אצל בני האדם שלב החיזור ממושך מאוד ביחס לבעלי חיים ולעיתים נמשך שבועות עד חודשים. עם זאת, הוא מתאפיין – כמו אצל מינים אחרים – בהתנהלות ניסויית דו-ערכית הכרוכה בהתנגשויות בין פחד, תוקפנות ומשיכה מינית. העצבנות וההססנות מתמעטות כאשר האותות המיניים מתחזקים הדדית.
אותות אלו כוללים: הבעות פנים מורכבות, תנוחות גוף וקוליות ייחודית, כגון דיבור מתקתק וילדותי משהו (פנייה בטון גבוה ו"מתנחמד" מאוד). באחד השלבים הראשונים של הראוותנות החזותית והקולית מתבצעים מגעי גוף פשוטים כמו נגיעות יד ביד, שכם בשכם, רגל ברגל. בשלבים מאוחרים יותר, כשהזוג נמצא באינטימיות, המגע עובר לאזור הפנים ולפה.
קיימים הבדלים רבים בתפקודו של המוח הנשי והגברי ומתוך כך ניתן לראות שהפרשנויות שגברים נותנים למחוות גוף שנשים עושות לא פעם מוטעות, ולעיתים אף יוצרות קונפליקטים ועימותים לא נעימים המתפרשים כהטרדה. יש תנועות שאישה תבצע בתמימות רבה כמו להזיז את שיער ראשה מאחורי האוזן כי הוא פשוט מפריע לה. לעומת זאת, גבר יפרש תנועה זו כמחוות חיזור ("ואוו, היא ממש הרוסה עליי!"). אף-על-פי-כן, נגיעות רבות בשיער, כגון העברת השיער מצד לצד, הן לעיתים קרובות סימן לחיזור שנשים משתמשות בו. קיימת עוד תנועה: הנפת הראש והשיער לאחור. מקורה בהתנהגותן של ציפורים, אשר בתקופת החיזור מניפות את ראשיהן לאחור.
דיאט קולה, עם קש
בוודאי הזדמן לכם לשבת לא מעט פעמים בבתי קפה או במסעדות. אני בעוונותיי אוהבת לשבת ולצפות בזוגות ובמשפחות שיושבות במקומות אלו. הזוגות שאני הכי נהנית להתבונן בהם הם הזוגות בבליינד-דייט או פשוט בדייט ראשון. אתאר את הסיטואציה באלמנטים סטריאוטיפים במקצת, וסלחו לי על כך מראש.
הם יושבים זה מול זו. הגבר מזמין מנת אוכל, האישה בדרך כלל "לא רעבה" (ואין זה משנה אם היא שוקלת 50 ק"ג או 100 ק"ג). בפגישה ראשונה נשים בדרך כלל אינן מעוניינות לאכול. מבחינת הרבה מאוד נשים, אכילה יחד עם גבר היא סיטואציה אינטימית. דרך אגב, אם האישה שאיתך הזמינה לאכול כבר בפגישה הראשונה, הרי זה סימן שהיא ממש לא מתחשבת בסביבה ומהר מאוד תנהל אותך...
ובכן, נמשיך: אמרנו שהאישה לא אוכלת, אבל לשתות צריך. המשקה נע בדרך כלל בין דיאט קולה, לימונדה או מים מינראליים, וחשוב מאוד שזה יהיה עם קשית! תשאלו מדוע קשית? יש האומרים לי "כדי שהאודם לא ירד", "זה יותר עדין, נשי". ובכן – לא! הדבר פשוט מאוד. כל אביזר גלילי שמתקרב לשפתיים של בחורה מקבל קונוטציה אחת... חושניות.
לאודם נגיע מיד. הגבר עם האוכל והאישה עם הקשית מנהלים שיחה, ופתאום שניהם נכנסים למצב של הטיית הראש הצידה. תנוחת ה"חיינדלך" - נחמדות יתר... אבל, זהירות! כשאישה מפנה את הראש הצידה, אין זה אומר שמיד אחר כך היא נשכבת על הגב עם הרגליים למעלה, אבל זה כן אומר שיש עניין ואפשר להתקדם עוד צעד אחד קדימה. הצוואר הוא איזור מאוד חושני. כל הנגיעות באזור זה ביד, באביזרים שונים, במשקפיים, בקשית ועוד הן תנועות מיניות.
