ומיד אחר כך הוא חולף ונעלם כמו תנועות הגאות והשפל של הגלים. האם אפשר להגדיר דימוי ערטילאי כל כך כמו אושר? שלושה מומחים מתגייסים כדי לשפוך אור על המושג החמקמק ולהציג מדדים לאושר הנכסף.
פרופ' יורם ברק, מנהל מחלקה בבית חולים אברבנאל, ופרופ' אורן קפלן, פסיכולוג קליני, מסבירים את הקשר בין עבודה, הצלחה, בריאות ואושר, ומפלחים את האוכלוסייה למאושרים יותר ולמאושרים פחות. ד"ר תמי עישר, מומחית לפסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית העומדת בראש מכון פסגות המתמחה בטיפול בהפרעות חרדה, מסבירה כיצד הגישה ההתנהגותית קוגניטיבית מקדמת את האושר.
איך בכלל מגדירים אושר?
מדע האושר חוסה תחת התחום של פסיכולוגיה חיובית, בקיצור פס"ח. בשנים האחרונות נושאים כמו אושר, משמעות החיים וחוזקות אופי תופסים תאוצה ועניין רב בקרב חוקרים. הפס"ח מהווה מטריה אקדמית ומעשית לעיסוק ברגשות חיוביים ובתכונות מאפיינות חיוביות. מדענים מתחום החברה וההתנהגות הקדישו מחקרים כדי להבין ולפתח היבטים ויתרונות של חוסן אנושי, רגשות חיוביים, שביעות רצון, עמידות ותקווה. פרופ' ברק מרחיב: "יש המכנים את פס"ח כמדע האושר, והוא מוגדר כתחום מדעי המסתמך על בסיס עובדתי במאמץ לזהות התערבויות שיקדמו בריאות נפשית ואיכות חיים.
"יש כמה סיבות חשובות להתמקדות בפסיכולוגיה חיובית. אחת הסיבות הלא פשטניות להתעניינות בהתערבויות בונות אושר, היא שהאושר אינו תופעה נלווית. בשנים האחרונות הוכח כי אושר הוא גורם וסיבה ליתרונות רבים מעבר להרגשה טובה. אנשים מאושרים בריאים יותר, מצליחים יותר ומקושרים חברתית. רגשות חיוביים מקושרים גם לגמישות חשיבתית, ליצירתיות ולבקרה עצמית.
פרופ' ברק מסביר כי הצלחה גורמת לאנשים לרגשות חיוביים ורגשות אלו מגדילים הצלחה. "אנשים מאושרים גם מדווחים על בריאות טובה יותר. אצל חולי סרטן בתקופת מחלתם המאופיינים בהתנהגויות חיוביות, יש פחות פניות לחדר מיון ולרופא, והביקוש למרשמי תרופות פוחת. אף שהנושא לא נבדק ישירות, ייתכן כי מאמצים להגברת האושר יקטינו את שיעור תחלואת הנפש ואת הסבל המתלווה אליה".
איך אפשר להגדיר אושר, מושג סובייקטיבי, באופן מדעי?
"המונח אושר הוא אכן מונח שאינו זמין להגדרה, וכדי לחקור אותו יש לפרק את המונח לשלושה שבילים מוגדרים היטב: השביל הראשון עוסק בתחושה חיובית ובהנאה (הרגשה שהחיים נעימים), השביל השני מתייחס לעיסוק (החיים המקצועיים ועיסוקים נוספים) והשביל האחרון למשמעות (תפיסת החיים כמשמעותיים). על פי הממצאים, אנשים נבדלים בהתאם לסגנון חייהם ויתרה מזו, האנשים המסופקים ביותר הם אלו המצליחים להשקיע בשלוש צורות החיים הללו, אך המשקל המכריע ביותר ניתן למשמעות החיים ולעיסוק".
איך משיגים את האושר החמקמק הזה?
