כל השבוע אתם רצים ממקום למקום, מפגישה לפגישה, משיחה לשיחה וצמודים לשעון, לסלולרי ולאשראי, לא? קחו שנייה ודמיינו יום אחד, אחד, שבו אתם מתנתקים מהכל, לא שומעים חדשות, לא רואים טלוויזיה, לא אוכלים בחוץ ולא מסמסים לאף אחד. עכשיו דמיינו ישוב שלם שחי ככה, ודמיינו את עצמכם בתוכו. אין צורך להתעורר מהפנטזיה - רק להגיע ליישוב כליל.
כליל שבגליל המערבי הוא כפר אקולוגי שנוסד בשנת 1978 על ידי קבוצת אנשים שבחרו לחיות את חייהם אחרת, הרחק מחידושי הטכנולוגיה, מעולם המותגים וממזון מעובד ותעשייתי. בהתאם לכך, היישוב אינו מחובר לחברת החשמל ואת האנרגיה מפיקים התושבים מהשמש, את הירקות והפירות מגדל כל אחד בחלקת אלוהים קטנה ליד ביתו וטלוויזיות ומחשבים הן מילות גנאי.
המשפט "איש על פי אמונתו יחיה" מקבל משנה תוקף כשמבקרים בכליל. הדבר הראשון הבולט לעין המבקר במקום הוא שתושבי כליל בנו את בתיהם בסגנון חופשי, איש איש על פי טעמו. כל בית תלוי לו על צלע הר אחרת, ובין הבתים שטחים ירוקים נרחבים, המאפשרים התייחדות עם הנוף. בתי המגורים מגוונים ביותר, וכוללים אוהלים אינדיאניים, קרוונים משוגעים, בתי עץ חמימים ובתי אבן מסוגננים. הדבר השני שבו תבחינו הוא העובדה שמרגע שכף רגלכם דורכת במקום, שוטפת אתכם שלווה סטואית, ששמורה בדרך כלל למקומות בהם התושבים חיים בהרמוניה עם הטבע.
אקולוגי או לא, כמעט אף אדם שפוי אינו מסתדר בלי קפה טוב על הבוקר, וזה כולל את תושבי כליל. את הקפה שלכם כדאי לשתות ב"קפה כליל", אוהל אירוח זרוק וחינני, מהשווים שנראו במחוזותינו. לבוגרי הודו, נפאל והסביבה, המקום יזכיר קצת את הבקרים האטיים ב-German Bakeries אותם בתי קפה מרושלים הפזורים ברחבי המזרח ושבלעדיהם בוקר אינו בוקר, גם אם השעה 13:00 בצהריים. תמי ושלמה, בעלי המקום החביבים ותושבי כליל זה 20 שנה, יציעו לכם קפה הפוך משובח או צ'אי מתובל בחורף. הקפה הטוב יגיע מוקצף וחזק כדבעי, ויוכרז עליו בגאווה שהוא עשוי במקינטה. מכונת אספרסו? הס מלהזכיר. התוצאה טובה לא פחות. את הקפה תוכלו ללגום בליווי אחת מעוגות הבית, מאפה ידיה של תמי, או תוך כרסום עוגיות טחינה לצלילי מוזיקה אתנית.
לא כדאי להתמלא, שכן הפעילות הבאה שלכם דורשת שכיבה דוממת על מיטת הטיפולים של תרצה מי פז. הניחו לה לעשות מה שהיא עושה כבר למעלה מ–20 שנה במומחיות ובמיומנות: עיסויים אלוהיים. את הבית של תרצה יהיה קשה למצוא שכן אין שלטים המכוונים לביתה. לכן, קבלו ממנה הוראות וסעו בשבילי העפר של היישוב עד שתגיעו לבית על ראש גבעה, המוקף עצי פרי ומשקיף אל הים התיכון. תרצה היא טיפוס צבעוני, והיא בילתה את חייה במסעות מרתקים, תוך התמחות ולימוד תורות הריפוי והעיסוי. המסאז' שהיא מעניקה משלב עיסוי שוודי, תאילנדי ושיאצו, ומלווה בסופו בברכות ובאיחולים לחיים טובים.
אם אתם ממתינים בתור למסאז', הצטיידו נא בספרות רוחנית מספרייתה של תרצה, והתנדנדו על הערסל אל מול הנוף המשובץ עצי זית, רימון, גפן ועצי כליל החורש מחופים ורוד באביב. את שלוותכם עשויים להפריע רק צרצרים, שפיריות וגרגורי החתולה הסיאמית שבאה לבקר. אם תחליטו בספונטניות להישאר ללילה, יש לתרצה בקתת אירוח פשוטה, עם אמבטיה תחת הכוכבים.
כך או כך, בראנץ' טעים כבר חייבים לאכול, והמקום המומלץ לכך הוא "סמדר בכליל". שלט עץ בסמוך לביתה של תרצה מכוון אל סמדר. ככלל, כדאי לשים לב לשלטי העץ בסגנון המערב הפרוע, המפוזרים בצומתי השבילים ומכוונים לפניני אומנות, קולינריה ורוחניות. בשנים האחרונות פתחו תושבי המקום את בתיהם למבקרים כך שאפשר לשוטט בין בתי קרמיקאיות מוכשרות ואומנים אחרים ברחבי היישוב. גם במרפסת של סמדר לא תימלטו ממראות יפעת הגליל, הנשקפים מכל עבר. ארוחת הבראנץ' של סמדר כוללת גבינות צאן טעימות, תוצרת מחלבות האזור, סלט רענן ושופע, זיתים מבוקעים, חביתה ואת גולת הכותרת של המקום: לחם חלוקים מרוקני, שטוח ומתפצפץ בפה, מלווה בחמאת שום חזקה ופסטו. לקינוח יש מאפינס תאנים עם ריבות הבית ותה צמחים או קפה.
אם אתם לא ממהרים, שבו לכם בניחותא, העבירו את הזמן בכיף, ותהו ביניכם לבין עצמכם כמה זמן באמת אפשר להחזיק עוד מעמד בלי עיתון, טלוויזיה וסלולרי.
איך מגיעים: פונה מצומת יסיף שבגליל המערבי, ממשיכים ישר ופונים ימינה בכביש מס' 1278.
קפה כליל: 04-9969432 / 052-3261898, פתוח בסופי שבוע בלבד. תרצה מי פז: 04-9560722 / 050-7407394, בתיאום מראש. סמדר בכליל: 04-9561678, שישי: 09:00 עד השקיעה.
ועוד משהו קטן לשבת: אם הביקור בכליל הזיז לכם נים ביחס לאיכות הסביבה, רוצו לראות את סרט האימה האקולוגי בכיכובו של אל גור, "אמת מטרידה". הסרט מציג את הקטסטרופות האקולוגיות הממשמשות ובאות, אך בד ובד גם מציע פתרונות ירוקים כדי למנען.