כשנפטר אדם קרוב ויקר עבורנו, האופן המוחשי ביותר שאנו יכולים "לגעת" בו, "לבקר" אותו, להיות איתו כביכול, הוא בביקור בקברו שבבית העלמין. עבור אנשים רבים מדובר בעוגן של ממש, במקום שבו הוטמנה גופתו של המנוח. אמנם הגוף מתבלה והופך לעצמות תוך כמה חודשים, אבל לרובנו נוח להתעלם מהעובדה הזו, ולהתייחס למה שנמצא בקבר כאל הגוף השלם. הזכר הממשי היחיד שנותר מהנפטר.
ביום האזכרה הנשמה יורדת
מעניין לגלות שעל פי היהדות, המשמעות לנשמת הנפטר בביקורינו בבית העלמין אינה גבוהה. למעשה, הרבה פעמים היא אינה קיימת, ויותר מזה - לפעמים ביקורים בבית העלמין אף מזיקים לנו ולנפטר. אז מתי צריכים לבקר ומתי לא? והאם הנשמה יודעת שאנו מבקרים את הקבר?
"זה מאוד תלוי", אומר הרב פנחס בדוש. "בביקורים בקברי צדיקים יש תועלת לנו, למבקרים, כי הצדיק מודע לביקור, וכהכרת הטוב על שפקדנו את קברו הוא פועל עבורנו בשמים וממשיך לנו ישועות. הוא מקרב את התפילה שלנו לפני הקב"ה".
מה לגבי ביקורים בקברו של נפטר "רגיל"?
"חלק מהנשמה יורד לעולם שלנו בזמנים מסוימים, ואז הוא רואה שבאים לבקר, וזה עושה טוב לנשמת הנפטר. לכן המנהג הוא להניח אבן על הקבר, כדי שהנשמה תראה שביקרו אצלה. זה עושה לנפטר נחת רוח גדולה. אבל לא תמיד".
אז מתי צריכים להגיע?
"ביום האזכרה יש ערך מוסף חשוב לביקור בקבר. הרי מדי שנה דנים שוב את הנשמה על ההשלכות שהיא השאירה בעולם - החיוביות או השליליות. כלומר, כתבים שהנפטר השאיר, פעילויות שהוא התחיל, מעשי ילדיו וכן הלאה. יום האזכרה הוא יום דין עבור הנשמה. לכן באים לקבר, קוראים קדיש ונותנים זכויות נוספות לנשמת הנפטר כדי להעלות אותו ממדרגה למדרגה".
מה לגבי ביקורים בימים שאינם אזכרות?
"יש ימים שאסור לבקר בבית העלמין, כמו בראש חודש או ימי החנוכה, למשל. לכן, אם יש אזכרות - מקדימים את העלייה לבית העלמין ליום שלפני. אין עניין ללכת סתם לבית העלמין, רק בראש השנה, ט' באב, יום כיפור וכו', נהוג לפקוד את קברי המשפחה. אבל לא טוב להרבות בביקורים בבית העלמין. בכלל, זה מוגדר כמקום שיש בו סכנות ודברים לא טובים שעלולים להידבק באדם. ביקורים תכופים גם עלולים לגרום צער לנשמה, כאילו כביכול לא 'משחררים' אותה. אם הנשמה רואה שקשה מאוד למשפחה - זה גורם לה צער. בשנה הראשונה של האבל אפשר לעלות יותר, נהוג בימי שישי, אבל לאחר מכן רצוי רק פעמיים-שלוש בשנה, וגם זה מספיק ודי והותר. לעומת זאת, בקברי צדיקים מותר לבקר כל הזמן, גם בראשי חודשים וגם בחגים. ביקור כזה הוא אחר לגמרי, זה לא ביקור שיש בו עגמת נפש, צער, אבלות וכו'".
הנשמה של הנפטר שאינו צדיק יודעת בכלל על הביקורים שלנו? היא נמצאת באזור הקבר?
"היא נמצאת שם לסירוגין עד חודש מיום הפטירה, ולאחר מכן היא עולה למעלה. כתוב שמדי פעם במשך השנה שהיא יורדת ועולה, אבל המנוחה האמיתית של הנשמה היא להגיע למקום שלה מבלי לרדת. זה קורה בסוף השנה בצורה מוחלטת, אלא אם כן אלה נשמות שמשוטטות בעולם התוהו. קברי צדיקים לעומת זאת מביאים תועלת בשבילנו. כמובן שצריכים להיזהר לא להתפלל לצדיק עצמו, כי זה גובל בחשש עבודה זרה. אנו מתפללים שהצדיק יעמוד בפני הקב"ה ויתפלל בעדנו, אבל בשום אופן אסור לבקש מהצדיק עצמו ישועות".