"כולם אמרו לי לא"
באמת שהוא לא התכוון, אבל גיבור הילדים איחר בארבעים דקות לראיון. כשהוא הופיע עם הבדיחות שלו, הקול הצרצרי, והפרצופים השובים והמצחיקים, שכחתי את העיכוב שבלבל את כל היום שלי. מספיקות חמש דקות עם יובל כדי להשתחרר מהאגו ומהמחסומים שאנו שמים לעצמינו כמבוגרים. חמש דקות בדיוק ואתה חוזר להיות הילד הקטן והתמים. הוא מדבר בשפה של הקטנים ולפעמים נדמה ששכח לגמרי את שפת המבוגרים. ובכל זאת, ליובל (42) יש חמישה ילדים משלו, הגדול ביניהם בן 9 והקטן ביותר כמעט בן שנה, והוא מגדל אותם ביחד עם אישתו מיכל בנווה ירק, מושב שקט ומרוחק מכל הרעש והבלאגן.
יובל גדל בירושלים להורים שעלו מפרס, לאב מהנדס ואמא עקרת בית, הילד השני מבין ארבעה אחים. "לפני שנולדתי, נולד לאמא שלי ילד שמת בלידה ומישהי אמרה לה שהיא תקבל אותו בעוד שנה מתנה. אני נולדתי שנה בדיוק אחר כך. הסיפור הזה תמיד מלווה אותי ואני מרגיש כאילו יש עלי איזו הגנה מסויימת". הוא עושה פרצופים מצחיקים וצוחק בעצמו. בכלל יובל משעשע את עצמו לעיתים קרובות.
מגיל 24 יובל המבולבל מופיע ומבדר את הילדים, ובעשר שנים האחרונות התחיל להצליח בגדול. "תמיד היה לי קשר לילדים. בצבא הייתי בנחל בקיבוץ, ועבדתי בגן ילדים. תמיד הייתי הליצן של הכיתה והייתי מופיע, כשהשתחררתי מהצבא רציתי להגיע לתחום של הבידור, הלכתי לאודישנים בערוץ הילדים וכולם אמרו לי לא. אנחנו מחפשים אנשים יפים. מה זה מוזר כזה עם הקול הזה. הקול הזה בא עם השנים, עם ההופעות. זה לא תמיד היה. היה לי פעם קול רגיל. אבל זה הסימן היכר שלי. וקיבלתי לא מכולם, אבל נורא רציתי להופיע. אז אמרתי שאני אתחיל מימי הולדת כי בשביל זה לא צריך שום דבר, ובאמת הופעתי שנים רבות בימי הולדת".
היית כותב את ההופעות מראש או מאלתר?
"בהתחלה הייתי מנסה. כותב רק קווים כלליים וזורם עם הילדים, רואה מה הם אוהבים. ואז גם התחלתי לכתוב שירים. השיר הראשון שכתבתי הוא 'שלום לכם ילדים וילדות, אני יובל המבולבל'. זה התחיל משירים פשוטים ולאט לאט זה כמו שריר, ואז השריר מתחיל להתפתח. יש משהו מאוד ממכר בליצור. אין לי קול של זמר, מצאת לעצמי סוג של חממה מסוימת אצל הילדים. הם לא שופטים לפי המראה או הקול, זה לא בקטגוריות שלהם. אצלם מה שחשוב זה אם הוא מצחיק, מוכשר, מדבר אליהם, נוגע להם בלב, פנימיות ולא חיצוניות, יש בזה משהו שהתאים לי. בהופעה הראשונה התנסיתי על בני הדודים שלי, אחר כך על המורה לנהיגה שלי. הייתי הולך ברחוב עם כרטיסי ביקור, הייתי מופיע בחינם אם היה צריך. רק רציתי להופיע. הייתי הולך עם התיק והגיטרה ומסתובב עם בלונים. למדתי לנגן על גיטרה וקלידים ומפוחית לבד. ככה זה שאתה עושה משהו מתוך תשוקה. אתה לא צריך ללמוד את זה, אתה כבר שם".
איך זה להיות הילד שלך?
"זאת בעיה. כשאני יוצא למקומות שיש בהם ילדים, כל הילדים עליי והם מסתכלים. הם גדלו לתוך זה והם התרגלו. הבת שלי אמרה לי פעם: 'אבא, אתה אבא רק שלנו נכון?'. אבל יש לזה גם יתרונות: הם מגיעים להצגות ונכנסים אל מאחורי הקלעים, הרבה פעמים הם מייעצים לי עם התכנים. כל ילד מגיב לזה בצורה אחרת. פעם הבן שלי אמר לי: 'אני רוצה את יובל המבלבל', אז אמרתי לו: 'זה אני, רק החלפתי בגדים', ואז הגננת אמרה לנו שנקפיד שהוא יקרא לי אבא יובל".
איזה ילד היית?
