בעקבות העלייה ממדינות חבר העמים, החל נושא הגיור לתפוס מקום מרכזי בכותרות. באופן כללי, ניתן לומר שיש שתי גישות מרכזיות לגיור: האחת גורסת שעלינו לקבל כל אדם המצהיר על כוונתו להצטרף לעם היהודי, ואילו הגישה השנייה - בה נוקט הממסד הרבני, כמו גם כל סמכות תורנית בישראל - טוענת שאי אפשר לקבל כל גוי לעם היהודי על סמך הצהרה בלבד, ושיש להעבירו מסלול לא מזורז של גיור. המטרה היא שבסוף המסלול אותו גוי יהיה לא סתם יהודי, אלא יהודי שומר מצוות.
הגישה הזו מקוממת לא מעט אנשים בציבור הישראלי. "מדוע בעבר רות המואביה לא הייתה צריכה לעבור את ההליך המתיש?", שואלים רבים, "ולמה קיים בכלל הכרח לשמור מצוות?". במילים אחרות, מדוע הגר לא יכול להצהיר מראש על כוונתו להיות יהודי, אבל חילוני?
אנחנו על הסוס הטוב
"הדת היהודית היא בדיוק ההיפך משאר הדתות", מקדים הרב יפתח סופר. "הנוצרים והמוסלמים מוכנים לשלם כדי להעביר אנשים לתוך הדתות שלהם, ובמסעי הצלב או בגירוש ספרד ראינו שזה יכול להגיע גם למקומות אלימים ואף אכזריים. זה מראה שהדבר זול ולא רציני.
"יש סיפור על רבי יונתן אייבשיץ שתמיד היה מנצח בוויכוחים את הכומר, בנוכחות המלך. הכומר כבר אמר למלך בייאוש 'אותו אני לא יכול לנצח, הוא מיוחד במינו. אבל אוכל לנצח כל יהודי אחר'. המלך הציע לו להזמין יהודי אחר, וכך הכומר ירד לרחוב, מצא עגלון, והעלה אותו אל ארמון המלך. אמר לו הכומר, בניסיון לייצר ויכוח, 'אני עכשיו מנצר אותך, מטביל אותך, מזה עליך מים - ורק תגיד שאתה נוצרי. בתמורה אתן לך סכום גדול של זהב. אתה מוכן?'. העגלון סירב בתקיפות. המלך והכומר תמהו לפשר הסירוב הנחרץ, והעגלון הסביר שאביו אמר לו לפני מותו שאם יום יבוא ויבקשו ממנו להחליף את סוסו בסוס אחר תמורת תוספת תשלום - סימן שהסוס שרוצים לתת לו נמצא במצב גרוע. 'אני לא מבין הרבה בדתות, אבל אם אתה רוצה להוסיף לי כסף על מה שיש לי - סימן שזה פחות טוב', סיכם.
"מה הנמשל? בדרך כלל לא צריך להתאמץ כדי למכור דברים איכותיים. הקונים כבר יבואו אליך. מכאן מובן שיהדות היא לא דבר פשוט, וממילא אנחנו לא מכריחים או מפתים אף אחד להתגייר. אבל אם אדם שהתרגל לחיות כלא יהודי יתגייר, ואז יחליט פתאום לסגת לאחר הגיור - זו בעיה. כי עכשיו הוא לא גוי שאוכל אוכל לא כשר בהיתר, לדוגמא, אלא יהודי שעושה זאת באיסור".
אבל אם אותו אדם מצהיר שיש לו רצון ויכולת להיות יהודי - למה להכביד עם לא מעט בדיקות ומבחנים?
"גם כשאדם רוצה להיות טייס הוא עובר המון בדיקות ומבחנים. לא כי בצה"ל רוצים להכביד עליו, אלא רוצים לראות שיש לו את כל היכולות והרצון לעמוד במטלות. בדיוק כמו ביהדות - כל הקשיים שנמצאים בדרך לגיור נועדו רק כדי לבדוק אם הגר באמת יוכל לעמוד בהם".
ואם הוא רוצה להתגייר לא מתוך אהבה ליהדות אלא מתוך שיקולים אישיים, מה הבעיה?