"ראשית, היו נדיבים. לאנשים נדיבים יש יותר זיכרונות מאושרים והם חווים אושר גדול יותר. נוסף לכך, הקפידו להיות אופטימיים לגבי העתיד ושבעי רצון מהעבר. אם אינכם מרוצים ממשהו, הקפידו להיות קונקרטיים לגבי אותה סיטואציה, להגיב נקודתית ולא לומר באופן פשטני וכללי שהכל לא טוב. השתמשו בחוכמה בחוזקות שלכם ושמרו על אופטימיות וחיוביות".
לחזק את הצדדים החזקים במקום לשפר את החלשים
"אם תאתרו את החוזקות שלכם, היכולות המשמעותיות ביותר שבהן ניחנתם, ותשתמשו בהן לאורך החיים בתבונה רבה יותר מכפי שעשיתם עד כה ותתעסקו פחות בחולשות שלכם ובניסיונות כושלים להתגבר על חולשות אלו, בהחלט יש סיכוי שתהיו אופטימיים ומאושרים יותר", אומר פרופ' קפלן ומוסיף: "הרי מינוף החוזקות עדיף על התגברות על החולשות, אז מדוע אנחנו נוטים דווקא לעשות מה שאינו לטובתנו ולהתמקד בחולשות?"
"לכל אדם יש כמה חוזקות בולטות במיוחד", הוא אומר. רוב תכניות ההדרכה המקובלות כיום מלמדות אנשים כיצד להתגבר על חולשותיהם. אם נכיר בכך שאנחנו נולדים עם מערך תכונות מסוים ונתקשה לשנות אותו באופן מהותי לאורך החיים, הרי שהניסיון לשפר חולשות נדון לכישלון או להצלחה מועטה ויהיה כרוך בתסכול רב. לעומת זאת, אם נכוון אנשים דווקא אל חוזקותיהם, ייתכן שנגיע להישגים הרבה יותר גבוהים, תוך הנאה ומוטיבציה גבוהות יותר משיטת הפסיכולוגיה השלילית.
"איתור החוזקות והתכונות האנושיות החיוביות ופיתוח שיטה להגביר אותן ולהשתמש בהן ברמת הפרט נעשה בשנים האחרונות בכמה כיוונים. התוצאות מעוררות התלהבות רבה ומעוררות תקווה לשימוש פרודוקטיבי בפסיכולוגיה לשיפור האושר ואיכות החיים של בני אדם. הספר 'עכשיו - גלה את חוזקותיך' של מרקוס בקינגהם ודונלד קליפטון מתאר את השיטה, וכיום אפשר להיכנס לאתר האינטרנט של הספר, אפילו בעברית, למלא שאלון ארוך למדי ובסופו לקבל פרופיל אישי של חמש החוזקות המובילות של ממלא השאלון".
ייעוד וסיפוק מקצועיים
אדם הבוחר עבודה ותפקיד שבהם יש לו הזדמנות לבטא את חוזקותיו, יהיה מאושר יותר. אך לא די בכך ואין צורך לחפש בהכרח את העבודה האידיאלית (שכן לרוב האנשים אין כזאת באמת). יש אמנם מצבים שבהם עדיף להחליף מקום עבודה, אך ברוב המקרים גם בתוך התפקיד הנוכחי ובמסגרת העבודה הנוכחית יש דרכים טובות יותר וטובות פחות לפעול בהתאם לחוזקות האישיות.
פרופ' קפלן מציין ממצא מדהים החוזר ונשנה כמעט בכל מחקר אקדמי ובכל פרויקט ארגוני הבודק את שאלת הסיפוק בעבודה: אנשים הולכים לעבוד לכאורה כדי להשתכר. רובם מתלוננים על השכר ועל התנאים ומעדיפים תמיד שיפור תנאים. עם זאת, כאשר בודקים מה חשוב לעובדים במקום העבודה ומה יגרום להם להישאר או לעזוב, השכר נמצא באחד המקומות האחרונים בחשיבות. אנשים שמים דגש רב על יחסיהם עם המנהל האישי שלהם ועל הסביבה החברתית במקום העבודה, וכמובן על הסיפוק שלהם מהתפקיד והמידה שבה הם מצליחים לממש את עצמם בעבודה. מובן שהשכר הוא תנאי בסיסי, אבל בסופו של דבר רוב האנשים עושים שינויים במקומות עבודה מסיבות שאינן קשורות לשכר באופן ראשוני.