כמו הצוואר, פרק כף היד הוא אזור חושני ואין זה מקרה שנשים שמות בושם בנקודות אלו, המפיצות טוב יותר את ריח הבושם לסביבה. ועוד דבר מעניין: את הדופק בודקים בפרק כף היד כי שם מרגישים היטב את פעימות הלב. ביפן נשים הולכות עם חולצות ארוכות וחסודות מאוד שאינן מגלות חלקים מהגוף, אבל יש בהן פתח קטן באזור פרק כף היד, שמשדר חושניות רבה מאוד. כשאישה מעשנת סיגריה ומפנה את פרק כף היד לגבר שמשוחח איתה זו תנועת חיזור.
כמובן, השפתיים הן אזור חושני מאוד, לגברים ולנשים כאחד. השפתיים של בני האדם הן איבר יחיד במינו, שאינו מצוי אצל יונק אחר כלשהו. לשאר היונקים יש שפתיים אך הן לא מקופלות כלפי חוץ כשלנו. השפתיים הן כלי איתות חזותי חשוב. התרגשות מינית מביאה לידי תפיחת השפתיים והאדמתן. כולכם מכירים את תנועת ליקוק השפתיים או נשיכתן כתנועה חושנית מאוד. הוא הדין בבליעת רוק ובהרטבת השפתיים בעת שאישה או גבר פולשים למרחב האינטימי שלכם. כל משחק עם אביזר באזור השפתיים, במיוחד אצל נשים, נתפס כמיני. משקפיים, קשית, עט וכדומה.
אשר לאודם – האם חשבתם פעם מדוע אישה מורחת את שפתיה באודם? ובכן, זה ככה! כל מי שהסתכל על עצמו במראה לאחר קיום יחסי מין במראה בוודאי הבחין שהלחיים סמוקות והשפתיים אדומות ובשרניות יותר מכיוון שהדם בגוף מוזרם לכל האזורים החושניים בגוף. אישה מורחת אודם מתוך הבנה שבתת מודע כי צביעת השפתיים מדמה מצב של עוררות מינית, וכשהאישה מתאפרת היא גם תדגיש את לחייה בסומק. נוסף על כך, היא נראית בריאה יותר, ולכך חשיבות רבה בעיני הביולוגים הטוענים כי כל הפעולות שלנו מקורן בניסיון להשביח את זרענו בדור הבא.
בזמן משיכה ובמצב של עניין והקשבה רבה אישוני העיניים מתרחבים. במחקר שנערך לפני מספר שנים נתנו לגברים לסמן מי מהנשים שברצף של תמונות מושכות אותם, ותוך כך חיברו אליהם מכשיר הבודק את התרחבות האישונים. נמצא מתאם גבוה בין העדות למשיכה והתרחבות האישונים.
ריצ'רד דוקינס בספרו הגן האנוכי מדבר גם על פעולות שבדרך כלל נראות לנו מודעות. לטוענתו, גם אם הן נעשות מכיוון שונה במקצת, מקורן ברצון הבסיסי שלנו להשביח את הגן האנושי. לדוגמא: כשגבר פוגש אישה ורוצה להגיע איתה למצב של אינטימיות גופנית, על-פי הרוב יוליך אותה לחדר שהאורות בו עמומים או שהוא מואר בנרות, כלומר שוררת בו אווירה רומנטית. ריצ'ארד דוקינס טוען שהפעולה היא פיזיולוגית לחלוטין. האישונים הרי מתרחבים גם בהתאם לכמות האור בסביבה. אישה, ברגע שנכנסת לחדר חשוך, נמצאת מיד ברמה הפיזיולוגית במצב של עוררות גדולה יותר מאשר שנייה אחת לפני כניסתה לחדר, ואין לכך כל קשר למה שהיא מרגישה כלפי הבחור. מצבה הפיזיולוגי עשוי להגביר את הסיכוי כי תיענה לחיזוריו של בן זוגה.
