בניגוד למה שרבים חושבים, היהדות והמדע, פעמים רבות דווקא משתלבים. במקורות היהודיים מופיעים לא מעט נתונים ועובדות מדעיות שמתבררים רק בימינו אנו. אולם, אחת השאלות שמעוררות מחלוקת גדולה מאוד בין המדע ליהדות היא סביב גילו של העולם: בעוד שהמדע מעריך שהעולם בן מיליארדי שנים, התורה טוענת שהוא רק בן 5,770 שנים.
איך אפשר לגשר בין פערים כל כך משמעותיים? לרב יצחק פנגר יש תשובה: "קודם כל, היתרון העיקרי של היהדות על פני המדע, הוא שלנו יש את המסורת - מאב לבן, ממשפחה למשפחה - מהאדם הראשון ועד ימינו".
בהמשך מעלה הרב פנגר נקודה נוספץ, לפיה אלוקים ברא את העולם כפי שהוא ברא את האדם - בוגר. "האדם הראשון הרי לא נברא כתינוק עם מוצץ והתחיל לזחול", הוא מסביר. "כלומר, אם היית בודק את הגוף שלו מבחינה ביולוגית שעה אחרי שהוא נברא - היו לו את כל הנתונים שיש לבן 18, למרות שהוא לא היה באותו זמן אפילו לא בן יום.
"הגמרא עצמה, במסכת ראש השנה, אומרת שאלוקים ברא את העולם כשהוא גדול – בצביונו", מסכם הרב פנגר. "כלומר, אם הייתי בודק אותו, יכול להיות שהוא היה נראה בן מיליארד שנה. אבל זה לא היה גילו האמיתי, אלא רק בגלל שהקב"ה כבר ברא אותו עם יסודות קיימים ומוצקים. זאת בעצם התשובה לגילו האמיתי של העולם, בדיוק כפי שנמסר לנו מדורי דורות".
המדע – רק תיאוריה
לא רק שהרב פנגר בטוח שמספר שנותיו של העולם על פי היהדות הוא הנכון והמדויק, הוא גם משוכנע שהכלים של המדע לתארך את העולם הם לא מספיק אמינים: "ניתן לעשות בדיקת תיארוך פחמן 14, שזו הבדיקה הכי עכשווית כיום", אומר הרב פנגר, "אלא מה, המדע לא יכול לבדוק מה באמת היה כאן פעם - אלא רק להעריך על פי מדדים ונתונים שיש לו היום. וזו הנפילה הגדולה ביותר של המדענים.
"מדובר בשיטה שנקראת אקסטרפולציה; לוקחים נתונים בהווה, מנתחים אותם ועל פי אותם הנתונים, מניחים שקצב הגדילה כפי שאנו רואים אותו כיום - היה כך מאז ועד עולם. זוהי הנחת יסוד כל כך רעועה, שאפילו המדע עצמו לא יכול להתייחס אליה כעובדה אלא כתיאוריה בלבד", טוען פנגר. "כשאתה מעמיד מול זה מסורת של שנים, עץ חיים ברור, כולל תאריכי לידה ופטירה של אנשים מרכזיים בהיסטוריה האנושית, זה הרבה יותר עוצמתי", הוא אומר.
לדברי פנגר, גם צריך לקחת בחשבון שהעולם עבר שינויים ושואות, כמו מבולים ורעידות אדמה שהאיצו או האטו בו תהליכים שונים.
העולם נברא כשהוא בוגר
מצד שני, אפילו חז"ל אמרו שייתכן שחלק מימי הבריאה לא היו במתכונת המוכרת לנו היום.
"בהחלט. אנחנו גם מתחילים למנות מאז היום השישי לבריאה, שבו נברא האדם הראשון. יש גם גרסה של חז"ל, לפיה לפני שנברא האדם הראשון, עד היום הרביעי שבו נתלו המאורות, השמש והירח - ייתכן שהימים הראשונים היו ארוכים יותר. יש גם מדרש חז"ל שאומר שהקב"ה ברא עולמות והחריבם, עוד לפני העולם שלנו", מוסיף הרב פנגר.
>> לכתבה הקודמת: מותר לנו לחגוג בסילבסטר?
>> לכל תשובות השבוע