חשוב להדגיש שהייעוד והסיפוק שאנשים מוצאים במקומות עבודה אינם קשורים תמיד ישירות להגדרת התפקיד הרשמית שלהם. לעתים המרקם החברתי או התפקיד בתוך המרקם החברתי, תפקידים שאינם רשמיים, אינטרפרטציה אישית לתפקיד באותו מקום ועוד, הם אלו המביאים לסיפוק.
יציבות נוגדת חרדה
מחקרים רבים מראים נתונים סטטיסטיים על כך מדווחים שאנשים נשואים מעידים בממוצע על שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים, מפגינים יציבות רבה יותר בעבודה ובעלי בריאות פיזית ונפשית גבוהה יותר. כמובן שאי אפשר להכליל מנתונים ממוצעים כאלה על אנשים באופן פרטני. "הרבה אנשים נשואים אומללים, ואין ספק שיש אנשים שבחרו באורח חיים ללא זוגיות קבועה או ללא זוגיות מסורתית שבהחלט מרוצים. ייתכן שכל הדברים הטובים שאנחנו מייחסים לנישואין נובעים לא בשל עצם הנישואין, אלא בגלל היציבות שחיי הנישואין מספקים עבור המשפחה ובני הזוג.
"יציבות היא בסיס נוגד חרדה, אם כי היא יכולה לשמש גם גורם משמעותי ביצירת שעמום וחיפוש שינויים. העובדה שכיום שיעור האנשים הנותרים נשואים בארצות הברית נמוך משיעור המתגרשים ובעת מכך שאנשים מקשרים את האהבה לרומנטיקה. האהבה יכולה לשרוד שנים, ואילו הרומנטיקה משנה צורות במהירות. היא אינה שורדת כמו בסרט הוליוודי בצורה האותנטית והמקורית לאורך שנים. קל הרבה יותר לשמר אותה למשך שעתיים של סרט", אומר פרופ' קפלן ומוסיף: "אהבה היא אותה תחושה אנושית עזה כלפי אדם אחר, המאופיינת ברצון להיות קרוב לאדם הנאהב, בחרדת נטישה וגעגוע כשהוא מתרחק לזמן ממושך מדי, בדאגה לו ובנכונות לעשות דברים עבורו גם על חשבון התועלת האישית. מהבחינה הזו אפשר לזהות באהבה לא רק את הקשר הרומנטי בין זוג אוהבים או את הקשר המשפחתי בין הורים, ילדים ובני משפחה אחרים. אפשר אולי להבין דרך מונח האהבה תופעות כמו אלטרואיזם, הקרבה וטוב לב".
מטילים ספק במחשבות השליליות
הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי, ה-Cognitive behavioral therapy (ה-CBT), הוא פרי שילוב של שתי גישות עיקריות. הראשונה היא הגישה ההתנהגותית, המשנה רגשות ודרך חשיבה בעזרת שינוי בהתנהגויות. הגישה בוחנת ובודקת התנהגות מצויה, וקובעת התנהגות רצויה ולפיכך ממליצה על הדרכים להגיע מהמצוי לרצוי. השנייה היא הגישה הקוגניטיבית, המניחה שהתגובה שלנו אל העולם נובעת מהמשמעות הניתנת למציאות באותו הרגע. פירוש יעיל מאפשר החלפה של הכרה ובעקבות כך רגשות שליליים מתחלפים בחיוביים.
ד"ר תמי עישר היא תומכת נלהבת של שיטת טיפול זו ומאמינה כי זוהי הדרך היעילה להשגת האושר. אושר מבחינתה הוא הרגשת סיפוק ושביעות רצון מאופן ההתנהלות שלנו בכל תחומי חיינו, ותחושה חיובית ואנרגטית בכלל הפעולות וההישגים שלנו בחיים. הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי עוסק בהתנהגות ובתפיסת המציאות. עצם העשייה יוצר מצב המתגבר על מכשולים ומקדם לאושר. הדגש בשיטה הוא על אקטיביות ועל יוזמה, המובילות לשינוי בתפיסת המציאות בעיני המתבונן, וזאת בעזרת טכניקות קוגניטיביות נלמדות.
