הפעם נדבר על נושא שמעסיק חילונים גמורים לא פחות מהמתעניינים בעמדות היהדות בנושאים שונים. כמו שרבים מהחוזרים בתשובה שוברים את הראש על בסיס יומי כיצד להתנהג בתוך ומול סביבה שאינה דתית, כך חילונים רבים לא תמיד יודעים איך להתמודד עם קרוב משפחה או חבר שחזר בתשובה.
בחלק מהמקרים, בעיקר כשלשני הצדדים אין הבנה על עולמו ותפיסותיו של הצד השני, ההתנתקות יכולה להיות מהירה, דבר בעייתי במיוחד כשמדובר במשפחה. בצד הדתי יש לא מעט הדרכות כיצד להתחשב בסביבה הלא דתית, כיצד לפעול בסוגיות הלכתיות בעייתיות וכו'. אבל לחילונים רבים ההדרכה היחידה היא שירים כמו "הוא חזר בתשובה" של אריק איינשטיין, שהטקסט שלו רק מעצים את השוני ויוצא אפקט הפוך.
"צריך להבחין בין חילוקי דעות לחילוקי לבבות", מסביר הרב שלמה אבינר. "ככה זה עם אנשים - פרצופיהם שונים, דעותיהם שונות, השקפותיהם שונות. אבל צריך ללמוד לכבד ולאהוב את הזולת על אף השונות. אי אפשר לומר 'אם אתה לא חושב כמוני, אתה אויב שלי'. מלחמת דעות - כן, מלחמת לבבות - לא. שנית, צריך לראות את הכל בפרופורציה, ולהבין שהמשותף גדול לאין ערוך מאשר המפריד. כולנו שייכים לעם ישראל, תורמים לעם, יש לנו מידות טובות. אם רואים את הדברים בפרופורציה, לא כועסים שהאחר הוא לא בדיוק כמונו".
ואם החוזר בתשובה נהיה קיצוני? לפעמים כשחוזר בתשובה מסרב להגיע לאירוע משפחתי במסעדה לא כשרה, חושבים שהוא ירד מהפסים.
"קיצוני זה מושג סובייקטיבי. אבל גם אם נחליט שמישהו טועה וקיצוני, אז בסדר, הוא טועה, אבל צריכים ללמוד להסתדר גם עם אנשים שלדעתנו טועים, ואפילו מזיקים ומבלבלים. יש לשמור על יחסי אהבה ואחווה, שלום ורעות. אם חבר שלך נמצא עכשיו בבית הסוהר - הוא עדיין חבר שלך. כמובן שאני לא נותן לגיטימציה למעשה הספציפי שלו, אבל בכל זאת אי אפשר למחוק את הקרבה, ברוב המקרים".
הוא לא יכול לנסוע בשבת, אבל אתה כן יכול להתפשר
הרב יצחק פנגר מציע גישה נוספת להתמודדות עם חוזרים בתשובה שפתאום יוצאים ממעגל החיים המוכר ומתחילים לשמור על דברים "מוזרים" ו"לא סבירים" כמו כשרות, שבת וכן הלאה. "כמעט כל מי שחוזר בתשובה, בהתחלה ההליך שלו מעט קיצוני. הוא לא יודע מה עיקר, מה טפל, מה חשוב יותר ומה פחות. הוא עוד צריך ללמוד ולהתכוונן. עם זאת, צריך להבין שמדובר באותו חבר, אח, בן וכו', ובסופו של דבר האדם עצמו לא השתנה. הוא פשוט קיבל על עצמו מערכת אימונים מאוד עוצמתית ומחייבת. הוא לא יכול 'לשחק' - לפעמים אומרים לו 'תבוא לקראתנו ונבוא לקראתך', אבל הוא לא יכול לנסוע אליך בשבת. אתה לעומת זאת יכול להתפשר. הוא נמצא במצב של הצבת גבולות.
"אז קודם כל, צריכים לתת לזמן לעשות את שלו. ההתחלה קשה, אבל תעודדו אותו, תחבקו אותו, תפרגנו לו, שלא ירגיש מאוים. החוזר בתשובה נמצא בדרך כלל בעמדת התגוננות. כולה הוא שם כיפה לפני יומיים, וכבר אומרים לו 'הנה, תראה מה הרב ההוא עשה'. צריכים לתמוך בו, לעזור, וכשהוא יראה שהסביבה שלו נשארת חיובית כלפיו - הוא ייפתח בהמשך".
ואיך מתמודדים עם דרישות שבאות מכיוונו, ומערערות את הסדר הישן?
"אספר לך משהו מהעבר הרחוק שלי: לאמא שלי הייתה קצביה. אבל יום אחד החלטתי להיות צמחוני, אמרתי להורים שלי שאני לא אוכל יותר בשר. זה לא היה מקובל בסביבתנו, אבל הם אמרו שאם זה הבן שלהם וזה חשוב לו - אז ישנו את הסדר. אם אשתי תחליט שמעכשיו יש משטר דיאטה, ואם אני באמת אוהב אותה - אעשה מה שטוב לה ולא רק מה שטוב לי, גם אם זה ישנה את אורח החיים שלי. בסופו של דבר שמירת שבת או הכשרת הבית לא ימוטטו לאף אחד את החיים".