"להתחבר ליהדות זה לא רק על הנייר. יש בזה הרבה מעבר. אי אפשר להפוך ליהודי מבלי ללכת בדרך התורה, כי התורה זה היהדות, והיהדות זו התורה. על פי היהדות, גיור יוצר שינוי במבנה הרוחני של נשמת האדם. שינוי זה יוצר שדרוג שמשמעותו חיוב לעמוד בכל תרי"ג המצוות. אי אפשר לעבור את השינוי הרוחני הזה ללא קבלת מצוות. ולכן כל עוד הגיור נעשה מתוך שיקולים אישיים ולא מתוך קבלה אמיתית של המצוות, אין התאמה בין המבנה הרוחני של הגוי לזה של היהודי. בגלל זה הם אסורים להינשא".
אני מניח שרות המואביה לא עברה את כל התהליכים האלה. אז מה השתנה בעצם?
"אישה שהייתה נסיכה, בתו של מלך מואב, והיא מוכנה להיות שפחה של נעמי - לא צריך לבחון אותה כל כך הרבה. כשאדם מוכן לוותר על כל הלוקסוס כדי להיות יהודי, יש ראיה שכל כוונתו לשם שמים. גם כתוב בפסוק 'ותרא כי מתאמצת ללכת עמה'. המשפט 'באשר תלכי אלך, אלוקיך אלוקיי' לא היה מהפה ולחוץ. אח"כ נעמי אמרה לה 'ורחצת וסכת' - הכוונה במקווה וכו'. זה מצביע על כנות מוחלטת".
ועדיין, היא לא עשתה גיור דרך הרבנות.
"תמיד הגיור נעשה על פי ההלכה היהודית, באמצעות תלמידי חכמים הבקיאים בגיור, גם אם הם לא נקראו בשם הרשמי 'הרבנות הראשית'".
הכניסה לעקשנים בלבד
גם הרב פנחס בדוש מביא את רות כדוגמה, ומספר שנעמי חמותה דחתה אותה כמה וכמה פעמים. "המטרה היא לא לדחות לשם הדחייה, אלא לבחון את מידת הרצינות של הגר", הוא מסביר.
אני מניח שהיא לא עברה את כל הוועדות שיש היום.
"בזמנו היא הייתה גיורת יחידה. היום יש לך מאסות של אנשים שרוצים להתגייר, ויתכן שזה מהסיבות הלא נכונות. אחד התנאים היסודיים בגרות היא שזה יהיה כרוך בקבלת מצוות אמיתית. אם הגר לא באמת מתכוון לשמור מצוות - אתה בעצם מכניס כך גויים לעם ישראל, כי הגרות שלו לא 'תופסת'. זו פגיעה בכל היסוד של עם ישראל. אדם עלול להתחתן עם בת של גר שבשעת הגיור לא באמת קיבל על עצמו את היהדות אלא עשה זאת מתוך אינטרס, והוא לא יידע שהוא בעצם מתחתן עם גויה. גם בניו יהיו גויים, כפועל יוצא. היום רואים שבפועל המון גרים לא באמת שומרים מצוות, לכן מנסים למזער את התופעה הזו כמה שיותר.
"גרות צריכה לבוא מתוך קבלה פנימית עמוקה שזה באמת מה שהאדם רוצה. בשביל לבדוק את מידת הרצינות שלו - דוחים אותו כמה פעמים, אבל כשהוא מתעקש, מקבלים אותו בברכה. יש לא מעט מצוות בתורה הקשורות לגר, אחרי שהוא כבר מתקבל. יש 'ואהבת את הגר', כמו גם איסור לא להונות את הגר וכו'. כלומר, כשהגר כבר התקבל - התורה לא מתייחסת אליו חלילה כאל סוג ב', אלא בדיוק הפוך - כאל סוג אל"ף-אל"ף. על פי דין תורה, גר שהצטרף לעם היהודי וקיבל על עצמו את כל המצוות הוא כתינוק שנולד. במקרה שבו הגיור נעשה מתוך אינטרס שלא באמת קשור לרצונו להצטרף לעם היהודי עם כל המשמעויות שבכך - כאן הבעיה רק מתחילה".