קשר עין
קשר העין הוא צורך הישרדותי בסיסי. הוא נועד לידע או לוודא אם ניתן להתקשר לאובייקט או לברוח ממנו – Fight או Flight. הוא הדין ביחסים בין גבר ואישה או בכלל במתח מיני בין בני אדם. זה מתחיל במבט, העיניים מצטלבות "אני רואה שאתה רואה שאני רואה..." ואז מסיטים את המבט וכעבור מספר שניות או דקתיים מחזירים את המבט כדי לקבל אישור שזה מה שראינו: האם זה אמיתי? האם נוצר מצב של התקרבות? עדיין אין פירוש הדבר כי הגבר או האישה יסכימו לצאת איתי או לפתח קשר כלשהו, אבל מצב זה מאפשר התקרבות.
אנשים בדרך כלל לא יפנו אליכם ולא "יתחילו איתכם" לפני שקיבלו סוג של אישור במבט עיניים המביע נכונות להתקרבות. כמובן, יש גם מקרים קיצוניים של חסרי רגישות סביבתית שאינם בוחלים בשום דבר ומתחילים עם כל דבר שזז, ואין זה משנה להם אם זה בהסכמה או אם זה מעיק.
פעם ראשונה בים?
בשעות הים הרבות שלי, מקום שאני מוצאת בו מרגוע ומקלט מהרעשים שבראשי ואושר אמיתי, אני כמובן גם נהנית מצְפִייה בדינאמיקת התנהגותם של גברים ונשים על החוף. כולנו מכירים את החבר'ה שמציקים בקריאות מסוג "בובה איך אמרת שקוראים לך?"
ועוד דוגמה: גבר חשוף חזה – מה שלא תמיד מחמיא לרובנו – נע ממקום למקום, מהקיוסק למגבת ובחזרה, ובדרך הוא מוכרח לעבור ליד כל נערות החן השרועות על החוף. בעוברו לידן הוא מזדקף, מכניס את הכרס (מה שלא תמיד עובד...) ומבליט את בית החזה. הוא מתפאר ממש כמו טווס, כאומר "תראי כמה גברי ומושך אני!"
הנשים ובעיקר בנות הסיליקון, נהנות לחשוף בכל הזדמנות את יצירותיהן וממש מניחות את החזה המוצק על דלפק הקיוסק. דבר זה אינו מאפשר לך להסתכל על שום דבר מלבד אחד האברים שבכוחם להוציא גברים משיווי משקל. ויש נשים שבחוף הים מענטזות, גם אם בחיי היומיום לא תעשינה זאת. שם זה עובד Big Time, ואין זה משנה כלל אם הן מכסות את החלק התחתון של בגד הים בכיסוי קטן כי לא ממש מרגישות בנוח עם איזור האגן. אבל הן ישגעו אותך בענטוזים לאורך כל הטיול על החוף. חוף ניצנים הוא חוף הבית שלי והמצילים שם הם חברים טובים ופרטנרים מצוינים ללמידה על דפוסי התנהגותם של בני אדם בחוף ובים.
ניתן לספור כמה פעמים בחורה בים מסדרת את חזיית בגד הים ואת צידו האחורי של החלק התחתון. פשוט לא ייאמן! התעסקות בלתי נגמרת עם עצמה. מעט מאוד אנשים מגיעים לים כדי ליהנות מהמים והשמש, כלומר מן הטבע האמיתי. רבים מגיעים בעיקר על מנת להיראות בפוזה של ים, עם כל האביזרים הנלווים בהסתובבות על החוף - משקפי השמש, כובע, עליונית, סוג בגד הים, הבירה, הסיגריה ועוד. יש היערכות שלמה סביב הבילוי על החוף, וזה ממש לא מסתיים בטבילה בים.
לקוח מתוך הספר "קול הגוף" של ענת הכט פישר, בהוצאת שביט הוצאה לאור.
מבצע מיוחד לגולשי Mako - טלפנו 03-7514241 ותקבלו את הספר ב-65 שקלים (כולל אריזה ומשלוח) במקום 79 שקלים בחנויות