"בילדות שלי הייתי ילד סגור, שונה ומופנם, ואת השירים שאני כותב אני כותב לילד ההוא שהיה גרוע בספורט. ילד שאין לו הרבה, אבל זה לא משנה כי הכי חשוב זה הפנימיות שלך, 'העיקר ששמח לך בנשמה'. בתור ילד הייתי בורח לעולם הדמיון. שם מצאתי את עצמי גיבור-על. בגלל שהייתי דחוי ולא מקובל אז דמיינתי את עצמי גיבור-על. בהמשך פיתחתי הומור והייתי הליצן של הכיתה, אבל לא הייתה לי חברה אף פעם. זה טוב, כי כל החסכים האלו והבורות האלו שתמיד ילוו אותי עוזרים לי ליצירה ולהיות רגיש יותר כלפי ילדים אחרים".
השאלון של שרון
מחשבה ראשונה על הבוקר: "היום אני יוצא לכבוש את העולם. איך עוד אני יכול לקדם את השליחות הזאת, לשמח, ליצור איזה שיר, קליפ, משהו חדש. כל יום אני קם ככה, מה אני אעשה היום".
אם היה לי את כל הכסף שבעולם: "מטייל עם המשפחה שלי בכל העולם כל הזמן ומופיע".
בגד מזל: "אני כל הזמן לובש חולצה לבנה, עם חולצה מכופתרת מעל. אני מרגיש שלבן יותר נוח לי, וזה גם כמו אור".
אנשים מוצלחים בעיניי הם: "אנשים שהולכים עד הסוף עם האמת שלהם".
איש מעורר השראה: "אני מאוד מתעניין במדע ובפיזיקה. עכשיו בדיוק לומד קוונטים ומדע, אז אחד האנשים הכי מעוררי השראה בעיניי הוא אלברט איינשטיין כי בעולם המודרני שלנו היום הכל ידוע. הוא גילה דברים שהתחילו בתיאוריה ובסופו של דבר הוא הוכיח שהוא צדק ושינה את כל פני הפיזיקה. אסי כהן גם מעורר השראה, כל מה שהוא עושה, הוא עושה את הכי טוב שיכול. משתמש בכישרון שלו עד הסוף".
ספר מעורר השראה: "המדריך של לוחם האור של פאולו קואלו, אני חייב להביא לך את הספר הזה. הספר הזה כל כך השפיע עליי שאני רוצה שזה ישפיע על אחרים כמו שזה השפיע עליי אז אני פשוט נותן אותו לאנשים שאני מדבר איתם על הספר הזה. זה ספר נפלא".
אומן מרגש: "צ'רלי צ'אפלין, יש לו סיפור מאוד עצוב. בהרבה קומיקאים מצליחים יש ליצן עצוב".
הכי אוהב בשעות הפנאי: "לראות סרטים, בעיקר פנטזיה ומדע בדיוני"
איפה אתה בעוד עשר שנים: "באותו מקום, לא אכפת לי. טוב לי ככה. עוד ילדים אולי, אנחנו זורמים, רוצים עוד בת. יש לי ארבעה בנים ובת אחת. אולי לאמץ".
מהי הצלחה בעיניך? "לעשות את מה שאתה אוהב".
עם מי היית רוצה לאכול ארוחת בוקר? "סטיבן שפילברג".
למה בחרתי בך לדמות מעוררת השראה? "לא יודע, תגידי לי את. אני חושב שהסיפור שלי והבחירות שעשיתי בדרך למרות כל הקשיים. היום אני חי את החלום שלי. הייתה לי תמונה בראש וזה בדיוק מה שדמיינתי. מחשבה יוצרת מציאות. אני מעז וקופץ על הזדמנויות. אני חושב שיש בי כישרון מסוים אבל העניין הוא החשיבה החיובית. פעם כתבו עליי כתבה ממש רעה ויצא מזה השיר הכי טוב שלי. לפעמים כדי להגיע למעלה, אתה צריך לגעת בתחתית".
מה אף אחד לא יודע עליך? "שאני יודע המון דברים שקשורים במדע".
מה מפחיד אותך? "אני לא מתעסק בפחד. זה היצר הרע. לכל מחשבה המוח שלנו מייצר אנזים אחר. היתרון הוא שלחיובי יש פי עשרה כוח משלילי, אז בצורה מאוד מכנית אני מנסה להוציא ממני את הדאגות, הכעס והטינה".
מה מאתגר אותך? "לנסות דברים שהם לא מובנים מאליהם, כמו לעשות תפקיד דרמטי. אני רוצה לשחק בעתיד".
שונא באנשים: "אנשים שנוטרים טינה, ילדים לא נוטרים טינה, הם מיד ממשיכים הלאה".
איזו תכונה חסרה לך, או היית משנה? "הייתי רוצה יותר לדעת להתעמת כמו שצריך, אני לא טוב בזה".
מה סוד ההצלחה? "להיות מונע מתשוקה ולא מפחד. בדי.וי.די הראשון שלי, שאיתו הצלחתי ופרצתי, לקחתי את כל הכסף שעשיתי ושמתי שם. זה היה צעד של אמונה. יכולתי להתרסק אבל עשיתי את הצעד, ובזכות זה נולד יובל המבולבל".
ההצגה "מר עגבניה" תגיע להרצליה לשתי הצגות ביום שבת, בתאריך 10.5.2014, וביום שני, 12.5.2014 בבית שאן.
>> יש לכם סיפור הצלחה? מוזמנים לפנות לשרון