טכניקות קוגניטיביות מאפשרות מעבר מתפיסה שלילית אל תפיסה חיובית המתמקדת ב"חצי הכוס המלאה". במקור נעשה שימוש יעיל בטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי למצבים של דיכאון וחרדה, ואפילו של פסיכוזה. הגישות ההתנהגותיות קוגניטיביות גם העצימו שיטות שונות, ביניהן כאלו המשויכות לתרבויות המזרח כמו מדיטציות ו-mind fullness, ועד לגישות העכשוויות.
ה-mind fullness היא דוגמה לטכניקה המלמדת להתייחס למחשבות מטרידות כאל מילים חסרות משמעות בלבד כחלק ממערך הגנתי ומניעתי של השתלטות חוסר שביעות רצון ופסימיות על חיינו. הגישה המטא קוגניטיבית עוסקת בעשיית שינויים רצוניים בחיינו, ביצירת זוגיות טובה, הרמוניה משפחתית, הצלחה עסקית ומימוש עצמי. היא משקיעה מאמצים בעקירת התופעה של "קפיצה אוטומטית למסקנות שליליות", המהווה גורם המחבל באושר ומקדם חרדות. במצב זה מחשבות שליליות אוטומטיות נעשות שכיחות יותר ועוצמתיות, בעוד מחשבות הגיוניות נדחקות החוצה.
נוצרים "מעגלי קסמים" שבהם אותם רגשות שליליים (כתוצאה ממחשבה מסוימת) מובילים להתנהגות מוגבלת או להימנעות מהתנהלות יומיומית רגילה. הטיפול הקוגניטיבי פועל לשבירת המעגל, בין היתר באמצעות הטלת ספק במחשבות השליליות האוטומטיות, כמו גם תקיפת ההנחות שעליהן הן מבוססות.
אימוץ התנהגות חדשה
בטרם ניגשים ליצירת שינוי בהתנהגות הבלתי יעילה, יש ללמוד ולהכיר את הבעיה לעומק כך שתתקיים התאמה מקסימלית בין הבעיה לפתרון. אחר כך אפשר לגשת לבניית תכנית פעולה טיפולית הנקראת "תכנית ההתערבות". הטיפול מתחיל בתצפית של המטפל והמטופל - מדידות ההתנהגות הבלתי יעילה והלא רצויה. מטרת התצפית לאגור נתונים ולזהות דפוסי התנהגות - טריגרים, עיתוי תגובה, נסיבות שבהן מתרחשת ההתנהגות, מידת השליטה בהתנהגות, האם מתרחשת באופן אוטומטי, משך ותדירות.
בתום שלב התצפית וההערכה מוגדרת על ידי המטפל ההתנהגות החלופית הרצויה, והטיפול נבנה כך שמחד תופסק ההתנהגות הבלתי יעילה, ומאידך יירכשו ויתורגלו על ידי המטופל מיומנויות להתנהגות יעילה ורצויה המקדמות שביעות רצון ואושר.
המטפל עושה שימוש בטכניקות שונות כדוגמת הפסקת הימנעות, חשיפה הדרגתית, הצפה, חיזוקים, הרפיה ודחיית תגובה. לדברי ד"ר עישר, התנהגות יעילה תביא לתוצאות רצויות בהתנהלות המטופל בחיים, ותלווה ברגש נעים ובמחשבות חיוביות. הטיפול ההתנהגותי ממוקד, וכתוצאה מכך הוא קצר מועד ומביא לתוצאות מהירות. יתרון משמעותי נוסף הוא בכך שהמטופל מקבל לידיו שליטה על חייו ורוכש כלים העשויים לשמש אותו להתמודד עם מצוקות דומות בעתיד ולטפל בעצמו בכוחותיו הוא.
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין חיים אחרים, אוגוסט 2010
לקבלת גליון של חיים אחרים במתנה לחץ כאן